אי סדרים מהותיים בענייני כספים וניהול בלשכת סוכני הביטוח נחשפים בדוח ביקורת פנימית שהגישה הלשכה עצמה לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב. הלשכה מטילה את האחריות על המנכ"ל, מוטי ארבל, אותו זימנה לשימוע לפני פיטורין; ארבל מצידו טוען שהוא קורבן למאבקים בין סיעות בלשכה. בית הדין דחה (14.4.21) את בקשתו של ארבל לעכב את השימוע ובכך אפשר ללשכה להמשיך את ההליך.

לשכת סוכני הביטוח היא אחד הארגונים המקצועיים הוותיקים בארץ (הוקמה ב-1947) ומונה כיום 4,500 חברים. ארבל משמש כמנכ"ל שלה מזה שנה וחצי, לאחר שלפני כן היה מנכ"ל יורוקום - חברת האחזקות שהייתה בשליטתו של שאול אלוביץ, ואשר בין היתר הייתה בעלת השליטה בבזק. הלשכה טוענת, כי כאשר נבחר ארבל לתפקידו, הוא הסתיר ממנה את העובדה שהוא מצוי בהליכי כינוס נכסים המגבילים את פעולותיו, והוא נאלץ לבקש מבית המשפט היתר מיוחד להיות מועסק בה.

בנובמבר אשתקד הגישה ועדת הביקורת של הלשכה (אריה לבנוני, רוני קפלן, ראול פולק) דוח נרחב על המתרחש בה, תוך שהיא מציינת שבאותה שנה לא זכתה לשיתוף פעולה בעבודתה ואף הייתה יעד ל"מתקפה שלוחת רסן" מצד גורמים בוועד המנהל ובמועצת הלשכה. בין ממצאיה: שדרוג פעילים בכנסי הלשכה תוך אפלייתם של אחרים, חלוקת שוברי יום הולדת לפעילים תוך אפליית יתר החברים, ספקים של הלשכה מעניקים מתנות יקרות ערך לעובדים בה ויוצרים ניגוד עניינים חריף, עובדים בלשכה מתערבים בשיקוליה של ועדת ההשקעות המטפלת בכספי הלשכה, הנחות מרובות בדמי החבר, המשך הפעלת המכללה לביטוח למרות החלטה להעביר אותה לגורם חיצוני, ביצוע כנסי הלשכה שלא באמצעות חברה גדולה ומסודרת, העסקת יועצים ללא הליך מסודר, העדר פרוטוקולים של דיונים בנושאי שכר, ותיאור חלקי בלבד של שכר חמשת הבכירים בעמותה.

ארבל זומן ב-4.4.21 לשימוע לפני החלטה על המשך העסקתו, וזאת בנימוקים של חוסר שביעות רצון מתפקודו, סירובו לבקשת הוועד המנהל לבטל את סעיף הבונוס הכלול בשכרו (הנגזר מהכנסות הלשכה) והעדר יחסי אמון עם ההנהלה. לדברי הלשכה, רוב הטענות בנוגע לתפקודו של ארבל - אם לא כולן - ידועות לו זה חודשים; והוא עצמו אף התבטא בכתב באומרו, בנושא הבונוס שלו, כי הוא "ממתין לקיום הסיכומים החדשים לכשיהיו או למכתב שימוע ופיטורין". עוד טוענת הלשכה, כי ארבל הרים את קולו על מקסים דרעי, יו"ר המועצה שלה; חטף מחשב מידיו של חבר הוועד המנהל איגור מורי וכך פוצץ ישיבת זום; ואיים לתבוע את לבנוני אם לא ישנה את דוח הביקורת בנוגע לשדרוג הבלתי-מאושר של רכבו.

אבל מצידו תיאר בדצמבר אשתקד את הוויכוח על הבונוס, בדוא"ל ששלח לבעלי התפקידים בלשכה, כ"מחול שדים". הוא גם אומר כי שכרו ביורוקום היה 85,000 שקל בחודש, וכי בלשכה הסכים להקטינו ביותר מחצית תמורת בונוס של 8% על גידול בהכנסות הלשכה; מאוחר יותר ביקש להעלות את השיעור. לטענתו, הוא קורבן להשמצות של אחד המחנות בלשכה ומתואר כ"מנכ"ל בריון ואלים" ו"מי ששולח את הפעילים לחדרי מיון ולתחנות המשטרה". לדברי ארבל, הוא "נצלב על לא עוול בכפו" למרות הישגיו המרשימים לטובת הלשכה. את זימונו לשימוע בתחילת החודש הוא כינה "שיקולים פוליטיים וזרים", טען ש"אין שום גבול לאנשים מסוימים" ואמר ש"מנסים לכתוש את שמי ולהכתימו".

ארבל ביקש לדחות את השימוע בנימוק שלא נמסרו לו כל המסמכים הנחוצים, בעוד הלשכה טענה שמכוח תפקידו - כולם מצויים בידיו. השופטת קארין ליבר-לוין קיבלה (14.4.21) את עמדת הלשכה. לדבריה, אם ארבל סבור שזימונו לשימוע פגום - עליו להעלות זאת בשימוע עצמו, ולאחר מכן יוכל לנקוט הליכים מתאימים אם יוחלט לפטרו. נציגי הציבור שוש ברוך ויורם זקס הסכימו עם ליבר-לוין.