המשרד להגנת הסביבה יוזם חוק אקלים ישראלי

לקראת פסגת האקלים העולמית ביוזמת הנשיא האמריקני, ג'ו ביידן שתתקיים בסוף השבוע הקרוב (ב-22 וב-23 באפריל), מפרסם (יום ב', 19.4.21) המשרד להגנת הסביבה חוק אקלים מקיף ונרחב, הכולל קביעת יעדים לאומיים, הקמת ועדת מומחים עצמאית לליווי הטיפול הממשלתי בנושא, וכן יצירת מנגנונים לדיווח ובקרה. מטרת החוק, שיזמה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, הוא ליצור מסגרת להתמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים, בדגש על מניעה וצמצום פליטות גזי חממה וקידום ההיערכות להשפעות הנובעות ממשבר האקלים ולנזקיו.

עיקרי החוק כוללים את המרכיבים הבאים:

• יעדים להפחתת פליטות גזי חממה: חוק האקלים החדש קובע יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030, שלפיו פליטות גזי החממה יפחתו בלפחות 27% ביחס לכמות פליטות גזי החממה שנמדדה בשנת 2015 ובשנת 2050 פליטות גזי החממה יפחתו בלפחות 85% ביחס לכמות פליטות גזי החממה השנתית שנמדדה בשנת 2015. בעשור הקרוב, ככל שתתברר הזמינות של טכנולוגיות שונות, לרבות ייצור ואגירת אנרגיה אשר אינה כרוכה בפליטות גזי חממה, יהיה מקום לביצוע הערכה מחודשת של יעדי ההפחתה על-מנת להביא להפחתה נוספת ולקבוע יעדים שאפתניים יותר.

• תוכניות לאומיות: בחוק האקלים החדש מוצע כי השרה להגנת הסביבה תביא לאישור הממשלה תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה. התוכנית הלאומית אמורה לכלול יעדי ביניים להפחתת פליטות של גזי חממה, יחד עם שורה של אמצעים אופרטיביים שייושמו על-ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים. אמצעים כאלה עשויים לכלול קביעת סטנדרטים מחייבים להתייעלות אנרגטית וצמצום פליטות במבנים ובתשתיות, מתן תמריצים לייעול השימוש במשאבים ולהפחתת פליטות בתעשיה, הקמת תשתיות לחשמול תחבורה ולמיון ומיחזור פסולת, יישום כלי סיוע לפיתוח טכנולוגיות נקיות, ואף יצירת בסיסי ידע ונתונים והנגשתם לקהלים רלוונטיים. על-מנת להבטיח את יישום התוכנית מוצע כי התוכנית תכלול פירוט לעניין תקציב. לוח הזמנים לגיבוש התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, הוא אישור התוכנית הראשונה עד סוף שנת 2025, ועדכונה מדי חמש שנים.

• מידע ודיווח לכנסת: רכיב מרכזי בחקיקת האקלים בעולם הוא הקמה של מנגנון דיווח ובקרה, במסגרתו מדווחת הממשלה לפרלמנט על עמידה ביעדי החוק ויישום הוראותיו. דיווח זה מתפרסם לידיעת הציבור, ומעודד שקיפות הן לגבי המידע הרלוונטי לכלל הציבור, והן לעניין קבלת החלטות המדיניות ארוכות הטווח. בהצעת חוק האקלים החדשה מוצע כי השרה תגיש בתום כל שנה קלנדרית לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, דוח בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה.

• ועדה מייעצת לשינוי אקלים: על-מנת לגבש מדיניות לאומית המבקשת להתמודד כראוי עם משבר האקלים, נדרשת הבנה מעמיקה של מבנה המשק והחברה, כמו גם של האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל. לפיכך, מוצע להקים ועדה מייעצת לשינוי אקלים שבראשה יעמוד מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה והיא תורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים לגיבוש מדיניות האקלים של ישראל וליישומה, וכן מנציגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כמו נציגי ארגוני הסביבה והדור הצעיר (סטודנטים וכן תלמידים). לוועדה המייעצת יהיו שלושה תפקידים: לייעץ לשרה בגיבוש התוכנית הלאומית המתעדכנת מדי חמש שנים; לפרסם הנחיות להכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים לרשויות ציבוריות, בהתאם לתרחישי ייחוס אקלימיים; ולעקוב אחר יישום התוכניות.

• ועדת מומחים עצמאית: מוצע להקים באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת מומחים לעניין שינוי אקלים שחבריה ימונו על-ידי האקדמיה, והיא תפעל באופן עצמאי ובלתי תלוי ממקבלי ההחלטות, ובכלל זה, תקבע את סדר יומה ואת הנושאים בהם תדון לשם קידום הידע והמחקר המדעי בנושא שינוי אקלים. המטרה היא להבטיח שיח ציבורי פתוח, המבוסס על עובדות מדעיות, בכל הנוגע לסוגיה מורכבת זו.

• תסקיר לשינוי אקלים: לפי חוק האקלים החדש, השרה להגנת הסביבה תהיה ממונה על ביצוע הוראות החוק, ותהיה מוסמכת להתקין תקנות לצורך יישומו, ובכלל זה בעניין קביעת חובה בדבר ביצוע בחינה של ההשפעות הצפויות מתוכניות ממשלתיות בתחומי תחבורה, פסולת, אנרגיה והקמת מבנים על פליטות גזי חממה ואת מידת התאמתן לתוכניות ההיערכות לשינוי אקלים. בחינה מסוג זה תאפשר להעמיד בפני מקבלי ההחלטות את המידע הנדרש על-מנת לגבש דעה מושכלת ומבוססת לגבי השפעה של תוכניות המאושרות על-ידי הממשלה על משבר האקלים ועל היכולת של הממשלה ליישם את יעדי הפחתת גזי החממה, ולפיו, להחליט אם לאשר את התוכנית, לבטלה, לשנות אותה או להתנות אותה בתנאים.

• באשר לנושא של תמחור פחמן: בטיוטות המקוריות של הצעת החוק הוצע לכלול תיקונים עקיפים לחוקים המסדירים מיסוי על דלקים, שכן השימוש בדלקים הוא אחד הגורמים המשפיעים באופן משמעותי ביותר על פליטתם של גזי חממה. הוצע לתקן את חוק הבלו על הדלק, וחוק מס קנייה, באופן שסמכותו של שר האוצר להטיל בלו או לשנות שיעורי מס תיקבע בהתחשב בעלויות החיצוניות הנגרמות מפליטת פחמן כתוצאה מן השימוש בדלק. מנגנוני תמחור פחמן הקיימים בעולם מיועדים לפתור כשל שוק משמעותי, הנגרם כאשר המזהם אינו משלם עבור הנזק הסביבתי שנגרם מפליטות גזי חממה שפלט.

ואולם, מכיוון שמדובר בתיקונים בחקיקה שמשרד האוצר מופקד עליהם ולא התקבלה הסכמתו, תקנון הממשלה אינו מאפשר בשלב זה להפיץ במסגרת התזכיר תיקוני חקיקה אלה. המשרד להגנת הסביבה רואה הכרח בהשלמת עבודת מטה משותפת עם משרד האוצר לשם יצירת מנגנונים מסוג זה, לרבות באמצעות תיקונים עקיפים לחוקים המסדירים כיום מיסוי על דלקים בישראל.