קרוב ל-100 בני אדם נקנסו במחצית הראשונה של 2019 בסכום כולל של 780,000 שקל על הכנסת כספים במזומן לישראל בלא דיווח כמתחייב בחוק. כך מוסרת (יום ה', 29.4.21) רשות המיסים, המפרסמת את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי לתקופה זו.

על-פי חוק איסור הלבנת הון, חלה חובת דיווח על הכנסת כספים לישראל או הוצאתם ממנה בסכום העולה על 50,000 שקל במעברי הגבול האוויריים והימיים ועל 12,000 שקל במעברי הגבול היבשתיים. הרשות מסבירה, העברת כספים דרך מעברי הגבול היא אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן מדובר בדרך נוחה להעברת מזומנים ללא תיעוד ושחזור.

בקובץ בולט המספר הגבוה של ערבים ישראלים שהכניסו כספים בניגוד לחוק, דרך המעברים היבשתיים עם ירדן, מצרים ורצועת עזה. 61% מההפרות בוצעו במעברים אלו, כולל שלושה בני משפחה שנתפסו יחדיו במעבר מירדן כאשר ברשות כל אחד מהם 10,000 דולר במזומן. שליש מהמפרים לא היו תושבי ישראל, אך הם נקנסו שכן חובת הדיווח היא בהתאם לחוק המקומי. ב-24% מהמקרים התברר, כי המפרים לא דיווחו על כספים גם בעת העברתם בכיוון הנגדי.

בכל המקרים טענו המפרים שמדובר בכספים שמקורם לגיטימי וטענתם התקבלה כמעט תמיד - אך אין בכך כדי לפטור אותם מחובת הדיווח. טענה אחידה נוספת הייתה חוסר ידיעה לגבי הסכום החייב בדיווח, אותה דחתה הוועדה הן משום ש"אי ידיעת החוק אינה פוטרת" והן משום שבכל מעברי הגבול מוצב שילוט בולט ורב-לשוני המבהיר מהי חובת הדיווח. חלק מן הנתפסים טענו ששכחו לדווח או שלא זכרו מהו הסכום שברשותם; גם טענות אלו נדחו.

העיצום הגבוה ביותר, 140,000 שקל, הוטל על איגור רודינקו, אזרח רוסיה. הוא הגיע לנתב"ג, לטענתו לצורך רכישת דירה וטיפולים רפואיים, כשבכיסיו 129,500 אירו במזומן. למרות שהמפר מחזיק חשבון בנק בישראל, הוא לא ביצע העברה. בא-כוחו טען, כי מקור הכספים הוא ממכירת נכס ברוסיה לפני עשר שנים, אולם לא ביסס את הקשר בין מכירת הדירה לפני כעשור לבין המזומנים שלא הופקדו או הושקעו, בניגוד לכל החגיון כלכלי. במקרה זה לא קיבלה הוועדה את הטענה לגבי מקור הכסף ומכאן הקנס הגבוה.

הסכום השני בגובהו, 104,000 שקל, הוטל על נחמן ארול, שנתפס בנתב"ג כאשר ברשותו 300,000 שקל במזומן. הוא טען, כי מדובר בכספים שחסך במשך 15 שנה מעבודתו כסוכן נסיעות. לדברי ארול, הוא נהג לצאת מספר פעמים בשנה לאוקראינה במסגרת עבודתו בעיר אומן (קברו של ר' נחמן מברסלב), ובכל פעם הוציא עימו אלפי דולרים בודדים, עד לסכום שהצטבר ל-100,000 דולר. לדבריו, את הכסף אחסן בכספת של נאמן מטעמו. בא-כוחו של ארול טען לעומת זאת, כי מדובר בעסקה שבוצעה מטעם החברה בה הוא מועסק. לאור סתירות בין הגרסאות וכן חוסר הסבירות לחיסכון סכומים בגובה כזה לאור גובה המשכורות של ארול, הוועדה התרשמה, כי מקור הכספים הוא בפעילות עסקית באומן ובהכנסות שאינן מדווחות לרשות המיסים.

הסכום הגבוה ביותר במזומן נמצא מוסלק על גופה של מרינה פנחסוב: 115,000 אירו ו-30,000 דולר. היא ובעלה - בעלי חנות תכשיטים - טענו בנתב"ג, כי הכסף שייך לבעל שקיבל אותם בהלוואה מקרוב משפחה, וכי הסתירו אותם מחשש שהצהרה עליהם תגרור תשלום. פנחסוב נקנסה ב-75,000 שקל.

ניר ילוז, אזרח דנמרק, נתפס פעמיים במחצית הראשונה של 2019. בפעם הראשונה היו ברשותו 25,050 דולר ארה"ב, 55 אירו, 230 פאונד ו-22,000 קרונה דנית, והוא נקנס ב-5,000 שקל. כעבור חודשיים נתפס שוב בנתב"ג, כאשר ברשותו 20,000 דולר, 17,200 קרונות דניות ו-50 אירו; הפעם הוא נקנס ב-20,000 שקל.