ועד הפרקליטים מונע הליך מסודר של הפקת לקחים מתרגילי חקירה בלתי חוקיים, וזאת בשל דרישתו להעניק לפרקליטים חסינות מוחלטת ולמנוע את העברת הממצאים לגוף כלשהו מחוץ לפרקליטות - כולל נציבות הביקורת. כך מגלה (יום ג', 18.5.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

אנגלמן בדק את פעולותיהם של פרקליטים מלווים, המצטרפים לחוקרים בתיקים סבוכים ורגישים ואמורים לאשר תרגילי חקירה. הוא אומר: "ההפרדה בין הגוף החוקר לגוף התובע היא עיקרון מקצועי חשוב, על פיו מנוהלים במשטרה ובפרקליטות רובם המכריע של התיקים הפליליים. מינוי פרקליט מלווה משקפת סטייה מעקרון זה, שכן אז יש חשש שהפרקליט יהיה מעורב בעבודת החקירה. בפועל נמצא, כי מתקבלות החלטות פרטניות ביחידות השונות בפרקליטות בדבר הקצאת פרקליטים מלווים לחקירות, לרוב לאחר קבלת פנייה מהיחידות החוקרות במשטרה, ללא כללים המבטיחים בחינה אחידה של היבטים מקצועיים המצדיקים סטייה מכלל ההפרדה".

17 שנים אחרי ההמלצות

בנובמבר 1997 הקים שר המשפטים דאז, צחי הנגבי, תת-ועדה במשרד המשפטים לשם בחינת המבנה וההיערכות של הפרקליטות לקראת המאה ה-21 בראשות פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל. בתחילת שנת 2000 הגישה הוועדה את מסקנותיה לשר דאז, יוסי בילין, ולפיהן נראה, כי מאז ומתמיד שולב פרקליט מלווה בחקירות של תיקים קשים או מורכבים, אולם הנושא לא הוסדר - והיא הציעה כיצד להסדירו.

רק 17 שנה מאוחר יותר הסתיימה הנחיית פרקליט המדינה שכותרתה "ליווי חקירה על-ידי פרקליט בתיקים כלכליים רחבי היקף או בעלי מורכבות או רגישות מיוחדת". בטרם אישר ניצן את פרסום ההנחיה, עלה חשש בפרקליטות, כי פרסום ההנחיה יחשוף שיטות חקירה ויביא לתקיפה מצד ההגנה ביחס לכללים שהם בבחינת ניהול פנימי של רשות מינהלית. לכן החליט ניצן, שההנחיה לא תפורסם "בשל מאפייניה ותכניה הייחודיים".

שנתיים לאחר מכן קבע ניצן, כי הכללים שבהנחיה הם כללי התנהלות עם המשטרה ולא עם הציבור, ולכן מקומם בנוהל פנימי ולא בהנחיית פרקליט מדינה. בהתאם לכך הוא החליט לבטל את ההנחיה אך להפיצה בפרקליטות כ"נוהל עבודה פנימי", המונה את הפעולות שפרקליט מלווה נדרש לבצע במסגרת ליווי החקירה (בהתאם לנסיבותיה), ועוסק במידת מעורבותו של פרקליט מלווה בחקירה ובמדרג של מעמד הנחיותיו וייעוצו בחקירה. גם נוהל זה לא פורסם לציבור.

הנוהל הפנימי מתייחס רק באופן כללי לסוגיית המעורבות של הפרקליט המלווה בחקירה ובניתובה, וכך יש לו שיקול דעת רחב ברמת המעורבות ובאופן העברת התובנות, ההמלצות וההנחיות לצוות החוקר. כמו-כן, לא נקבעו כללים מנחים להקצאת פרקליט מלווה. ביחידות השונות בפרקליטות מתקבלות החלטות פרטניות בדבר הקצאת פרקליטים מלווים לחקירות, לרוב לאחר קבלת פנייה מהיחידות החוקרות במשטרה.

הרישום חלקי ואינו מפורט

הפרקליטות והמשטרה אינן מנהלות רישום שיטתי ומלא במערכות המחשוב שלהן לגבי תיקי החקירה שבהם התבקשה הקצאת פרקליט מלווה ולגבי התיקים שבהם היא נענתה בחיוב. הנתונים שנמצאו במערכת תנופ"ה (מערכת ניהול התיקים של הפרקליטות) אינם מלאים ומהימנים דיים כדי ללמד על מאפייני הטיפול בתיקי ליווי חקירה, כגון משך החקירה והזמן הממוצע שחלף מסיום החקירה ועד הגשת כתב אישום, ולכן אין אפשרות לבחון את יעילותו של הליווי. כמו-כן, אי-אפשר לבחון כראוי את היקף השימוש בשיטת פעולה זו ולנתח את הקצאת המשאבים הראויה עבורה. אנגלמן מעריך, כי מספר התיקים בהם הופעל פרקליט מלווה הוא כ-1,000 בשנה - פי 2.5 מהמספר המופיע במערכת תנופ"ה.

אין הקפדה על שיטת תיעוד מסוימת באופן עקבי: שיחות טלפון עם חוקרים לא תמיד מתועדות בתנופ"ה, התכתבויות בדואר אלקטרוני ומסמכי עבודה לא תמיד מתויקים במערכת תנופ"ה, אלא בתיקייה ממוחשבת של הפרקליט המלווה. בהעדר הנחיות ברורות לתיעוד פעולות הפרקליט המלווה חקירה, איכות התיעוד יכולה להיות תלויה בפרקליט המלווה עצמו. הפרקליטות מסרבת להעמיד לרשות ההגנה את תיעוד פעולותיו של הפרקליט המלווה, בטענה שאין המדובר בחומר חקירה. הסניגוריה הציבורית סבורה ההפך, ואנגלמן ממליץ שמשרד המשפטים והיועץ המשפטי יבחנו עמדה זו.

אנגלמן מוסיף: "ההגנה על זכות ההליך ההוגן ועל זכויות האדם של החשודים והעדים מחייבת תשומת לב יתרה בממשקים שבהם יש חריגה מעקרון הפרדת הרשויות. מומלץ, כי משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה יבחנו מהי המסגרת הנורמטיבית הנדרשת לעיגון הסמכות לפעול בשיתוף פעולה עם היחידה החוקרת במהלך החקירה, ולהבנות את שיקול הדעת של הפרקליטים הנמצאים בממשק העבודה עם היחידה החוקרת. עוד מומלץ, כי הפרקליטות תקפיד על תיעוד ראוי, ותקדם הפקת לקחים כחלק בלתי נפרד מהעבודה השוטפת על התיקים".

הפרקליטות התעלמה מהכשלים שלה

בנוגע לתרגילי חקירה אומר אנגלמן, כי אין הנחיה של פרקליט המדינה המגדירה מהם השיקולים שעל הפרקליט המלווה לשקול בבואו לאשר תרגיל חקירה. הפרקליטים המאשרים את תרגילי החקירה קובעים את התנאים לביצועם, אך אינם מנמקים את הטעמים לאישור. השימוש בתרגילי חקירה מסוימים, כגון האזנות סתר, הוסדר בהנחיות פרקליט מדינה ובפקודות משטרה, והן מורות לחוקרים כיצד לנקוט תרגילי חקירה באופן שיפיק ראיה קבילה בבית המשפט. אולם השימוש בתרגילי חקירה אחרים, כגון מפגש מבוים של החשוד עם עד או הצגת מצג שווא בפני החשוד לגבי ראיות מפליליות שלכאורה נמצאו, אינו מעוגן ומוסדר בפקודות המשטרה או בהנחיות הפרקליטות.

המשטרה טוענת, כי תרגילי החקירה אינם יכולים להיות מוסדרים בדקדקניות בפקודה, משום שהם משתנים בהתאם לנסיבות, והם נערכים בפיקוח ותחת הנחיה של קציני חקירות משפטנים ונבחנים בבוא העת על-ידי בית המשפט. הפרקליטות השיבה, כי אין מקום להסדרת תרגילי החקירה הקיימים בהנחיות ובנהלים, שכן הדבר עלול להגביל יתר על המידה את פעילות המשטרה ואת יעילות החקירה, ומוטב להסדיר זאת באמצעות קביעה של כללים נורמטיביים שיסייעו בהתווית שיקול הדעת של הפרקליטים והחוקרים.

אנגלמן אינו משלים עם המצב הנוכחי: "בהעדר כללים אחידים המעגנים שמירה על זכויותיו של חשוד או נאשם במסגרת תרגילי חקירה, כל פרקליט מחוז מציב לפי שיקול דעתו את התנאים לאישור תרגיל החקירה. הבקרה היחידה היא זו של בית המשפט, והיא מגיעה לאחר מעשה, כך שלא ניתן להבטיח שזכויות לא ייפגעו או שהפגיעה בהן אינה חורגת מהמותר על-פי דין.

"על כן מוצע, כי המשטרה והפרקליטות יבחנו כתיבת נוהל משותף לאישור תרגילי חקירה. הנוהל יכלול את המקרים שבהם המשטרה נדרשת לקבל את אישור הפרקליטות לנקיטת תרגיל חקירה ואת השיקולים שעל הפרקליט לשקול בבואו לאשר את התרגיל. הנוהל ימנה קווים מנחים וכללי 'עשה ואל תעשה', כולל דוגמאות. מומלץ בעת גיבוש הנוהל לבחון גם נהלים מקובלים במדינות שונות ואת הצורך ביצירת איזונים ובקרות בעת מתן אישור לנקיטת תרגילי חקירה. הפרקליטות השיבה, כי הצורך בהסדרת הנושא מקובל עליה, אולם דרך הביצוע תיקבע לאחר כניסת פרקליט מדינה לתפקידו".

כאמור, הסדרת תהליך קבוע של הפקת לקחים בפרקליטות המדינה לא הושלמה בשל התנגדות ועד הפרקליטים. הוועד דרש לקבוע בחוק שלפרקליטים יהיה חיסיון מלא, מחשש שבמסגרת התהליך יופקו לקחים אישיים נגד פרקליטים, ולהבטיח שהמסמך לא יישאר בגדר מסמך פנימי של הפרקליטות ולא יועבר לגורמי חוץ, כגון נציבות הביקורת. בשני מקרים בהם נאשם זוכּה לאחר שהתגלו כשלי חקירה חריגים, הורה בית המשפט לפרקליטות לערוך הפקת לקחים, אולם זו לא התקיימה במקרה אחד, ובשני התקיימה באופן חסר, וצוינו אך ורק כשלי המשטרה ולא הנקודות שבהן על הפרקליטות להשתפר.

אנגלמן קובע: "על הפרקליטות לוודא שבמקרים שבהם התגלו טעויות או כשלים בחקירה יופקו לקחים ברמה היחידתית, ובייחוד במקרים שבהם בתי המשפט הורו על כך. מומלץ כי הפרקליטות תבחן אלו הפקות לקחים צריכות להתפרסם ברמה הארצית. עוד מומלץ, כי הפרקליטות תשלים את גיבוש נוהל הפקת לקחים עיתי וסדור לפעילותה בתחום ליווי חקירה ואישור תרגילי חקירה, בפרט במקרים שבהם נתגלו כשלים בתרגילי חקירה".