ניסיון פיגוע דקירה בכיכר החטיבה בשומרון; המחבלת נוטרלה

ראשית, תודה רבה לבני דודנו בחמאס שירו שבעה טילים לכיוון ירושלים וגרמו סוף-סוף לממשלת ישראל להבין, להתעורר ולהגיב. ישראל כמעט לא הגיבה בעבר כאשר ארגוני הטרור ירו על תושבי העוטף. פעם אחר פעם הוכיחו מנהיגינו שאין דין שדרות כדין ירושלים ושממשלת ישראל רואה בתושבי הדרום והעוטף אזרחים מסוג ב' או ג' שאינם ראויים להגנה ופגיעה בהם אינה מחייבת תגובה אלא הכלה. הטילים שירה חמאס לפאתי ירושלים, לא גרמו פגיעה בנפש וגרמו למעט מאוד נזק ובכול זאת היה ברור שישראל הפעם לא תבליג, כי ירי הטילים פגע ברגשותינו הלאומיים: בריבונותה ובכבודה של ישראל ובתדמית הכאילו בטוחה שלה ואנחנו בדיוק כמו בני דודנו לא מוחלים על כבודנו הלאומי.

ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, אמר הבוקר (יום ג', 11.5.21) כי 70 שנות דו-קיום וחיים משותפים נרמסו הלילה במחי יד על-ידי צעירים פורעים ערבים ברצף אירועי פוגרום, השחתה, ונדליזם, פגיעה בסמלי שלטון, ניפוץ שמשות והשלכת בקבוקי תבערה לעבר בית העירייה החדש.

מתקפת החמאס ביום ירושלים נתנה לישראל הזדמנות נוספת, אחרי שהחמיצה הזדמנויות אחדות בעבר: ההזדמנות להחזיר את גופות חללי צה"ל אורון שאול והדר גולדין, כמו גם את האזרחים הישראלים הנמצאים בשבי החמאס. התנאי לכך: כתישת החמאס עד שיבין ששחרור שבויינו - ללא תנאי - הוא האפשרות העדיפה מבחינתו.

בכל פעם שעולות בי מחשבות על מצבו הלאומי-ביטחוני-קיומי של עם ישראל, אני נזכר בנאומו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט אשר אמר, "אנחנו עייפים ממלחמות, אנחנו עייפים מלהיות אמיצים, אנחנו עייפים מלנצח". אויבנו בלבנון, באירן, בעזה, בסוריה, יהודה ושומרון, הפנימו את המסר של ראש הממשלה לשעבר ומנצלים עד תום את עייפותו של העם היהודי אשר אינו מצליח עוד לנצח ועסוק בהבלגה, הכלה, התעלמות, כניעה והרכנת ראש.