"במשטרה משקיעים ביחסי ציבור במקום בהגנה מפני הפורעים"

מליאת ועדת החוץ והביטחון הזמנית, בראשות ח"כ אורנה ברביבאי, החליטה לאשר את החלטת הממשלה להאריך את המצב המיוחד בעורף, אך עד לתאריך 23.5.21, בעוד בקשת הממשלה הייתה עד ל-26.5.21.

הוועדה קיימה דיונים על מבצע "שומר החומות", כאשר הראשון היה דיון חסוי לקבלת עידכון מודיעיני ומבצעי אודות המבצע, והשני היה דיון פתוח אשר עסק במוכנות העורף, אירוע החירום האזרחי אשר הוכרז בעיר לוד, וכן, כאמור, בבקשת הממשלה לאישור הארכת המצב המיוחד שהוכרז בעורף.

תת-אלוף איציק בר, ראש מטה פיקוד העורף סקר את תמונת המצב בעורף: נכון להבוקר, 1369 שיגורים מתחילת המערכה הנוכחית; 1,031 נפילות: מתוכן 264 בשטח בנוי. לצורך ההשוואה, בצוק איתן 4000 שיגורים במשך 50 יום. מדובר על 264 נפילות בשטח בנוי, 167 אירועי הרס (כולל רסיסים, שברי יירוט וכו'). בתחום ה-0-7 ק"מ בעוטף עזה אנחנו ללא פערי מיגון בבתים הפרטיים. בתחום ה-7-40 ק"מ אנחנו בפערים של 76,000 דירות אב, כלומר 22.37% פערי מיגון. בימים האחרונים 350,000 תושבים הורידו את האפליקציה החדשה של פיקוד העורף.



לאחר מכן הסביר תא"ל בר את הצורך באישור הארכת הכרזה על המצב המיוחד בעורף: ללא מצב מיוחד בעורף, פיקוד העורף לא יוכל להכריז משק לשעת חירום, אי-אפשר להנחות מדיניות התגוננות לאזרחים ולסקטורים הציבורי והפרטי, אזרחים שביתם נפגע לא יקבלו שיפוי. אנחנו מבקשים לייצר יציבות בתכנון שלנו קדימה. היה והמבצע יסתיים, ניתן לבטל את הצו של מצב מיוחד בעורף בכל נקודת זמן.



עו"ד עידו בן יצחק, מהייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון, תיקן את תא"ל בר ואמר לחברי הוועדה כי הפיצויים בשל נזק מלחמתי אינם תלויים במצב המיוחד בעורף אלא מוסדרים בחוק מס רכוש וקרן פיצויים. עו"ד בן יצחק סקר בפני חברי הוועדה את המשמעויות השונות של המצב המיוחד בעורף (לקריאת סקירת הייעוץ המשפטי לוועדה בנושא, לרבות הסבר מפורט על הפיצויים).



חלק ניכר מהדיון עסק באירוע החירום האזרחי אשר הוכרז בעיר לוד. ההסדר נחקק בשנת 2005, ומהווה את המקבילה האזרחית למצב מיוחד בעורף. עד כה, מעולם לא נעשה שימוש בהסדר, וזו הפעם הראשונה שבה מוכרז בישראל אירוע חירום אזרחי. הכרזה על אירוע חירום אזרחי ניתנת, ככלל, על-ידי השר לביטחון הפנים, אך כאשר מקורו של אירוע החירום האזרחי בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף, כמו במקרה הנוכחי, מסורה הסמכות לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים. בעת הזו ההכרזה הועברה לידיעת הוועדה, אך אם יהיה צורך להאריך את תוקף ההכרזה לתקופה העולה על שבוע, על הממשלה יהיה להביא את הדבר לאישור הוועדה (לקריאת סקירת הייעוץ המשפטי לוועדה בנושא אירוע חירום אזרחי ומשמעויותיו).



לדיון הגיע ניצב דורון תורג'מן, מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל, והתבקש לדבר על פעילות המשטרה בכלל בימים אלה, על פעילות המשטרה בירושלים וגורמים שהביאו לאירוע החירום האזרחי בלוד.



ח"כ אורית סטרוק: האם המשטרה בירושלים מתייחסת לכולם באופן אחיד? האם לא משנה למשטרה שיש אוכלוסייה מותקפת ויש אוכלוסייה תוקפת ומתגרה? למה בכלל אנשים כמו ח"כ בן-גביר צריכים להגיע לשכונת שמעון הצדיק לשמור על האנשים? ח"כ יאיר גולן, התפרץ לדבריה ואמר: אין חוק במדינת ישראל? אתם עוזרים להם לשמור?! אתם שוב לוקחים את החוק בידיים. לא ייאמן שחברי כנסת קוראים להקמת מיליציות חמושות.



ניצב תורג'מן: שייח' ג'ראח זו זירה שמתקיימת לאורך שנים רבות. יש שם לא מעט בתי יהודים והיו שם תקופות של מחאות ארוכות יותר, גדולות יותר, שהצטמצמו לאורך השנים. לפני כחודשיים היינו מתנהלים מדי שישי עם מחאה קבועה ובעצימות מתונה. כפי שאמרתי, שייח' ג'ראח הפך לסמל שמנסים למנף אותו ולהעצים אותו ותופס ממדים מאוד מאוד משמעותיים, ובהתאם גם ההיערכות. אני יכול לומר שאחרי ההגעה של ח"כ איתמר בן-גביר נוצרה שם תכונה אחרת לגמרי ואנחנו נדרשנו בסגירת הרחוב המדובר לכניסת תושבים, ולחברי כנסת שפחות טוב שמגיעים לשם, וכמובן עיתונאים שמבקשים להיכנס.



ח"כ שלמה קרעי: לא יכול להיות שמישהו יגיד לחברי כנסת שפחות טוב להיכנס לרחוב. ח"כ עמר בר לב: גם ראש הממשלה אמר לחברי כנסת לא לעלות להר-הבית.



ניצב תורג'מן: התכונה סביב שייח' ג'ראח צריכה להגיע למינימום בהתאם למציאות שהיא מובילה. כל יום 7/24 יש שם פעילות משטרתית. כשאני מקיים הערכת מצב בוקר וערב, כולנו נמצאים מ-5 בבוקר עד לפחות 2 בלילה. אנחנו מנתחים את זירת הפעולה על בסיס מודיעין ואיתור חריגים בשטח. אתמול נדרשנו לעין חמד, לפארק המסילה, לשוק מחנה יהודה, לבית אורות, לראס אל עמוד ולא-תור. ברגע שאנחנו נדרשים לכ"כ הרבה זירות מתפתחות, ורובן בהיעדר מודיעין, אתה יודע לנתח את מוקדי החיכוך האפשריים. כשאני עושה הערכת מצב יש לי את האבנים הגדולות - הר-הבית, שער שכם, שייח' ג'ראח ששם ההיערכות היא גדולה יותר, אבל אני פרוס מבית חנינא עד גילה, אנחנו לא נמצאים בכל נקודת זמן. אנחנו נדרשים להגיב... אני רואה את הזירות ומותח את הכח לכל כיוון.



יו"ר הוועדה, ח"כ ברביבאי: האם ניצב תורג'מן אומר לחברי הכנסת כאן שביחס להיקף המשימות ובפריסה לה הוא נדרש - האם אתה אומר לנו שאתה לא מסוגל לעמוד בסטנדרט ההכרחי הנדרש בהיקף הכוחות?



ניצב תורג'מן: אנחנו ערוכים חזק על בסיס כוחותינו. נכון להביא פלוגות תמ"ר שהן פלוגות מילואים של מג"ב. כניסה של צה"ל לתוך הערים היא טעות מהותית בהתאם להכשרה שלהם. להכניס חייל ללחימה בתנאי שטח אחרים והיעדר היכרות שלו את התנאים הפליליים שהוא אינו מוכשר להם. זה לא נכון. נקודה. העיר לוד היא פסיפס תרבותי מדהים - באותו בניין גר המוסלמי, הבדואי, הנוצרי, הגרוזיני והמרוקאי וכולם ביחד באותו בניין. הייתי שם שלוש שנים וזה דו-קיום. הפעילות של השיח וההידברות היא החשובה במיוחד. אני קורא לכל מי שיש לו השפעה להוביל לרגיעה ופחות למנף עניינים שיתרמו להם בפעם הבאה.



חברי הכנסת היו חלוקים ביניהם בשאלה של הכנסת כוחות צבא לערים בשל המצב. ח"כ אופיר סופר אמר שלא תמך בכך עד אמש, אך לאחר מה שראה בלילה האחרון בלוד אינו רואה פתרון זולת יחידות עם יכולות חי"ר, ואם משטרתיות אז יס"מ. ח"כ מתן כהנא אמר גם הוא שבשני הלילות האחרונים לוד נראתה כמו קסבה במחנה פליטים, והמשטרה במיעוט כוחות ובמיעוט אמצעים ולכן לא חותרת למגע.



ח"כ גולן אמר כי יש לשקול להעביר כמה חטיבת חי"ר הכשרה של מספר ימים במשטרה, כדי לאפשר להם לבצע משימות שיטור אחרות, ולפנות שוטרים למוקדי החיכוך. ח"כ בר לב אמר לו ששלושה ימים לא יספיקו מבצעית, וברמה הדמוקרטית זו גם טעות ויש להסתמך על כוחות מילואים של משטרה ומג"ב.



ח"כ ניר ברקת: הערים הן לא שדה קרב. שוטרים מיומנים באוכלוסייה אזרחית, הם חמושים ויש להם כלים שהם יודעים להשתמש בהם יותר טוב מכל אחד אחר. ברור שיש פערים, אנחנו מסתובבים בשטח ושומעים את הציבור בתחושה שלא מגינים עליו, אבל אל תלכו לקיצוניות אחרת. לחיילים תנו להילחם, תעזבו אותם, ואת המשטרה צריך לשדרג ולשאול איך אפשר לעזור לא איך להפריע.



ח"כ ישראל אייכלר: ישנה הסכמה שאין הרתעה משטרתית. אפילו המשטרה מודה בזה שאין לה מספיק כוח לטפל בכל מוקדי הפורעים הערביים. אבל כל מי שאומר להכניס צבא לערים, טועה. זה יהיה הניצחון המתוק ביותר של חמאס וג'יהאד שישראל חזרה אחורה שנים רבות לשלטון הצבאי. האינתיפאדה החדשה החלה בתחילת רמדאן לפני חודש כשהתחילו לתת סטירות לחרדים ברכבת הקלה, ובשער שכם היכו אנשים שהלכו לכותל. הם עשו מזה שעשוע וצחוק והעלו לרשתות החברתיות. הזהרנו אז שזה מתחיל בצחוק ויהפוך לאינתיפאדה. אבל גם אני עצמי לא האמנתי שבתוך חודש נהיה באינתיפאדה כוללת בכל ערי ישראל. כל אש שלא מכבים אותה כשהיא קטנה, הופכת ללהבה גדולה.



ח"כ איתמר בן-גביר: אני מכיר את ניצב תורג'מן שנים רבות, ובסיור בלוד עד היו יש אנשים שאמר לנו שמתגעגעים אליו. אבל חייב גם לומר שזו לא אותה משטרה שהכרתי. היינו בסיור ח"כים בשמעון הצדיק, עשרות רצים לעברנו ומקללים ויורקים. משטרת ירושלים שאני מכיר הייתה עוצרת את כולם ישר ועכשיו המדיניות היא להכיל. עוד לפני שאני באתי לשמעון הצדיק אנשים שם קראו לעזרה כי קיבלו שם מכות. הטיק טוק היה לפני שאני באתי לשם, והיה אפס מעשה ממשטרת ירושלים".



יו"ר הוועדה, ח"כ ברביבאי, העלתה להצבעה בשלב זה את החלטת הממשלה להארכת המצב המיוחד בעורף, אך הציעה כי הוועדה תאריך את החלטה עד 23.05.21 ולא 26.05.21. חברי הוועדה הצביעו פה אחד, תשעה חברים ללא מתנגדים או נמנעים, בעד הצעתה.

לאחר מכן, יו"ר הוועדה, ח"כ אורנה ברביבאי, סיכמה את הדיון: האנרכיה ברחובות התאפשרה משום שההערכות המקדימה לא נעשתה כהלכה. אחרת איך אפשר להסביר אירועי לינץ' במדינת ישראל 2021 אם אכן הכל נעשה על-פי הפקודות והנהלים. זה לא יכול להיות".



הציבור בישראל לא מוכן לקבל את האירועים שאנחנו חווים בימים האחרונים. הגענו למצב של אנרכיה על-ידי קיצונים שמתנהלים באופן שפוגע בתחושת הביטחון ובחוסן הלאומי שלנו כחברה. מצב זה דורש שינוי מיידי.



אני סבורה שלא נכון במדינה דמוקרטית להפעיל חיילים ברחובות, לא לשם כך הם התגייסו לצה"ל. לא הייתי רוצה לראות חיילים בריכוזי אוכלוסייה מכוונים נשק כלפי אזרחים או מסתובבים בלי נשק ולא יכולים לממש את האחריות שלהם כי הם לא הוכשרו לכך וזאת לא משימתם.



יש מי שיש לו תחביב לחבוט בגורמים המבצעים בשטח. כרגע, הכי חשוב שנעסוק במענה המיידי. הייתי אתמול בלוד וראיתי את השוטרים – הם אמרו לי שאין להם את מלוא הכלים להתמודדות עם המשימה. השוטרים לא צריכים להרגיש שאין להם יכולת לממש את תפקידם. כיו"ר ועדת חוץ וביטחון, וכל חברי הכנסת בוועדה - כולנו שותפים לקריאה שצריך לתת את הגיבוי לכוחות הפועלים כדי להשיב את הסדר על-כנו.



דווקא בעיצומו של מבצע "שומר החומות" בו ישראל מתמודדת עם אויב מבחוץ, חובתנו למצוא את הדרך להרגעת הרוחות כדי להתמודד ביחד מול כל אתגר.