הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית קיימה (יום ה', 27.5.21) ישיבה שעסקה בגל המעצרים בחברה הערבית. היו"ר עבאס פתח ואמר כי לנוכח האירועים בחודש האחרון יצאו אלפי אזרחים להפגנות ותהלוכות בכל היישובים הערבים. הוא הוסיף כי קרא לשמור על החוק והסדר ולמחות בצורה חוקית, אך הוא מבקש לברר עם רשויות אכיפת החוק מה תמונת המצב היום של המעצרים בחברה הערבית, ומה מדיניות האכיפה והטיפול בהשלעות של האירועים.
ראש מחלקת סיכול פשיעה באגף הסי"ף במשטרה, ניצב משנה יגאל עזרא, התייחס לאיסוף כלי הנשק ואמר כי מתחילת השנה נתפסו 1,670 כלי נשק. הוא הוסיף כי בחברה הערבית אין עשרות אלפי כלי נשק, אלא כ-8,000 עד 10,000 כלי נשק. עוד הוא ציין כי עם גיוס פלוגות מג"ב השבוע החלה המשטרה במעצרים משמעותיים. לדבריו, מאז החלו האירועים ועד 23 במאי נעצרו 1,590 איש, בהם 183 יהודים, כאשר מתוך כלל העצורים שוחררו 1,093. עוד אמר נצ"מ עזרא, כי 1,299 מהעצורים הם בגירים ו-291 קטינים.
נציגת פרקליטות המדינה, עו"ד גלית שהם, אמרה כי לפרקליטות יש מדיניות שוויונית. לדבריה, הפרקליטות טיפלה ב-348 תיקי מעצר וב-175 מתוכם הוגשו כתבי אישום נגד 263 אנשים, כאשר 30 מבין הנאשמים הם יהודים. 15 כתבי אישום הוגשו בשל מעשים עם מניע גזעני ו-9 הוגשו כשהעבירות המיוחסות הן של טרור. רוב העבירות בכתבי האישום הם עבירות של הפרת סדר ציבורי, תקיפות שוטרים, יידויי אבנים וכדומה. ראש תחום ביטחון ותפקידים מיוחדים בפרקליטות, עו"ד שלמה אברמזון, הוסיף כי 15 מהנאשמים קשורים למעשי לינץ וכתבי האישום שהוגשו נגדם הוגשו בין מעשי טרור. ח"כ שמחה רוטמן שאל האם יש כוונה להאשים אנשים שהשתתפו במהומות במרד בזמן לחימה, ואברמזון השיב: "לא הגיעו אלינו תיקים כאלה".
במהלך הישיבה פרצו עימותים רבים בין הצדדים השונים, בין היתר כאשר ח"כ אבתיסאם מראענה קראה לח"כ איתמר בן-גביר להפסיק להסית ולהשוות בניהם. ח"כ בן-גביר הגיב ואמר כי אין מה להשוות, וכי הוא לא רוצה להשמיד את זכרון יעקב. ח"כ לשעבר אימאן ח'טיב יאסין אמרה גם היא כי ח"כ בן-גביר מסית, וקראה להתמקד בגל המעצרים. לטענתה, מעצרם של קטינים רבים הוארך בגלל קריסת קציני המבחן שלא הספיקו להגיש תסקירים.
עימות נוסף פרץ כאשר מנהל מרכז מוסאווא, ג'עפר פרח, שאל מדוע המסיתים מלהב"ה ולה פמיליה ובן-גביר לא נעצרים. הוא אף סיפר כי בנו נעצר ללא כל סיבה. ח"כ בן-גביר קרא לפרח חוצפן וח"כ עמיחי שיקלי הוסיף כי הוא תומך חמאס וחיזבאללה. ח"כ שיקלי אף הוסיף כי ישנה היתממות שגובלת בחוסר אחריות, כאשר החברה הערבית לא מגנה את מקרי האלימות. ח"כ שמחה רוטמן אמר כי אם מטרת הדיון היא לזהות בעיות של החברה הערבית הוא שותף מלא של היו"ר עבאס, אבל אם כל נציג של החברה הערבית יישא נאום פוליטי לא ניתן יהיה לקבל את הטענה שהיו פה מחאות לגיטימיות.
רינת בלוך, תושבת רמת אשכול בלוד, סיפרה כי מפגינים יצאו לשכונה שלהם בקריאות "איטבח אל יהוד", זרקו אבנים על חלונות, שרפו רכבים של יהודים, ושאלה מי החצוף שמעז לקרוא לזה לגיטימי. היא אף הזהירה מהפגנות שמתוכננות בסוף השבוע הקרוב, וסיפרה על החשש מהן. "השכנים שלנו מנסים להרוג אותנו ומנסים לתת לזה לגיטימציה", אמרה. היו"ר עבאס השיב לה ואמר: "כל הכבוד לך, נקיים דיון מיוחד על מה שקרה ביישובים המעורבים ונקשיב לכולם, גם לתושבי לוד הערבים".
ח"כ
אורית סטרוק הזדעקה: "היא אומרת לך שמתכננים הפגנה והיא מפחדת ואתה אומר לה כל הכבוד לך?". היו"ר עבאס השיב כי הכתובת לכך היא המשטרה, ושאל מה פתאום חברי הכנסת מתחילים להגן על המשטרה. "אני קראתי לילד בשמו, הלוואי ואתם תקראו לילד בשמו", אמר.
היו"ר עבאס ביקש לסכם את הישיבה ואמר כי הוועדה פונה למשרד לביטחון פנים לקבל מידע על המעצרים, לפי פילוח של בגירים, קטינים, יהודים וערבים, וכן מידע על הארכות מעצר של קטינים שנבעו ממחסור בקציני מבחן. עוד הוא ביקש מהפרקליטות נתונים על כל כתבי האישום שהוגשו. "אנחנו מבקשים שהרשויות יאזנו בין הצורך לאכוף את החוק לבין הצורך לתת הזדמנות לאנשים להביע את עמדותיהם", אמר היו"ר עבאס בסיום וביקש להכיל את ההפגנות. הוא אף קרא למח"ש לטפל בתלונות שהוגשו נגד אנשי משטרה.
דבריו האחרונים שבו ועוררו סערה בדיון וח"כ בן-גביר אמר כי מנסים לרצוח אנשים וצריך להפסיק עם להכיל. ח"כ סטרוק אמרה: "תתבייש, אין לך רוב בבית הזה לגישה מכילה לפורעים. אנחנו מבקשים גישה מרתיעה.
