בית המשפט העליון מורה ל
ממשלה לנמק בתוך חודש, מדוע לא תמנה את ממלא מקום פרקליט המדינה, עמית איסמן, לתפקיד זה באופן קבוע. הצו הוצא (יום ה', 27.5.21) בידי הנשיאה
אסתר חיות והשופטים
ניל הנדל ו
יצחק עמית, בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון.
שי ניצן סיים את תפקידו כפרקליט המדינה בדצמבר 2019, בעיצומן של מערכות הבחירות החוזרות ונשנות. שר המשפטים דאז,
אמיר אוחנה, דחה את המלצתו של היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, למנות לממלא מקומו את המשנה לעניינים פליליים, מומי למברגר. הוא גם דחה את יתר המועמדים שהציע מנדלבליט לאחר מכן ומינה את מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות, דן אלדר. המינוי גרר תגובות נזעמות מצד מנדלבליט ובכירים בפרקליטות, שטענו שאלדר אינו כשיר לתפקיד; בתום שלושת חודשי מינויו, ביקש אלדר שלא להאריכו.
בנובמבר 2020 המליצה ועדת האיתור בראשות מנדלבליט למנות לתפקיד את איסמן, שהיה עד אז פרקליט מחוז חיפה ושימש גם כמשנה בפועל לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. השר דאז,
אבי ניסנקורן, מינה אותו לממלא מקום פרקליט המדינה. המינוי הקבוע לא בוצע בשל חילוקי הדעות הקשים בין ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, לשר הביטחון ושר המשפטים,
בני גנץ, בנוגע למינויים בכירים בכלל. מנדלבליט קבע, כי המינויים מצריכים את הסכמת גוש הליכוד וגוש כחול-לבן, שכן ההסכם הקואליציוני של ממשלת החילופים עודנו בתוקף.
בג"ץ כבר הורה לממשלה לדון בכמה מינויים בכירים, ובכללם מנכ"ל
הרשות השנייה ויו"ר מועצת הכבלים והלוויין. נתניהו אמנם קיים דיונים אלו, אך בסיומם לא התקיימו הצבעות - ובג"ץ קבע שבכך לא קוים פסק דינו. בנוגע לפרקליט המדינה קובע הצו במפורש, כי על המדינה לנמק "מדוע לא תקיים הממשלה דיון בהמלצת ועדת האיתור מיום 30.11.2020 למנות את המשיב 4 [איסמן] לפרקליט המדינה, ותקבל החלטה בסיום הדיון בעניין המינוי לגופו". מנדלבליט קבע אשתקד, כי בשל ריבוי מערכות הבחירות וכאשר מדובר בתפקידים בכירים במיוחד - כמו מפכ"ל המשטרה וראש המוסד - ניתן לבצע את המינויים גם בתקופה זו.
