ההסברה הישראלית: "הם גוליית, אנחנו
דוד; הבעיה שדוד בכלל לא הגיע לקרב"

רונן מנליס, דובר צה"ל ומנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים לשעבר, אמר: "אחרי שהמבצע מתחיל ההאשטג שלהם #GazaUnderAttack נמצא בכותרות, ולנו יש שני האשטגים כי אנחנו לא מצליחים לסכם אפילו מה ההאשטג שאנחנו רוצים. אין משרד הסברה בישראל; אין מינוי לראש מטה הסברה כבר שנתיים והנגזרת היא שגם אין אחריות וסמכות. מעבר לזה שהמנגנון שיש כרגע לא מתפקד הוא גם לא מספק. אני מציע ארגון מחדש של המשרדים שעוסקים בנושא - המשרד לנושאים אסטרטגים, משרד התפוצות, משרד שת"פ אזורי, לשכת העיתונות הממשלתית, לשכת הפרסום הממשלתית, מטה ההסברה הלאומי, מערך ההסברה הלאומי - לגוף אחד שתהיה לו אחריות וסמכות שידע להנחות את משרדי הממשלה... בסוף אין מישהו שמחבר את כולנו, אין שולחן עגול ואין תהליך, אין מי שמכין כלים, מכין דיגיטל ומשתמש במשפיענים.

"מדינת ישראל בוחרת במשך שנים ללכת למשוכנעים: לאוונגליסטים ולארגונים היהודים, זה מצוין, אבל צריך ללכת למי שלא איתנו - לליברלים, לפרוגרסיביים, למפלגה הדמוקרטית. במשך שנים במדינת ישראל יש תרבות שאומרת אם אני מבקר את המדינה אני נגדה. ואני אומר לא! זה בסדר לבקר, יש אוהבי ישראל אדירים שמבקרים את מדיניות הממשלה וצריך לשתף איתם פעולה. יש ארגונים שלא נעים לנו להיות איתם בחדר אחד אבל הם עדיין משפיעים על דעת הקהל העולם וצריך לדבר איתם.

"זה נכון שיכול להיות שגם אם נעשה את כל מה שאמרנו כאן עכשיו, עדיין נפסיד, אבל לפחות נהיה על המגרש, אנחנו לא על המגרש. בהיבט של ההסברה הם גוליית ואנחנו דוד, רק שדוד לא הגיע לקרב ואין לו שום סיכוי להיות חלק מהמהלכים הללו. צריך להתייחס להסברה כמשימה לאומית".

נועם כץ, ראש מערך הדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ הציג את היעדים המדיניים של משרד החוץ בשגרה ובחירום, את תהליכי העבודה ואת פעילות הדיפלומטיה הציבורית שמטרתה לתמוך בעבודה המדינית על-מנת להשיג מעטפת מדינית בינ״ל למדינת ישראל למבצע הצבאי. כץ הציג את הישגי משרד החוץ במבצע שומר החומות ואת האתגרים שהעלה המבצע בתחום הדיפלומטיה הציבורית, אך הדגיש כי לדעתו ניתן להתמודד איתם. עוד אמר כי אכן יש קהלים שונים שישראל צריכה להשקיע בהם יותר, ופלטפורמות שישראל צריכה להיות יותר נוכחת בהן.

תת-אלוף הדי זילברמן, דובר צה"ל, הציג את פעילות צה"ל בשגרה ובחירום, בדגש על מבצע שומר החומות, ולאחר מכן התבקש ע"י יו"ר הוועדה להתייחס לכך שהציבור היה כמהה למידע במבצע, והוא התייצב מול המצלמות כל יום, ולא ראש הממשלה ושר הביטחון.

תא"ל זילברמן: דיבררנו את המבצע בשתי גישות, גישה עקיפה - הודעות ומידע לכלי התקשורת השונים, ישראלי ערבי ובינ"ל, וגישת הופעה ישירה שלי מול המצלמה, דרך המהדורות המרכזיות, ערב ערב, כדי לספר את הסיפור מהמסגרת הצבאית. אנו לא מתייחסים לסיפור בפן המדיני כי לא לובש מדים אמור לספר אותו. כך נהגנו, כך נכון לנהוג וכך נמשיך. בהקשר זה, הדברור לקהל הבינלאומי הוא אחר מהישראלי. אם אני מתייצב בשמונה בערב ואומר שצה"ל תוקף בעוצמה ומשמיד את חדרי הפיקוד, הנמצאים בתוך תווך אזרחי ונגיע לכולם, אני לא עושה את אותו דברור בקהל הבינ"ל אלא עושים התאמה".

יו"ר הוועדה ביקשה מדובר צה"ל להתייחס לשאלת הפער בין תחושת גורמי הסברה לתחושת הציבור כלפי המבצע, ולהשפעה אפשרית של פער זה על אמון הציבור בצה"ל, וזילברמן השיב: "בהיבט ההסברה של ההישגים אל מול הציבור הישראלי אני כדובר צה"ל חש שאנחנו במצב בסדר גמור. האתגר הגדול שלי במבצע הזה היה מול הקהל הבינלאומי, לא הישראלי ולא הערבי".

אבי בניהו, דובר צה"ל לשעבר: "הסברה איננה תחליף למדיניות ופוליטיקאים מנסים לתלות בהסברה את כישלונותיהם. הגענו לשומר החומות לאחר מדיניות רופסת או אי-מדיניות של 12 שנים ושום הסברה לא הייתה יכולה לשנות את זה. יש לנו נטייה להלקאה עצמית אחרי כל אירוע, אבל צריך פרופורציה - אמון הציבור בצה"ל, במפקדים ובמבצע נשמר עד היום האחרון, הייתה לגיטימציה בינ"ל להפעלת הכח בעזה, גם ע"י מדינות אירופה, וזאת אף שישראל וצה"ל סובלים תמיד מחולשתה של העוצמה בעוד אויבנו נהנים מעוצמתה של החולשה. היה פער עצום בין התמיכה של ממשלות, פרלמנטים וצבאות בעולם, לבין כלי התקשורת והרחוב בעולם. זה לא נולד ביום אחד וצריך לתקן את זה בין מבצע למבצע ולא לצפות שזה יתוקן במהלכו. זה קורה הרבה ברשתות החברתיות, ומבין גופי הממשלה צה"ל הוא המוביל בתחום הזה, שזה לזכותו של צה"ל ולבושתה של המדינה.

"צה"ל מרכז עוצמות יתר בהסברה של מדינת ישראל, וזה לא בריא. במדינת ישראל, כלקח מלבנון השנייה, החליטו בצדק להקים מטה הסברה לאומי, שימוקם במשרד ראש הממשלה הממלכתי ולא בלשכת ראש הממשלה. מהר מאוד תקן המנהל הפך לשרת את הגוף הפוליטי בלשכת רה"מ וגרוע מזה, היום זה בכלל לא מאויש. צריך להרים את מנגנוני ההסברה, לשפר אותם, לתקצב אותם, ולעשות הסברה גם בין המבצעים.

"חסרה לנו דמות של גבר או אישה, ממלכתיים, מקובלים על כולם, שידעו לעמוד מול הציבור כל ערב ולענות על שאלות, וזה היה חסר שבעתיים באירוע האחרון כשגם בתוך המדינה היו בעיות. צריך להסביר את המצב לאשורו, בשקיפות, לתאם ציפיות, להשיב על שאלות ולנסוך בציבור ביטחון גם כשקשה. במלחמה הזו ובמלחמות הבאות החיילים האמיתיים יהיו אזרחי מדינת ישראל שרק הם, בתפקודם וחוסנם, יתנו לדרג המדיני והצבאי את החופש לסיים את המבצע כשטוב לנו".

במהלך דבריו סיפר בניהו כי ב-2009 מגדל התקשורת בעזה גם היה מטרה, אך לאחר שהוא ביקש לבחון את הנושא מחדש, לא הופל הבניין. "מאז כנראה האחיזה של החמאס בבניין הזה התחזקה כי כעת הוא נהפך למטרת "עוצם". אי-אפשר להוריד בניין כזה מבלי שיבנה ע"י שב"כ, אגף המודיעין וצה"ל תיק הפללה, שדקה אחרי שהבניין נופל, ישראל תצא בכל הכלים שלה, ותסביר למה הבניין נפל, אך זה לא קרה", הוסיף בניהו.

ירדן ותיקאי, מנהל מטה ההסברה הלאומי לשעבר: "הקמתי את מטה ההסברה הלאומי וניהלתי אותו 11 שנים, עד שעזבתי לפני שנתיים ומאז לא מונה מחליף. ראש מערך ההסברה הלאומי זו משרת אמון של ראש הממשלה, והיא לא מאוישת כבר שש שנים. ודאי שאני מסכים שצריך למלא את השורות של בעלי התפקידים במערך, לחזק אותו בעוד אנשים ובעוד תקציבים. עבודה יותר טובה לאורך זמן, של יותר תיאום ויותר משאבים, תישא פרי כי אין כיפת ברזל שתגיע ובבת אחת תשנה את כל התמונה. גורמי הסברה המקצועיים צריכים להיות משולבים בתוך תהליך קבלת ההחלטות, להשפיע עליו, ולא רק שיקראו להם לאחר מעשה, 'הנה נפל מגדל התקשורת בעזה, לך תסביר' או תטאטא את הלכלוך. חיבור מהיר בין מודיעין להסברה היה מאפשר התמודדות טובה יותר עם האירוע הזה, אם לא מנענו אותו מראש".

דני דיין, קונסול ישראל בניו-יורק לשעבר: "הבעיה של ההסברה היא מערכתית, וצריך לתקן אותה בימי שגרה, כי מה שפועל נכון בשגרה יפעל נכון בחירום. מי שלא בונה את הכל ולא ממלא את הימ"חים בשגרה, לא יוכל להפעיל אותם בחרום. מערך ההסברה הישראלי קרס ולא מתפקד שנים רבות כי מה שלא מתקצבים אותו לא יכול לתפקד. יש מחסור בשגרירים במקומות רבים, אז איך נצליח בהסברה שם? אי-אפשר גם לצפות שראש מערך ההסברה הלאומי יהיה גם יועץ התקשורת של ראש הממשלה, שהרי רק זה תפקיד תובעני מאין כמוהו, אשר לא משאיר זמן לעיסוק בניהול של כל ההסברה הישראלית בארץ ובחו"ל. חייבת להיות הפרדה וחייב להיות ניתוק משיקולים פוליטיים בתחום, כאשר עובדתית נעשה בדיוק להפך ותחום ההסברה עבר בין משרדי ממשלה בגלל שיקולים פוליטיים לאורך השנים".

ח"כ אורית סטרוק (הציונות הדתית): "הדברים שנאמרו ע"י דני דיין הם מה שכולנו מכירים בסופו של דבר - שמערך ההסברה של ישראל פוצל לחלקיקי חלקיקים כמו אמבה בגלל שיקולים פוליטיים כאלה ואחרים על חשבון הצורך הקריטי של ישראל בהסברה. כולי תקווה שאנו ערב הקמת ממשלה, איזו ממשלה שלא תקום, וחייבת לצאת קריאה שלא תהיה פגיעה באינטרסים חיוניים של ישראל בשל הצורך לחלק תיקים וחלקיקי תיקים לצרכים פוליטיים".


רון פרושאור, יו"ר מכון אבא אבן לדיפלומטיה ולעבר מנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל לאו"ם: "צריך ללמוד לעבוד עם הדיסוננס בין מה שאנחנו משדרים כלפי פנים למה שאנו רוצים לשדר החוצה, כי מה שאומרים בפנים במאה ה-21 יוצא מיד גם החוצה. היות שצה"ל אכן מחזיק בהכי הרבה משאבים הסברתיים, וזה לא הולך להשתנות בקרוב, חייבים שכל פקודת מבצע של צה"ל תכלול גם התייחסות לנושא זה, כולל למשל הוראות לראש אגף מבצעים להחזיק מל"טים באוויר שכל מה שהם עושים זה לחפש חומרים ויזואליים של חמאס יורה מתוך בנייני מגורים. חייבת להיות החלטה מראש איך מלבינים את חומרי המודיעין ובאיזה קצב זה קורה. החומרים הויזואליים האלה הם כלי בלוחמה המדינית, מול ביה"ד הבינ"ל בהאג וכדומה שרק עכשיו מרימים את ראשם. כשאני הייתי מנכ"ל משרד החוץ, תקציב ההסברה של מדינת ישראל היה בהיקף תקציב השיווק של מילקי, אולי היום הוא גדל עד לכדי תקציב השיווק של במבה..."

ח"כ עמר בר לב (העבודה): "מטרות המבצע כפי שהוגדרו הושגו לדעתי, אז למה הציבור ציפה למשהו אחר ועכשיו הוא מאוכזב? כי ההסברה נכשלה בכך שלא הובהר לציבור מה מטרת המבצע, בגלל שהדרג המדיני חשש לומר זאת לציבור, ובסוף המבצע התחבא מאחורי ההמלצה של שב"כ וצה"ל לסיים אותו".


יו"ר הוועדה, ח"כ אורנה ברביבאי, אמרה בסיכום: "יש פער עצום בין הסיפור שאנו מספרים לעצמנו, לסיפור שכל האחרים מספרים עלינו. הסיפורים מתנהלים במקביל ולא נפגשים. במדינה כל כך מאותגרת אי-אפשר לתת לזה להימשך. הוויתור על מי שלא השתכנע, משמעותו לתת לנרטיב האחר להתקבע ובכך לצמצם את מרחב הלגיטימציה שלנו. כמובן שיש לכך השפעה על היכולת לממש את היעדים שמדינת ישראל מבקשת להשיג.

"אנחנו מסכמים כארבע שעות של דיון ועדיין יש אי-בהירות לגבי הסמכות והאחריות בתחום ההסברה. ראינו תחומים חופפים ותחומים אחרים שלא מטופלים כלל. חייזר שהיה נוחת כאן ובוחן את הדברים היה חושב שנעשה מאמץ מכוון לחבל בהסברה הישראלית, אחרת אין דרך להסביר את השינויים, הפיצולים וההעברות שחווה התחום החשוב הזה לאורך השנים. עובדתית התוצאה היא עגומה, למרות הפוטנציאל האנושי והמקצועי הגדול שיש לישראל, אנחנו בנחיתות מערכתית הפוגעת במדינה בהרבה מאוד היבטים.

"אין לי ספק שצריך להקים מחדש את מערך ההסברה הלאומי. להגדיר מחדש את הצורך, האחריות, הסמכויות, המבנה, בעלי התפקידים, התקציב והנהלים, באופן שימקסם וימנף את כל הכוחות הפועלים בתחום. לצערי החוליה החלשה ביותר היא גם החוליה הבכירה ביותר.

"פיני יצחקי ממשרד ראש הממשלה אמר שנעשה כל מאמץ ושלא נכשלנו, אבל אי-אפשר להסתפק בזה. חייבים לפתח יכולת למדוד תשומות ותפוקות, כרגע במבחן התוצאה ברור שיש פער שמעיד על כך שלא נעשה תיאום צפיות, דבר המשפיע על האמון בצה"ל ועל הנכונות לאפשר מרחב פעולה מדיני כדי להשיג את היעדים הרצויים לישראל.

"הקמת מערך הסברה מקצועי ומסונכרן עם כל הגופים הרלוונטיים מחייב מינוי בעלי תפקידים וגיבוש אסטרטגיה, תוכנית פעולה בכלל הפלטפורמות ובכללן הרשתות החברתיות וכן תקצוב ראלי בהלימה לגודל האתגר".

עוד הדגישה היו״ר כי העובדה שטרם אושר מינוי שגרירים ובעלי תפקידים בשל המצב הפוליטי, מחייב אישור מידי שכן יש בכך פגיעה ישירה בייצוגה של ישראל בעולם. עוד אמרה כי למרות הגרת הוועדה כוועדה זמנית, תוקם ועדת משנה לחוץ והסברה כדי לעקוב אחר תחום רגיש וחשוב זה.