אישה שהעלילה על בעלה-לשעבר ועל אביו כאילו פגעו בילדיה, כולל בעבירות מין, תפצה כל אחד מהם ב-40,000 שקל ותשלם הוצאות בסך 50,000 שקל. כך קבע (24.5.21) שופט בית המשפט למשפחה בתל אביב, ארז שני.

האישה טענה, כי הסב אנס את בתה בהיותה בת שלוש; המשטרה סגרה מחוסר אשמה את התיק נגדו. היא גם גרמה לכך שבעלה לשעבר ואחותו נחקרו במשטרה באותו עניין; טענה שבעלה לשעבר ניסה לדרוס אותה; ושאחותו מכה את הילדים. שני קובע, כי כל הטענות היו חסרות יסוד ולא נטענו בתום לב וכדי להגן על הילדים, אלא בצורה מכוונת כדי לפגוע באב ובסב.

בין היתר קובע שני, כי האם הטמיע בפיה ילדיה את הכינוי "סבא פופו" - כרמז לאבר מין - כדי שעל בסיס זה תוכל לטעון בצורה שקרית שהוא פגע בהם מינית. "עסקינן במעין גרסה מתפתחת ומוכוונת על-ידי האם. האזנתי לקלטות והתרשמותי היא כי האם, פשיטא, מדובבת את ילדיה שוב ושוב לצורך קבלת 'מידע', שאיש (למעט האם) לא מצא ראיות שהוא נכון", מציין שני.

שני מדגיש: "ההגנה הגורפת הקיימת למשמיע דברי עלבון ובלע, אגב הליך משפטי, אינה מתפשטת מחוץ לגבולות בית המשפט וההגנה אינה קיימת ללשון הרע המושמעת בפני שירותי הרווחה, משטרת ישראל, בוודאי גורמים זרים להליך, בייחוד כזו מושמעת בידיעה שהדברים אינם נכונים, או סביר שאינם נכונים. הדין מעודד דלתיים פתוחות ובירור כנה של תלונות במשטרת ישראל, ובעיות המועלות בפני שירותי הרווחה, אך אין הוא מעודד הגשת מידע שסביר שאינו נכון, אף עירוב גורמים חיצוניים רבי כוח על-מנת לגרום לבית המשפט או לשירותי הרווחה לפעול כפי רצון המעליל".

שני מקבל את טענת האב והסב, לפיה האם רקמה את העלילה לאחר שהם התלוננו שהיא אשר פוגעת בילדים. "למעשה רקמה הנתבעת רקמה עלילתית סבוכה בלא כל בסיס עובדתי. הנתבעת, אחר כך בהשתתפות אחותה, שמה בפי ילדיה לגבי הסב את הכינוי 'סבא פופו', על-מנת להתאים שפע הקלטות שבוצעו, לאמירה 'סבא נוגע לי בפופו'. בית הנתבעת היה ערוך כל העת להקלטת הילדים וסבור אני כי 'הוסבר' להם כי רצוי ויספרו זוועות על הסב.

"...הדברים נשמעים לי כבידוי ראיות של ממש. אין אני נותן אמון בעדות אחות הנתבעת, כאילו הייתה סיבה סבירה להניח כי הסב מתעלל בילדים. התלונות והטענות שהוטחו בסב, באמצעות משטרת ישראל, על פגיעות מיניות שביצע שעה שכלל לא נכח במקום בו התעלל כביכול, רק מעידות על התנהלות הנתבעת. בעיני הנתבעת ומסייעה, קידשה המטרה לפגוע באב ובסב את האמצעים. שוכנעתי כי הנתבעת פנתה לגורמים שונים, בהבינה חובתם שלא להתעלם מתלונותיה", תוך שהיא מנסה ליצור את הרושם שגורמים נוספים שותפים לתלונתה חסרת הבסיס.

שני שב וקובע: "לצערי, איני רואה אם שבפנַי 'לביאה המגנה על גוריה' אלא יותר מי שבמקרה הטוב לקחה אמירה, אשר במקורה מי יודע מה הייתה, ורקמה סביבה עלילת עתק. התנהגות שכזו גם בלתי חוקית היא וגם גורמת לי לקבוע שאין זה הגיוני כי האם באמת האמינה כי הסב פגע בילדים". את האב והסב ייצגו עוה"ד יעקב סידי ודניאל קופמן, ואת האם - עוה"ד שלום כהן ומור זיידן.