"אין מקום לפגיעה במעמד בית המשפט העליון או במעמד השופטים, ובוודאי שאין מקום לכל מיני קריאות מפי נבחרי ציבור שלא לציית לפסיקת בית המשפט.
אלה התבטאויות חסרות אחריות, שחותרות תחת הבסיס לקיום המשותף שלנו כאן כחברה יהודית ודמוקרטית. הדברים הללו הם כל כך בסיסיים, ואמורים להיות מובנים מאליהם. הם חלק מהיסודות שעליהם ניצבת הדמוקרטיה הישראלית".
כך אומר (יום ב', 31.5.21) היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, בתגובה לביקורת של בכירים בימין, ובראשם יו"ר הכנסת,
יריב לוין, על פסק הדין בו ביטל בג"ץ את התיקון לחוק יסוד משק המדינה. הוא קשר את ההתמודדות של מערכת המשפט המצב הביטחוני - מבצע "שומר החומות" והמהומות בערים המעורבות - עם "ההתמודדות של מערכת המשפט עם כל האתגרים האלה לוותה בהתמודדות נוספת, חשובה לא פחות, ואולי אפילו יותר, על מעמדם של מוסדות החוק והמשפט במדינת ישראל ועל שלטון החוק בכללותו".
לדברי מנדלבליט, "זוהי התמודדות על דמותה הדמוקרטית של המדינה, ועל עוצמתה הפנימית. לא ניתן לקיים דמוקרטיה במובן המהותי של המונח, ללא שלטון חוק, שמחייב כל אדם וכל רשות שלטונית, באשר הם, וללא ביטחון משפטי שמעניק לכל אדם אפשרות לפנות לערכאות משפטיות לשם הגנה על זכויותיו שנפגעו. עצמאותן של הערכאות השיפוטיות ועצמאותם של שומרי הסף ונאמנותם לאינטרס הציבורי, ולא לגורם שמינה אותם, היא ערובה לקיומו של שלטון החוק ולקיומו של ביטחון משפטי.
"עוד חשוב להזכיר את מה שאמור להיות מובן מאליו בחברה דמוקרטית - שכל רשויות השלטון מחויבות לקיים את פסיקתו של בית המשפט". בנוגע לפסק הדין של בג"ץ (בו הגן מנדלבליט על עמדת הממשלה אך גישתו לא התקבלה), הדגיש: "גם אם עמדת הממשלה או הכנסת אינה מתקבלת, המעמד המחייב של פסיקת בית המשפט הוא כלל ההכרעה המחייב במדינת ישראל".
הוא הזהיר, כי אם ישראל תנצח במאבק נגד הקורונה והאיומים הביטחוניים,
"אבל נוותר במאבק על ערכי היסוד של שלטון החוק, אזי הפסדנו במערכה הכוללת על דמותה הדמוקרטית של מדינת ישראל שלנו. העקרונות הללו - של שמירה על שלטון החוק, ההגנה על זכויות האדם, השמירה על המינהל התקין, העיקרון לפיו אין אדם מעל החוק, אותם שמתי בראש סדר העדיפות של עבודתי, ואותם קידמתי בכל מאודי, כפי שעשו גם קודמי - הם הבסיס לקיומנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, ויש לשמור עליהם מכל משמר".
בנוגע להתפרעויות בערים המעורבות ציין מנדלבליט, כי הוגשו עשרות כתבי אישום
המייחסים עבירות של פשיעה חמורה, "כולל - במקרים המתאימים וכאשר היו ראיות לכך - גם כתבי אישום על עבירות שבוצעו מתוך מניעים גזעני או לאומני". הוא הוסיף: "למרבה הצער, היו מי שהעלו טענות כוזבות ומגמתיות כאילו יש הטיה בדרך הטיפול שלנו בחשודים ערבים אל מול יהודים, או להפך. זה המקום להבהיר שמבחינתנו כתביעה הכללית לא היה ולא יהיה הבדל בין חשוד לחשוד, מפאת דתו, שיוכו הלאומי, או כל שיקול אחר כיוצא בזה. רק הראיות מדברות וידברו בהליכים הפליליים. תהיה אפס סובלנות לתופעות של אלימות ובריונות, בכל מקום במדינת ישראל. זו המדיניות וזו ההנחיה. אנחנו עוסקים במלאכת אכיפת החוק בשביל כל הציבור במדינת ישראל ללא יוצא מן הכלל". הוא דיבר בכנס לשכת עורכי הדין.
