אין כל פגם בהתקשרותה של המדינה עם קרן וקסנר, המממנת לימודים של עובדי מדינה באוניברסיטת הרווארד - קובע (יום ד', 2.6.21) שופט בית המשפט העליון,
דוד מינץ. הוא דחה את עתירת עמותת הימין "אם תרצו" נגד ההתקשרות עם הקרן, אשר בין היתר העניקה 2.5 מיליון דולר ל
אהוד ברק.
בעתירה נטען, כי מתן המילגות לעובדי מדינה מהווה מתנה אסורה, העומדת הן בניגוד לחוק המתנות והן בניגוד לתקשי"ר (תקנון שירות המדינה) - אך מינץ קובע שאין ממש בטענה זו. ההטבות שמעניקה הקרן לעובדי המדינה מגיעות בסופו של דבר לציבור כולו, שכן הכשרתם מטייבת את השירות לציבור. "על אף שהמילגות מוענקות בפועל לידי המשתתפים, מעורבות נציבות שירות המדינה בתהליך המיון מנתקת את הקשר בין הקרן לבין המשתתפים", מוסיף מינץ. במצב זה, "אין המדובר בטובת הנאה הניתנת על-ידי מעניק ההטבה לידי העובד".
עוד אומר מינץ, כי אין המדובר במתנה הניתנת ללא תמורה - שכן המשתתפים בתוכנית מתחייבים להמשיך לעבוד בשירות המדינה לפחות שלוש שנים נוספות. "התחייבות זו, המגבילה את
חופש העיסוק של המשתתפים, היא בעלת ערך כספי לא מבוטל" מצידם של העובדים. מינץ מוסיף:
"בהתחשב בכך שמדובר בעובדי ציבור בכירים מצטיינים המצטיידים בהשכלה ובהכשרה מקצועית מיטבית באחת מהאוניברסיטאות המובילות בעולם, דעת לנבון נקל שעובדים אלו שבאופן טבעי מהווים יעד אטרקטיבי לגיוס הון אנושי איכותי בשוק הפרטי, יכולים להשיא את השתכרותם, לעיתים עשרת מונים מעבר לשכרם בשירות הציבורי. על כן, התחייבות המשתתפים בתוכנית להתמיד במשרה הציבורית למשך שלוש שנים תמימות אינה דבר של מה בכך.
"מנגד, גם גובה ה'תמורה' הניתנת למשתתפים אינו ברור. ההשתתפות בתוכנית מחייבת את המשתתפים להעתיק את מרכז חייהם, יחד עם בני או בנות זוגם וילדיהם, לארץ זרה. בהקשר זה נכונה המימרה הידועה, 'לא כל הנוצץ זהב הוא'. נוטה אני אף לחשוב כי התמורה אותה מעניקים המשתתפים עולה בהרבה על התמורה המתקבלת בידם מהקרן".
עוד מעיר מינץ, כי לא ברור מדוע "אם תרצו" עתרה רק נגד קרן וקסנר, בעוד קיימים שיתופי פעולה דומים עם גופים נוספים. קבלת העתירה עלולה הייתה להשפיע גם על שיתופי פעולה אלה, דבר ש"אם תרצו" לא נתנה את דעתה עליו. "מצופה מהעותרת, כעותרת ציבורית, להתייחס גם להשלכות רוחב של עתירתה ולא לצמצם מבטה לשיתוף פעולה ספציפי... מעצם יומרתם של עותרים ציבוריים לייצג ולהשמיע את קולו של ציבור רחב, נובעת גם החובה לפרוס תמונת מצב עובדתית רחבה בפני בית המשפט, לרבות התייחסות לשיקולי מדיניוּת הנתקפת על-ידי העותרים. רוצה לומר, מגורם המתעבר על ריב לא לו, מצופה כי יכיר את הריב על בוריו".
לבסוף מציין מינץ, כי העתירה הוגשה 30 שנה לאחר שהחל שיתוף הפעולה עם קרן וקסנר. "אם תרצו" חויבה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. השופטים דפנה ברק-ארז ו
יוסף אלרון הסכימו עם מינץ. את "אם תרצו" ייצגו עוה"ד ערן בן-ארי ו
זיו מאור, את המדינה ייצגה עו"ד ליטל סדובסקי, ואת קרן וקסנר - עו"ד מלכיאל בלס.