ישבתי בחדר המתנה של מרכז רפואי פרטי בירושלים. התור שלי נקבע לתשע ועשרים דקות. השעה הייתה עשר ועשרים דקות ועדיין לא הגיח הרופא מחדרו ולא קרא בשמי. בצר לי השקעתי ארבעה שקלים במכונת הדמוי-קפה ואחר כך קראתי כל מה שהיה בסביבה. היה עיתון הארץ והיה עלון של "המטה להצלת העם והארץ" בראשות הרב שלום דב וולפא.
למי שאינו מכיר ואינו יודע את כבוד הרב, אביא רק ציון דרך אחד מן העת האחרונה: בשנת 2008 הקים את תנועת ארץ ישראל שלנו, שהתאחדה בבחירות 2009 עם האיחוד הלאומי והכניסה את נציגה ד"ר מיכאל בן ארי לכנסת ה-18.
הארץ - תמיד עיתון עם מאמץ מוכח לייצר שיח ברמה - הביא עוד רשימה צפויה להחריד של גדעון לוי המשבח אחד, מנהל תיכון עירוני א' לאמנויות, רם כהן, שכינס בשבוע שעבר את תלמידי י"א והעביר להם שיעור של ממש באזרחות.
על-פי לוי, "חינוך אמיתי לערכים. במקום כל הבלה-בלה הרגיל, ציונות בגרוש ודמוקרטיה בפרוטה, קלישאי-קלישאות נבובות ושקריות, כהן דיבר אמת לתלמידיו".
ועוד על-פי לוי: "המנהל כהן דיבר עם תלמידיו על הכיבוש. הוא אמר להם שאי-אפשר לרמוס בברוטליות ערכים כמו שמדינת ישראל עושה 42 שנה ולהגיד שאנחנו מחנכים לדמוקרטיה; הוא שאל אותם אם היו מוכנים לחיות תחת כיבוש; אמר להם שאינו מצדיק טרור, אבל מבין מה גורם לפיגועים; קרא למחנכים לומר לתלמידים שהכיבוש הוא ארור וקרא לתלמידיו לשרת בצבא ששומר על הביטחון, לא בצבא שעוסק בכיבוש".
עברתי לעלון של הצמד וולפא ובן ארי. היה שם אוסף שירי הלל לחייל סרבן פקודת פינוי ישובים ועוד קריאות לסירוב פקודה בתרחיש של עקירת ישובים (פינוי התנחלויות בלשון השמאל) וגם משהו על תעודות הוקרה ומענקים לחיילים שהעזו להרים נס נגד סילוק מאחזים. הייתה גם רשימה על נתניהו מסוכן ליהודים. המסוכן ביותר.
מה היה לנו בין לוי לוולפא? תרחיש ארור של מלחמת אחים בתוך צה"ל ובתוך החברה הישראלית בכלל. אנרגיות שחורות שמובילות למצב קשה יותר מזה של יהודי מפנה או לא מפנה יהודי.
תחילתו של הכאוס בו יהודי מסמן יהודי כסכנה קיומית ואחר כך יהודי שומע צו הלכתי רבני או למעלה מזה והולך לבצע משימת התנגדות והצלה. ויכול שתהיה זאת משימה על-פי צו הדמוקרטיה ויכול שתהיה משימה על-פי צו ההלכה. ההיסטוריה הישראלית מלמדת כי עלול להימצא גם מי שיפרש משימה שכזאת כיהודי יורה ביהודי.
ומה עוד היה לנו בין לוי לבין וולפא? הרס המכנה המשותף הרחב והתפוררות הדבק האחרון המלכד חברה שסועה וקרועה מבפנים. הייתה כתובת מודפסת על הקיר המזהירה מחורבן הבית בשל שינאת אחים יוקדת המתורגמת לקריאה לפעולה.
רק זה חסר לנו, גדוד שיריון (מורשה תנועה רק בתחומי הקו הירוק) של חסידי לוי מול גדוד צנחנים (בהתר הלכתי לפעולה בכל חלקי ארץ ישראל) של חסידי וולפא.
ולא שאין פקודות שדגל שחור מתנוסס מעליהן ולהן אכן צריך לסרב. אך דבר אחד הוא סירוב אידיאולוגי לפיקוד צבאי עליון הפועל על-פי ציווי של ממשלה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות ועומדת לפיקוח הכנסת ובית המשפט העליון ודבר אחר הוא סירוב נקודתי בפעולה שבה ניתנת פקודה שמצווה וחובה אנושית לסרב לה.
ההטפה של מי מסוכנת יותר לדמוקרטיה הישראלית בקריאות לחציית קו? של לוי או של וולפא?
הרופא הגיח מחדרו ואני הגעתי לתוצאת תיקו.
שניהם.
במידה שווה.
