חוקי עזר עירוניים הכוללים רכיב עונשי, כגון בשל עבירות תעבורה וניקיון, חייבים לקבל את אישורה של אחת מוועדות הכנסת. עם זאת, בתשעת החודשים הקרובים לא יהיה צורך להביאן לאישור - כך שמשרד המשפטים יוכל להשלים את החקיקה שתעניק להם פטור ממנו. כך קובע (יום ה', 17.6.21) שופט בית המשפט העליון, ג'ורג' קרא.

סעיף 2 לחוק העונשין, שכותרתו "ענישה לפי חקיקת משנה", קובע: "(א) הסמכות להתקין תקנות לביצוע חוק, כוללת אף את הסמכות לקבוע עבירות על התקנות ועונשים על עשייתן. אולם עונש מאסר שנקבע בתקנה, תקופתו לא תעלה על שישה חודשים, ואם נקבע עונש קנס - לא יעלה שיעורו על הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום. (ב) תקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים טעונות אישור ועדה של הכנסת".

בשנת 1996, לאחר שנחקק נוסחו זה של הסעיף, קבעו משרדי המשפטים והפנים, כי חוקי עזר עונשיים של מועצות מקומיות מחייבים אישור של ועדה בכנסת. לעומת זאת, אין חובה כזו על חוקי עזר עונשיים של עיריות, שכן פקודת העיריות - אשר קדמה לתיקון חוק העונשין - קובעת: "העובר על הוראת חוק עזר, דינו - קנס של 3,600 שקלים חדשים, ובעבירה נמשכת קנס נוסף של 160 שקלים חדשים בעד כל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעה עליה בכתב מטעם ראש העירייה או לאחר הרשעה". בפועל, למעט כמה חוקי עזר שהובאו לאישור ועדת הפנים ב-1997-1996, הדבר לא נעשה. הממשלה, הכנסת והרשויות המקומיות היו תמימות דעים, שסעיף 2(ב) בחוק העונשין אינו חל על חקיקת עזר מוניציפלית.

קרא אומר כי בחינת ההיסטוריה החקיקתית מעלה, שחברי הכנסת סברו שסעיף 2(ב) חל על חוקי עזר. תכליתו של הסעיף היא להפעיל פיקוח פרלמנטרי על חקיקת משנה - ממנה נגזרת ההתערבות השיפוטית המצומצמת בה. קיומה של אוטונומיה המוענקת לעיתים לרשויות המקומיות, אינה סותרת את חובת הפיקוח הפרלמנטרי עליהן בתחום הענישה. סעיף 2(ב) נועד ליצור פיקוח שכזה הן על העבירות והן על העונשים הנקבעים בתקנות - כולל בחוקי עזר.

קרא מוסיף: "עסקינן בקביעתן של נורמות פליליות על-ידי מועצת רשות מקומית, שאינה המחוקק הראשי, כאשר 'הפללתן' של התנהגויות ויצירתן של נורמות פליליות אינן בתחומי תפקידה או מומחיותה של הרשות המקומית. הדבר אף מעלה חשש משימוש שרירותי בקביעתן של נורמות פליליות". פיקוחו של שר הפנים על חוקי העזר אינו בא במקום הפיקוח הפרלמנטרי. "גם בעצם הגבלת העונש בחקיקה ראשית אין כדי להקהות מחומרת הפגיעה שעלולה להיגרם לזכויות הפרט אם לרשויות מקומיות יינתן 'שיק פתוח' לקביעת נורמות פליליות, ללא פיקוח פרלמנטרי".

במהלך הדיונים בתיק הודיע משרד המשפטים, בשנת 2018, כי הוא הכין הצעת חוק אשר תקבע במפורש, שסעיף 2(ב) אינו חל על חוקי עזר - אך ההצעה נתקעה בשל המשברים הפוליטיים והקורונה. קרא מעניק למעשה למשרד את האפשרות להשלים חקיקה זו, שכן הוא קובע שפסק דינו ייכנס לתוקף רק בעוד תשעה חודשים, ורק אז יהיה צורך להביא את חוקי העזר העונשיים לאישור הכנסת.

קרא דחה את ערעורו של עו"ד בנימין שור, אשר נקנס על שלוש עבירות חניה בירושלים וטען שהקנס בטל משום שחוק העזר לא אושר בידי ועדה של הכנסת. הערעור נדחה משום שכאמור - רק בעוד תשעה חודשים תחול חובת אישור חוקי העזר. המשנה לנשיאה בדימוס חנן מלצר והשופט עופר גרוסקופף הסכימו עם קרא. את המדינה ייצג עו"ד איתמר גלבפיש, ואת הכנסת - עוה"ד אביטל סומפולינסקי ואפרת חקאק.