בית משפט השלום בפתח תקוה ישמע ביום שלישי הקרוב את הסבריו של גלעד שרון, באשר לאי-מסירת המסמכים והקלטות שנתבקש למסור בצו גילוי המסמכים שנמסר לו, בפרשת האי היווני. בכך, יקיים בית המשפט את הביקורת השיפוטית על מילוי הצו, כפי שקבע בית המשפט העליון.

השופטת ליה לב-און דחתה את בקשתו של שרון לקיים את הדיון במעמד צד אחד, ולפיכך שרון צפוי להיחקר מעל דוכן העדים והוא יתבקש לענות לשאלות נציגי הפרקליטות והשופטת. בפרט, יבקשו החוקרים לדעת, היכן מצויות קלטות בהן הקליט בנו של ראש הממשלה את איש העסקים דודי אפל, כשניסה לברר היכן הכספים שהבטיח לכאורה אפל להעביר לו.

גלעד שרון אף ביקש מבית המשפט לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, משום שמדובר בחלק מהליך חקירה משטרתי, שאין בו מקום לדיון פומבי. השופטת ליה לב-און דחתה את ההכרעה בשאלה זו ליום שלישי. בשלב הזה, שמעה היום השופטת לב-און את עמדת נציגי הפרקליטות, שהציגו, בדלתיים סגורות, ראיות לכאורה לכך שכל המסמכים והקלטות נמצאים בידי שרון הבן.

בהמשך השבוע, ידון בית משפט השלום בתל אביב בבקשה זהה שהגישה המדינה בנוגע למסמכים והחפצים בפרשת סיריל קרן, לנקוט בהליכי ביזיון בית משפט נגד שרון, בגין אי קיום הצו. גם כאן טוען שרון, כי מסר את המסמכים שהיו ברשותו והוא מבקש לקיים ביקורת שיפוטית על מילוי הצו. השופטת דניאלה שריזלי תיתן את החלטתה בנושא בהמשך השבוע.

כזכור, ב-29 למרס דחה בית המשפט העליון את ערעורו של שרון וחייבו למסור את המסמכים המבוקשים, כל עוד אלה ב"שליטתו" [ראו קישור].

המשנה לנשיא (בדימ.) תאודור אור, והשופטים אליהו מצא, מישאל חשין, דורית בייניש ואדמונד לוי, קבעו פה-אחד כי שרון חייב למסור למשטרה את כל המסמכים שברשותו, לרבות אלה ש"בשליטתו" הקונסטרוקטיבית, אלא אם באמת אין באפשרותו להשיגם.

במידה וישנם מסמכים שהוא טוען כי אינו יכול להשיגם, הוסיפו השופטים, עליו לפנות לבית משפט השלום ולשכנעו מדוע הוא אינו יכול להשיגם. השופטים הזכירו, כי מדובר בצו שהוציא בית המשפט המחוזי עוד בחודש יולי 2003. בינתיים, חלפו 8 חודשים וטרם נמסרו המסמכים.

המשטרה מבקשת לעיין במסמכים שאצל ד"ר אבי אלתר

בתוך כך, מבקשים היום חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) מבית המשפט, לאפשר להם לעיין במסמכים המצויים במשרדיו של עו"ד ד"ר אבי אלתר, המשמש כיועץ מס של כמה חברות, שעל-פי החשד הוקמו כחברות קש וצינור להעברת כספים בין סיריל קרן והמיליונר האוסטרי מרטין שלאף ובין גלעד שרון.

על-פי החשד, החברות הללו קשורות למרטין שלאף, והן עוסקות בהימורים (מחוץ לישראל) באמצעות קזינו, אך הן הוקמו בישראל והופעלו בחלקן מישראל. בחקירה עלה חשד, כי מרטין שלאף הוא אחד האישים שהזרימו כספים למשפחת שרון. המשטרה חושדת שסכום של 3 מיליון דולר הועבר מחשבונות חברות אלה אל גלעד שרון.

ד"ר אלתר מכחיש את טענות המשטרה מכל וכל, וטוען כי אין קשר בין חברות אלה לבין פרשת שרון-סיריל קרן. לטענתו, חוקרי המשטרה מנסים להחיות את הפרשה, וזאת בגלל כשלונם בחקירה.

בעקבות חיקור הדין באיים הקאריביים שביצעו חוקרי פרשת סיריל קרן, פנו החוקרים למשרדו של אלתר, וביקשו ממנו לעיין בכמה מסמכים הדרושים לטענתם לחקירה. לאחר מו"מ בינם ובין בא-כוחו של אלתר, עו"ד נבות תל-צור, העביר אלתר לחוקרים את המסמכים שעליהם לא חל, לדבריו, חיסיון עורך דין-לקוח, האוסר עליו למסור אותם.

ד"ר אלתר פנה ביום שישי לבית המשפט, בבקשה למתן צו איסור עיון במסמכים עליהם לא הושגה הסכמה, אותם תפסה המשטרה, ובינתיים אלה מצויים בכספת בית המשפט, עד למתן החלטה בנושא.

שרון לבית המשפט: מסרתי כל המסמכים שברשותי

תגובתו של גלעד שרון לבקשת הפרקליטות מבית המשפט לנקוט נגדו בהליכים של ביזיון בית משפט [ראו קישור], לא איחרה לבוא.

בפניה שהגיש פרקליטו של שרון, עו"ד מיכה פטמן, לבתי משפט השלום בפתח תקוה ובתל אביב ביום חמישי האחרון, הצהיר בנו של ראש הממשלה כי מסר את כל המסמכים הכלולים בצו המצויים בחזקתו, והוא מבקש מבית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על מילוי הצו, כפי שקבע בית המשפט העליון.

שרון מכחיש את טענת הפרקליטות, כי בתחילה אמר שחלק מהמסמכים אותם נדרש למסור אינם ברשותו, משום שהוא שמר אז על זכות השתיקה ולא אמר דבר בנוגע לשאלה האם המסמכים הדרושים לחקירה נמצאים ברשותו.

שרון אף הגיש לאישור בית המשפט טיוטות מכתבים שהוא מבקש לשלוח לאיש העסקים הדרום אפריקני סיריל קרן, לבנקים ולגורמים אחרים, בבקשה לקבל מסמכים שנתבקש למסור, המצויים ברשותם.

עורכי הדין מיכה פטמן, דפנה ליבאי ופרופ' קנת מן, פרקליטיו של שרון הבן, טענו בתגובתם כי מרשם לא ניסה למשוך זמן בכך שהגיש לבתי המשפט טיוטות מכתבים לצדדים השלישיים, שמהם הוא אמור לקבל את המסמכים הדרושים, אלא הוא ביקש למנוע טענה עתידית כאילו רמז להם שלא יעבירו אליו את המסמכים האמורים.

ב"ש 2050/04, ב"ש 3390/03 (שלום ת"א); ב"ש 2852/03 (שלום פ"ת)