בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
הקורונה בתעשיה: צמיחה של 6.3% בתוצר, <br>13% הגידול בפריון, ו-1.1% גידול ביצוא סחורות
לצד תעשיות חזקות שצמחו, נרשמה פגיעה בתעשיות חלשות יותר כטקסטיל ● את הנתונים הציג נשיא התאחדות התעשיינים והמעסיקים והעסקים, במסגרת מרתון הסקירות בוועדה הכספים לקראת דיוני התקציב
ועדת הכספים הזמנית קיימה דנה (יום ב', 29.6.21) בנושא 'סקירת נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר. הדיון התקיים במסגרת סבב הסקירות שמקיימת הוועדה כהערכות לדיוני התקציב.
במסגרת הסקירה הציג תומר כי התעשיה הישראלית הינה המעסיק הגדול ביותר בפריפריה, 251 אלף מעובדיה הם מהפריפריה, וכי השכר הממוצע בתעשיה עמד על 15 אלף שקל עוד לפני הקורונה, והוא גבוה בכ-36% מהשכר הממוצע במשק, כאשר השכר החיצוני עומד בה על כמעט 9,000 שקל. ובשנת 2018 הושקעו בתעשיה 19.4 מיליארד שקל במחקר ופיתוח.
במהלך שנת הקורונה הציג תומר כי נרשמה בתעשיה צמיחה של 6.3% בתוצר, 13% הגידול בפריון, ו-1.1% הגידול ביצוא סחורות.
תומר ציין כי "כל כלכלות העולם נפגעו, תנו לנו את נעלי הספורט להשיג את כולם, אני מציע להגדיל את התוצר, לא על-ידי פגיעה ומיסים אלא בדרך החיובית".
להערת יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, כי לצד הקטר של התעשיה ההייטק, התעשיה המסורתית חוותה הרבה מאוד קשיים בשנת הקורונה, השיב תומר כי תעשיות המתכת והבנייה צמחו, אך הודה כי תעשיית הטקסטיל נפגעה, גם אם היא לא חלק גדול מהתעשיה בישראל.
תומר קרא להאריך את הפחת המואץ שאישרה ועדת הכספים במסגרת משבר הקורונה, והציג צמיחה בהיקף השקעות התעשיה ברבעון הראשון של 2021.
תומר הציג את הרגולציה כחסם משמעותי לתעשיה, וציין כי עלות הרגולציה העודפת בישראל בשנת 2019 עמדה על 58 מיליארד שקל. תומר גם תקף את החל"ת: "כמו מורסה בעור, קשה לגייס ידיים עובדות, אנו חשים קושי מתמשך בגיוס עובדים מקצועיים בתעשיה, יש 130 אלף משרות פנויות במשק" וקרא לבסס מערכת הכשרות מקצועיות יעילה בשיתוף המעסיקים.
תומר התייחס לטענות כי יקר יותר לייצר בישראל וטען כי המוצרים בישראל יקרים יותר לעיתים, כי יקר יותר לייצר בישראל, והציג כי הארנונה בישראל יקרה משמעותית ממדינות אירופה - בפי 2, וכן ציין כגורמים את התחזקות השקל לעומת הדולר, ואת יוקר המים בישראל, כאשר הציג כי עלותם גבוה ב-26% לעומת אירופה: "נורא קל לומר זול יותר בעולם, אבל צריך לראות מה יקר, האם זה עלות המוצר או שרשרת המכירות, ולשים את האצבע במקום הנכון - האם הריכוזיות היא ביצרן או בשיווק".
בהמשך הציג תומר כי המשק הישראלי עדיין מפגר בהשוואה בין לאומית בפריון המשקי (תוצר למועסק), וציין כי ירידה בהשקעות בישראל בעשור האחרון לעומת כל המדינות האחרות בעולם, בכללם מדינות ה-oecd, וכן נחיתות בהשקעות במכונות וציוד ובהון אנושי הם הגורמים העיקריים לפער הפריון.
תומר קרא לחינוך מקצועי - טכנולוגי: "יש המון תפקידים שווים שחייבים להכשיר אליהם אנשים, אחרת אתה לא תחרותי. רתך מרוויח בשנת העובדה השנייה שלו 15 אלף שקל, רתך אוריינטלי 25 אלף".
עוד קרא תומר לקבוע כי החופש הגדול יחול בחודשים אוגוסט - ספטמבר: "בחודש יולי חצי מהזמן של העובדים זה תיאומים טלפונים, הפיכת יולי לחודש עבודה רגיל וקביעת חופשת הקיץ על אוגוסט וספטמבר. זה מהלך שיש לעשות עכשיו, גם הורי ישראל יראו שזה לא נורא, ויתוגמלו על השעות הנוספות, זה יכול להיות דבר נפלא למשק ולעלות את הפריון. אנחנו בשיח עם האוצר, הוא רוצה לקדם את זה. התועלת עולה על העלות".
חסם נוסף לדברי תומר הוא ירידה בתמריצים ממשלתיים מחוללי צמיחה, לדבריו מדינת ישראל משקיעה שליש ממוצע מדינות ה-oecd במימון למחקר ופיתוח.
תומר עודד את היוזמה לביטול הפטור ממע"מ על רכישות בגובה עד 75 דולר: "אני שמח ששר האוצר הולך לכיוון הזה, היום יש עיוות נורא, אם אני קונה ג'קט מחו"ל והוא עולה 70 דולר, אני לא משלם מע"מ אבל אצל הסוחר בדרום ת"א אני משלם מע"מ. זה גורם לי לא לקנות בארץ, זה מעוות עניינים, זה לא הגיוני. זה גם נותן תועלת לא שווה, לא כל עם ישראל קונה באינטרנט, לא מבוגרים, טווחי גיל מסוימים, מגזרים, זה עולה 1.7 מיליארד שקל למדינת ישראל".
מרב דוד, סמנכ"לית לובי 99: "רק היום פורסם על עלייה ב-100 אחוז דווקא ברכישות של תושבי פריפריה, חרדים, ברשת. לגבי העלויות, הנתונים מנופחים מאוד, זה טריגר מאוד משמעותי לתחרות".
קושניר סיכם את הדיון: "הוצגה לנו כאן סקירה ממצה ומלמדת, שעושה לנו חיבור לסקירות בשבוע שעבר - אני חושב שבמשך הרבה מאוד שנים יצרנו פה ביורוקרטיה לתפארת מדינת ישראל, בזה חייבים להילחם, אנחנו חייבים להיות ידידותיים לעסקים. מבחינת נוחות עשיית עסקים, אנחנו במקום לא טוב בעולם, את זה חייבים לשנות. אם ישראלים בורחים החוצה ועושים עסקים בחו"ל זה אומר שאנחנו נכשלנו, אם לא נבין שיש תחרות על כל יזם וכל בעל עסק, נשאר ללא תעשיה והכלכלה שלנו תקרוס. לעניין יוקר הייצור - יש לראות איך אנחנו מוזילים את היצור, לצד תחרות הוגנת גם כלפי חו"ל וגם בתוך הארץ. צריך לראות איך הופכים את הכלכלה לפחות ריכוזית, והפריון גם קשור לחופשות ונושאים נוספים. אני מקווה שבהרבה מהנושאים נוכל לטפל כבר בתקציב הקרוב".
ח"כ בועז טופורובסקי הוציא מהדיון את חברי הכנסת דוד ביטן, דוד אמסלם, אורית סטרוק ויעקב אשר ▪ כאות מחאה, חברי הכנסת מהאופוזיציה יצאו מהדיון תוך קריאות מחאה וצעקות
שר הרווחה: אסור שתהיינה פשרות זה הגיל, אלה האנשים, הם חיים אתנו. החוק לא יעבור בלי זה ▪ השרה מירב כהן: מדובר על פתרון קצר טווח, אנחנו צריכים במקביל ליצור פתרון למציאת עבודה עבור בני גילאים אלה
בוועדת הכספים מבקשים להעביר את חוק החל"ת שעבר בקריאה ראשונה במליאה ▪ סמוטריץ' הוסיף: "החוק הזה אני מבין את הדחיפות, שורה שלמה של חוקים לא דחופים, לא פיקוח נפש, ואתם כהמשך להתנהלות שלכם בכל השבועיים האחרונים. זה לא תקין, אני יכול לומר רק דבר אחד, זה טוב, נתעד את ההתנהלות הזו" (סמוטריץ'. [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90])
דרמה בכנסת - יועמ"ש המסדרת: לא שמעתי את נימוקי יו"ר הכנסת לדחיפות הדיון" ▪ חברי הכנסת של האופוזיציה דורשים לבטל את ההצבעות הלא דחופות שהתקיימו בלילה ▪ מאיימים: נפנה לבג"ץ
ביטן. מאיים לפנות לבג"ץ [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
ח"כ גלעד קריב נבחר לעמוד בראשות ועדת החוקה. תמכו: קריב (העבודה), רון כץ, ענבר בזק (יש עתיד), רות וסרמן לנדה (כחול לבן), יום טוב כלפון (ימינה), מיכל רוזין (מרצ), בני בגין, צבי האוזר, לימור מגן תלם (תקווה חדשה), אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
ועדת החוץ והביטחון הזמנית אישרה (ב'), פה אחד, לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 - הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021. הצעת החוק שאושרה מאריכה את תוקפה של הוראת השעה המסדירה את ההוראות לגבי מפעלים ביטחוניים שהופרטו בחצי שנה נוספת, עד ליום 6 בינואר 2022. תקופה זו נועדה לאפשר להשלים את הליכי החקיקה הרחבים יותר, בהם יידונו אופי הפיקוח על חומרי נפץ במפעלים הביטחוניים והיחסים בין הרגולטורים השונים. זאת, מבלי להותיר חלל ריק בכל הנוגע לפיקוח על חומרי נפץ במפעלים ביטחוניים שהופרטו, נוכח פקיעת הוראת השעה ב-6 יולי.
עו"ד ערן יוסף מהייעוץ המשפטי במשרד הביטחון, אמר כי משרדי הממשלה עובדים על הצעת חוק אשר תסדיר את הפיקוח הרחב על חומרי הנפץ, לאור ההערות שקיבלו משרדי הממשלה מוועדת החוץ והביטחון וצוות הייעוץ המשפטי שלה. יוסף הבהיר כי הצעת החוק שתונח בכנסת ה-24 תהיה שונה מזו שהונחה בכנסות ה-20 וה-23, ודרושים למשרדי הממשלה עוד כחודשיים כדי להגיע לנוסח שיטמיע את ההערות ויונח על שולחן הכנסת והוועדה.
יו"ר הוועדה הסכים עם חברי הוועדה כי לאור הערכת משרד הביטחון שהצעת החוק תונח בעוד חודשיים, הרי שחצי שנה של הארכת תוקף הוראת השעה היא זמן מספיק להסדרת הנושא, ולפיכך הסכימו כולם על תיקון הצעת החוק בהתאם.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 10). 62 חברי כנסת הצביעו בעד הצעת החוק, 55 חברי כנסת התנגדו. ההצעה תועבר לוועדה המסדרת לצורך הכרעה בשאלה באיזו ועדה תוכן הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.
מוצע בה להחיל את מנגנון ההצבעה הפריטטי שקבעה הממשלה לגבי מליאת הממשלה גם בוועדות השרים השונות. עוד מוצע לקבוע כי במשרד ראש הממשלה בעת כינון ממשלה ניתן יהיה למנות שני סגני שרים. בנוסף, מוצע לקבוע כי חילופים בין ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי ייערכו גם אם הוחלט על התפזרות הכנסת לפני גמר כהונתה, ובעד חוק ההתפזרות בקריאה השלישית הצביעו שני חברי כנסת מהסיעות ששריהן מזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה במועד השבעת ממשלת החילופים; או אם לא נתקבל חוק תקציב עד תום התקופה המיועדת לכך לפי חוק-יסוד: הכנסת.
מוצע גם כי אם הפסיקה ממשלת חילופים לכהן, לא יוכלו ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי לעמוד בראש ממשלה אחרת שזכתה באמון אותה הכנסת או להיות חברים בה.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין דמי אבטלה ודמי לידה), התשפ"א-2021. 61 תמכו בהצעה מול 53 שהתנגדו, וההצעה תועבר לוועדה המסדרת שתכריע איזו ועדה תכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית.
מוצע בה לקבוע כהוראת שעה הוראות מיוחדות לעניין דמי לידה ולעניין ביטוח אבטלה. מוצע כי מי שילדה בחודשים יולי עד דצמבר של שנת 2021 והייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף ליום 30.6.2021, אך לא זכאית לדמי לידה משום שכאשר הופסקה עבודתה היא לא הייתה בהריון, תהיה זכאית לדמי לידה בגובה דמי האבטלה האחרונים ששולמו לה.
בתיקון נוסף, מוצע להאריך את הוראת השעה שבה נקבע לעניין יולדות עצמאיות כי ההכנסה לצורך חישוב דמי הלידה תוכל להיקבע גם על בסיס רבע שנה בשנת 2019 ולהחיל את ההסדר האמור גם לגבי מבוטחת שילדה עד לסוף שנת 2021.
כמו-כן, מוצע לקבוע כי מי שהופסקה העסקתו בחודשים יולי עד ספטמבר של שנת 2021 יהיה זכאי לדמי אבטלה אף אם צבר 6 חודשי אכשרה בלבד מתוך 18 חודשים, ויהיה זכאי למחצית מימי האבטלה להם זכאי מובטל שהשלים 12 חדשי אכשרה, ומי שהופסקה העסקתו בחודשים אוקטובר עד דצמבר של שנת 2021 יהיה זכאי לדמי אבטלה אף אם צבר 10 חודשי אכשרה בלבד מתוך 18 חודשים, ויהיה זכאי ל83% מימי האבטלה להם זכאי מובטל בהסדר הקבוע.
עוד מוצע לקבוע כי מבוטח שמלאו לו 45 שנים ושולמו לו דמי אבטלה בתקופה שמיום 1.3.20 ועד ליום 30.6.21 מכוח הזכאות הרגילה לדמי אבטלה (להבדיל מהזכאות המיוחדת לדמי אבטלה בשל נגיף הקורונה), יהיה זכאי לתוספת ימי אבטלה בשיעור של מחצית מימי האבטלה שבעדם שולמו לו דמי אבטלה בתקופה האמורה מכח זכאותו הרגילה שבדין. כמו-כן, לגבי אותם מבוטחים, ככל שנותרו בידם ימי אבטלה שטרם מומשו עד ליום 30.6.21, תוארך התקופה שבה ניתן יהיה לממשם. ברוב המקרים, דמי האבטלה שישולמו לפי תיקון זה יהיו בשיעור של 90% מגובה דמי אבטלה שמשולמים לפי החוק.
עוד מוצע להאריך את הוראת השעה בעניין ביטול ההפחתה בשיעור של 30% מדמי האבטלה למובטל שנמצא בהכשרה מקצועית. כמו-כן, מוצע לקבוע כהוראה קבועה כי אדם לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד ימי חופשה שהוא זכאי להם, בין ששולמו לו ובין שלא שולמו לו.
ועדת החוקה תתכנס הלילה לבחירת יו"ר, כהמלצת הוועדה המסדרת, שמליצה על ח"כ גלעד קריב ממפלגת העבודה. קדם לכך אישור המלצת הוועדה המסדרת.
הוועדה המסדרת המליצה לבחור בקריב כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט. ארבעה חברי כנסת הצביעו בעד המלצת הוועדה, ללא מתנגדים וללא נמנעים. בנוסף קבעה הוועדה המסדרת שוועדת הכספים תדון בהצעת חוק הביטוח הלאומי. הוועדה דנה כעת בבקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק הדיינים. ח"כ יעקב מרגי (שס): "מה המחטפים האלה? מה הבהילות והדחיפות לדון בלילה בהצעה הזאת?".
ועדת החוץ והביטחון הזמנית, בראשות ח"כ רם בן ברק אישרה פה אחד (יום ב', 28.6.21) את צו שירות ביטחון אשר קובע מקצועות ותפקידים שבהם ניתן יהיה לקרוא לחיילי המילואים עד גיל 49 או 45 (במקום עד 40 לחוגרים ועד 45 לקצינים), וכן את צו שירות המילואים אשר קובע מטרות נוספות, אשר לשמן ניתן לקרוא לחיילי מילואים.
האוצר צפוי להציג בתוך שלושה שבועות עד חודש מתווה מגובש לפיצוי משפחות ההרוגים באסון שהתרחש במירון בל"ג בעומר האחרון. כך נודע (יום ב', 28.6.21) במהלך דיון שהתקיים בוועדת הכספים.
הוועדה המסדרת התכנסה (יום ב', 28.6.21) להמשך דיון על תוקפו של חוק האזרחות. יו"ר הוועדה המסדרת, ח"כ עידית סילמן, החלה את הדיון בוועדה מסעיף ב', העוסק בבקשת הממשלה להקדים את הדיון בשורה של הצעות חוק. בעקבות זאת מתחו חברי האופוזיציה ביקורת על ההתנהלות, וטענו לניסיון למחטף. ח"כ שמחה רוטמן כינה את ההתנהלות הזו כ"עבד כי ימלוך". ח"כ יעקב מרגי ביקש מח"כ רוטמן שיגיד במפורש מי זה העבד, וח"כ רוטמן השיב: "עבד כי ימלוך זה נפתלי בנט ונבל כי ישבע לחם זה ליברמן, והדבר הזה מרגיז את הארץ. אתם מקבלים את התחושה הזו מכל מקום, ברחובות ובוועדה".
הוועדה המסדרת דנה (יום א', 27.6.21) בהצעה להעביר את הדיון בהצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל לוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון, אולם לא נערכה הצבעה, לאחר שעלה החשש בקואליציה כי לא יהיה לכך רוב בוועדה.
מפלגות המחנה הלאומי החליטו סופית (מוצ"ש, 26.6.21) שלא להשתתף בישיבת הוועדה המסדרת שתתכנס מחר, צום י״ז בתמוז, לבחירת יושבי הראש של הוועדות הקבועות בכנסת.
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
