למה יש לי הרגשה שמאז ילדותי אני חיה במדינה שבה המיעוט הדתי כופה דעתו על הרוב החילוני? תשובה: כי זוהי עובדה: מאז שנולדתי כיהודיה חילונית ועד היום יש בישראל כפיה דתית: גלויה, בולטת, כוחנית ובלתי מעורערת שאינה נחה לרגע.
תמיד היתרו בנו החילונים - רוב האוכלוסיה במדינת ישראל, כי עלינו להתחשב ברגשות הדתיים. תמיד הממשלות "נכנעו לדתיים" כי היו צריכים אותם כ"לשון המאזניים" בהרכב הממשלה לפי השיטה הישראלית.
תמיד לא הייתה תחבורה ציבורית בשבת ובחגים כך שמי שלא הייתה לו מכונית - ופעם כמעט לאף אחד לא הייתה מכונית - לא זז מהבית בשבת אלא אם כן הלך ברגל. תמיד התחתנו בטקס דתי למרות ש"כולם" אמרו שאם לא תהיה חתונה אזרחית לא יתחתנו בכלל ( היום יש כבר הרבה אלטרנטיבות, כולן סוגי "קומבינות" חוקיות שנוצרו על-רקע כפייה דתית).
תמיד קברנו את מתינו עם חברה קדישא - היום יש כבר כמה אלטרנטיבות עוקפות כפיה דתית. תמיד התערבו במזוננו, בניצוח שומרי כשרות שמקבלים משכורות גבוהות מאלה שהם אמורים לשמור על כשרותם. תמיד נתנו אינסוף משרות לשומרי מצוות מקורבים לשלטון, על חשבון משלם המיסים, תמיד התערבו בענייני נישואים (נסו להיות בישראל מישהו שלא ברור אם הסבתא שלו הייתה ממש יהודיה), תמיד התעללו בכול מי שזקוק לאישורי אזרחות, בממזרים, בגיורים, בנשים זקוקות לייבום, באישורי כשרות בחנויות מזון, ברשתות, במסעדות ובתי מלון.
הכה בחילונים
זה שנים אנחנו שומעים את הרב עובדיה מכנה את החילונים, באופן חופשי ובצהלה רבה על כל מגזריהם בכינויים גסים. זה שנים שאנחנו קוראים לכל בעל שטריימל, קפוטה ופאות "כבוד הרב" למרות שכבודו או תוארו לא ברורים. אנחנו החילונים ננזפים על חילול שבת, על ראש חלול, על אכילת חמץ וכו וכו.
נסו להיות בעלת קונדיטוריה כשרה בבת ים, שהיא, לא עלינו, לא בת הדת היהודית אבל אזרחית חוקית בישראל ושומרת כשרות ומנסה להתפרנס מעוגות ולחמים כשרים האהובים על לקוחותיה החילוניים בבת ים. גם בגץ לא עזר לה למרות פסיקתו לטובתה לקבל את אישור הכשרות שלה בשל הרבנים שמצפצפים על פסיקת בג"צ.
חיילים בצה"ל שנהרגו על משמרתם ויהדות אימם לא הייתה "כשרה למהדרין", בקושי קיבלו זכות מהממסד הדתי להיקבר בקבר ישראל. האמהות או בני משפחתם נודו כ"גויים" (בטח שטמאים), נאבקו לקבל הכרה באזרחותם גם לאחר שנתנו את ההוכחה העילאית לישראליותם, נפילת הבן, בשרות צבאי.
הטרטור של ישראלי חילוני מול שלטונות הדת בישראל (שלטונות הדת פירושו מדינה בתוך מדינה בעלת חוקים משלה המתעלמת מחוקי מדינת ישראל) ידועה לכל יהודי חילוני, כאמור לרוב אזרחי ישראל.
זאת מבלי לשכוח את זכויות היתר תוך "התחשבות ברגשות הדתיים" ליחס מפלה לטובת האזרח הדתי. אזרחי - "תורתם אמונתם", יושבים ולומדים בזמן שישראלים אחרים משרתים בצבא שלוש שנים או יותר לטובת הכלל. זאת, בארץ של מלחמות. כאן לא שוויץ.
לפני שבועות מעטים היה זה שר המשפטים עו"ד יעקב נאמן, איש שנוי במחלוקת בהתנהלות הפוליטית שלו מזה שנים, שהודיע בכנס רבנים, בוחריו-מעריציו-לקוחותיו (במשרד שלו לעריכת דין) כי משאלתו היא שיחזרו בישראל לשפוט לפי חוקי התורה.
האם שומעיו חשבו שזה רציני? או שכחו לרגע שהדובר הוא שר משפטים במדינת חוק המביע משאלות לב לשנות את חוקי המדינה שהיא "מקום העבודה שלו". מה שהיה ברור ממשאלה זו שהובעה על-ידי אדם שנושא משרת שר בישראל שיש אנשים -והם אינם מטורפי הכפר שמשתוקקים שישראל תהיה כמו אירן של ההיאתולות ותתנהל לפי חוקים שחוקקו לפני 3000 שנה! לא פחות!.
בימים האחרונים ניסה השר ישי, בעל הבית של המדינה בתוקף היותו שר הפנים, להטיל חוק חדש מטעמו, "תיקון לחוק רישוי עסקים" לפחי תוכנית ישי, כל מי שיבקש מרגע זה רשיון לפתוח עסק: מכולת, מסעדה, מקום בילוי, בית קולנוע יידרש להתחייב שלא יפתח את העסק בשבת.
הנה שוב חזרנו לאחור עם הכפייה הדתית הכי דורסנית, הכי חצופה, הכי בלתי מתקבלת על הדעת. שוב שכח אלי ישי כי רוב אזרחי המדינה הם אנשים חילונים שאינם מקיימים מצוות (או לחילופין מקיימים את המצוות שבא להם לקיים) ולא יכולים שוב ושוב לקבל הוראות הפעלה חדשות. במקביל, ממשיך אלי ישי להלחם על עוד תיקון לחוק. היכונו! בפסח הקרוב אם תירצו לאכול חמץ במסעדה ברשות הרבים אסור!!!!!!לא בתוך המסעדה ולא מחוצה לה.
החוק של אלי ישי ירדוף אחריכם עד לצלחת, עד לרגעים הכי פרטיים שלכם, עד להחלטות האישיות שלכם. שוב לא תדעו מדוע אתם חיים בארץ המובטחת שמתאנה לכם מחדש כל יום שני וחמישי - נגד מצפונכם והחינוך שאתם נותנים לילדיכם וקיבלתם מהוריכם.
שוב אנחנו עדים למדינה בתוך מדינה. מדינת שס הדואגת לבוחריה ומעבירה להם כספים מהצלחת של ממשלת נתניהו שאנחנו משלמים בעבורה. לצידו, הרב ליצמן מחוקק תקנות שיתאימו לקהל בוחריו. שוב ישלטו בחיינו משרד הדתות, משרד הפנים משרד השיכון וכל אלה ה"מנוהלים" על-ידי שרים חרדים שדואגים רק לכיסא הנוכחי, לפנסיה העתידית ובעיקר לכסא הבא. איפה הימים של טומי לפיד שהיה אומר את מה שכולנו חושבים ואשר הוא וחבריו לסיעה הצליחו לעצור חלק מהשחיתויות החוזרות בגאון לשלוט בחיינו.
מי יציל אותנו ממשטר הכפייה, מפקידי הרבנות, מעריצות הפוליטיקאים הדתיים, משיטת הבחירות הנותנת כוח למיעוט דתי לשלוט ברוב חילוני?
