82% מהרשויות המקומיות במדגם שערך משרד מבקר המדינה מסרו, כי התקשו ליישם את הנחיות הממשלה בנושא הקורונה בשל ריבוי ההנחיות. 56% מהרשויות אמרו, כי נתקלו בהנחיות סותרות. כך מוסר (יום ד', 30.6.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח השנתי שלו על השלטון המקומי. עוד הוא מגלה, כי הרשויות גבו רק 18% (שהם 1.3 מיליון שקל) מהקנסות שהטילו על הפרות מגבלות הקורונה.

31% מרשויות המדגם הכירו את חוזר מנכ"ל משרד הפנים משנת 2008 בנוגע להיערכות למגיפת שפעת המונית, אשר הוצא בעקבות הנחיות מטה מל"ח (משק לשעת חירום) ארצי בשנה הקודמת, אך לא הכינו נוהל כמתחייב ממנו; 18% כלל לא הכירו אותו. בזמן הקורונה, רק מחצית מהרשויות תיעדו באופן מלא את ישיבות הערכת המצב שניהלו, ורבות אחרות לא ביצעו הפקת לקחים בסיומו של הגל הראשון, כך שלא ידעו בהמשך מה פעל ואת מה יש לשפר.

ההיערכות לתרחיש חירום לפנדמיה של שפעת: 31% מרשויות המדגם הכירו את חוזר מנכ"ל משרד הפנים משנת 2008 ולפיו הרשויות המקומיות נדרשות להכין נוהל הפעלה על-פי "נוהל הערכות הרשות המקומית לפנדמיה של שפעת" שהפיץ מטה מל"ח ארצי במאי 2007, אך לא הכינו נוהל כנדרש; 18% מרשויות המדגם לא הכירו את חוזר מנכ"ל משרד הפנים ולא הכינו נוהל היערכות לפנדמיה של שפעת.

גם לאחר שמשרד הבריאות התיר להעסיק, בגל הראשון, את כל העובדים הסוציאליים, היו רשות שנמנעו מלעשות זאת: מדיווחי 204 רשויות עולה, כי 20% מהן איישו לכל היותר 85% מהמשרות שנקבעו בתקנים. ברשויות שלא אפשרו עבודה מרחוק, היו עובדים סוציאליים ופסיכולוגים חינוכיים שנאלצו לצאת לחופשה בתקופת החירום, אם משום שלא היה באפשרותם להגיע לעבודה במשרדי הרשות, ואם משום שבחרו שלא להגיע למחלקה (בין היתר, בשל השתייכות לקבוצת סיכון או בשל חשש מחשיפה לנגיף). למרות זאת, לא נקבעו מתודולוגיות והנחיות סדורות לטיפול מקצועי מרחוק.

הרשויות המקומיות נתקלו בקשיים בשימוש בבסיסי מידע שונים שלהן ושל גופים אחרים (כולל של הביטוח הלאומי, משרד האוצר, משרד הבריאות והמשרד לשוויון חברתי), לצורך איתור אוכלוסיות הזקוקות לסיוע. בסיסי המידע לא היו זמינים לשימוש מיד, חסרו בהם פרטים, הם כללו פרטים שגויים, היו ערוכים בפורמטים שונים של דיווח ולא ניתן היה לאחדם אלא לאחר שעובדו מחדש, ובהשקעה מרובה.

החזרה ללימודים במחצית מן המקרים (בגנים ועד כיתות ג' ובכיתות י"א-י"ב) לאחר הגל הראשון הייתה מאוחרת מזו שקבע משרד הבריאות, בעיקר משום שהרשויות התקשו להיערך לפתיחת מוסדות החינוך בהתאם להנחיות. אנגלמן מציין לשבח את העובדה, שכל הרשויות שנבדקו מצאו דרכים חלופיות לקיים אירועים להעלאת המורל של התושבים, במגוון פעילויות שהתאמו להנחיות ולתקנות. ההמלצות העיקריות של אנגלמן כלקחים מן הקורונה:

• על משרד הפנים להנחות את כל הרשויות לבצע הפקת לקחים בתום כל גל תחלואה ולדווח לו על תוצאותיה, כדי שהיא תשמש מתווה לפעולה באירועי חירום ולקראת גלי תחלואה נוספים, אם יהיו. על משרד הפנים להסדיר את ההיבט הביטוחי בפעילות הרשויות בתחום החקירות האפידמיולוגיות, בשיתוף עם הגורמים האחראים לכך.

• במקרים בהם הרשויות מתקשות לבצע אכיפה בתחום שיפוטן, עליהם להגביר את שיתוף הפעולה עם המשטרה, כדי להבטיח שמתבצעת אכיפה כלל-ארצית לפי אמות מידה שוויוניות, ובכך לסייע בבלימת התפשטות המגפה.

• על הרשויות להכין את התשתיות הנדרשות שיבטיחו את היכולת של עובדיהן החיוניים לעבודה מרחוק. עליהן לבחון את המשך יישומן של יכולות שפותחו בעת משבר הקורונה, גם בעת חזרה לשגרה.

• נוכח חשיבות עבודתם של גורמי הרווחה בכלל, ושל העובדים הסוציאליים בפרט בעת חירום, על הרשויות לפעול להמשך העסקתם כבימי שגרה, ואם הדבר נדרש - לאפשר להם לעבוד מרחוק ובשעות גמישות.