27 רשויות מקומיות סיימו את 2018 - שנה שהתקיימו בה בחירות לרשויות המקומיות - בגירעון שוטף חריג לעומת שלוש השנים שקדמו לה. ב-2013, שגם בה התקיימו בחירות, היה מספרן 34. היקף חובות הארנונה לרשויות המקומיות, שלפי הערכת הרשויות אפשר לגבותם, הסתכם ב-2018 ב-9.7 מיליארד שקל. גביית החובות האלה, ואף חלקם, עשויה לצמצם במידה ניכרת את הגירעון המצטבר של הרשויות המקומיות. גרעון זה עמד בסוף 2018 על 3.7 מיליארד שקל, ירידה של 21% לעומת 2008 - מוסר (יום ד', 30.6.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח השנתי שלו על השלטון המקומי.

מחקר של משרד הפנים מ-2016 הראה קשר בין איתנות פיננסית לשיעור חיוב הארנונה שלא למגורים. בביקורת נמצא, כי יש אי-שוויון בין הרשויות המקומיות בחיוב ארנונה שלא למגורים: רשויות מהחמישיון העליון מחייבות 40% מחיוב הארנונה שלא למגורים. לעומת 3.5% ברשויות המשתייכות לחמישון התחתון.

ההוצאה הממוצעת על שירותים מקומיים לתושב בחמישון התחתון של הרשויות (רובן רשויות מהמגזר הלא-יהודי) עמדה ב-2018 על 699 שקל, בחמישון השני היא הייתה גבוהה ב-61% ועמדה על 1,126 שקל, ובחמישון העליון עמדה ההוצאה על 2,101 שקל - גבוהה פי שלושה מזו של החמישון התחתון וקרוב לכפליים מהחמישון השני. מענק האיזון מכסה חלק ניכר מהוצאותיהן של הרשויות המקומיות בחמישון התחתון, ואף על-פי כן הוצאותיהן על שירותים מקומיים נמוכות ביחס לרשויות אחרות. לפיכך, מענק האיזון, בהיקף כולל של 3.3 מיליארד שקל שניתן ל-80% מהרשויות ב-2018, אינו מאפשר צמצום של הפערים.

היעד של משרד הפנים היה, כי שיעור ההכנסות העצמיות יעמוד על 62%. בפועל שיעור ההכנסות העצמיות מסך ההכנסות בכלל הרשויות המקומיות עמד על 55.6% בשנת 2018 - ירידה של 8.1% לעומת שנת 2008: ברשויות מקומיות בדירוג חברתי כלכלי 4-1 עמד שיעור ההכנסות העצמיות ב-2018 על 36.8%, וברשויות מקומיות במגזר הלא-יהודי - על 20.9%. זוהי ירידה של 10.2% ו-8.9% בהתאמה לעומת שנת 2008.