ח"כ דוד ביטן (הליכוד) יועמד לדין באשמת קבלת שוחד בסכום כולל של 715,000 שקל בשבע פרשות, לצד עבירות של הלבנת הון, הפרת אמונים ועבירות מס. המעשים לכאורה בוצעו כאשר ביטן היה מבכירי תחום הבנייה בעיריית ראשון לציון, חבר כנסת ויו"ר הקואליציה. כך הודיע (יום ג', 6.7.21) היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

כתב האישום טרם הוגש לבית המשפט המחוזי מרכז, שכן ביטן יכול לבקש מוועדת הכנסת להעניק לו חסינות. כדי לקבל אותה, יהיה עליו לשכנע את הוועדה - בה יש כיום רוב לקואליציה הנוכחית - שמעשיו נעשו במסגרת תפקידו או שמדובר בכתב אישום שהוגש ממניעים זרים. אם הוועדה תאשר את הבקשה, היא תועבר להצבעה במליאת הכנסת. על-פי הודעת סניגוריו של ביטן (ראו מסגרת), הוא אינו מתכוון לבקש חסינות.

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מומי למברגר, החליט להעמיד לדין את המשנה לשעבר לראש עיריית תל אביב, ארנון גלעדי, באשמת לקיחת שוחד והפרת אמונים. עוד הוחלט על העמדתם לדין של תשעה נאשמים נוספים ושל חברות שבניהולם, בעבירות שוחד, הלבנת הון ועבירות מס.

על-פי כתב האישום, בשנים 2017-2011 לקח ביטן טובות הנאה ממספר יזמים ובעלי אינטרסים, ובתמורה פעל לקידום אינטרסים שלהם במסגרת תפקידיו הציבוריים, תוך ניצול מעמדו, קשריו והשפעתו בשלטון המקומי ובמשרדי הממשלה. את רוב טובות ההנאה קיבל ביטן באמצעות מ"י, בעלים של חנות רהיטים (ששמו אסור בפרסום ואינו בין הנאשמים), כאשר הלה העניק לביטן שירותי הלבנת הון והחזקת כספים, העמדת קו אשראי ושירותים אישיים מגוונים. זאת, לאחר שהכירו במסגרת פעילותו הפוליטית של ביטן בראשון לציון והפכו לידידים.

קידום פרויקטים גם בתל אביב

באישום הראשון נטען, כי בשנים 2017-2011 התקיימה בין ביטן לבין ד"ג מערכת יחסים שוחדית מתמשכת, במסגרתה קיבל ביטן טובות הנאה כספיות בתמורה לקידום שלושה פרויקטים נדל"ניים שבהם היה מעורב ד"ג בתל אביב: גרשון ש"ץ, אלוף בצלות ומעונות הסטודנטים. בשנת 2011 לקח ביטן מ-ד"ג טובות הנאה כספיות, בתיווכה של מירב שמולי, ידידתו הקרובה של ביטן, בסכום בלתי ידוע, בתמורה לקידום אחד הפרויקטים. ד"ג העביר ל-שמולי 100,000 שקל עבור ביטן, גלעדי ועצמה; המדינה אינה יודעת כיצד הייתה החלוקה ביניהם.

בשנים 2017-2015 לקח ביטן מ-ד"ג ומעו"ד אבי דוידוב טובות הנאה כספיות, באמצעות מ"י, בסכום כולל של 285,000 שקל עבור פרויקט גרשון ש"ץ (בו היה דוידוב יועץ משפטי לקבוצת הרכישה). כספים אלו הוסוו באמצעות חשבוניות של חברה שבבעלות מ"י ואותם שמר הלה בקופה פרטית עבור ביטן. בנוסף, הבטיח מ"ד לביטן תשלום בסך 250,000 שקל עבור פרויקט מעונות הסטודנטים. בתמורה ביטן פעל להשפיע על גלעדי לפעול במסגרת תפקידו בעיריית תל אביב, על-מנת לקדם היבטים שונים בשלושת הפרויקטים, כגון מספר הדירות שייבנו בהם, ענייני חניה והקלות שונות. גלעדי נענה לבקשה, בשנת 2011 קיבל בעצמו טובות הנאה ובשנים 2017-2015 פעל כאשר הוא מצוי בניגוד עניינים חמור. בפרשה זו מואשמים ביטן, שמולי, דוידוב וגלעדי.

על-פי האישום השני בשנים 2015-2013 לקח ביטן טובות הנאה כספיות מחברת דניה-סיבוס באמצעות מ"י, בסכום של 336,300 שקל, בתמורה לקידום תוכנית להקמת תחנת דלק במחלף עין הקורא על כביש 431; השניים התחלקו בכסף. טובות ההנאה הוסוו באמצעות חשבוניות של אותה חברה שבבעלות מ"י. לטענת המדינה, ביטן הוביל לכך שהיטל ההשבחה בגין הקמת התחנה יהיה 880,000 שקל בלבד, בעוד אומדן העירייה היה 4.5-3.5 מיליון שקל, ואף פעל להשיג את תמיכת משרד התחבורה בתוכנית. הנאשם היחיד בפרשה זו הוא ביטן. מנדלבליט החליט לסגור את התיקים נגד רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה-סיבוס, ואייל לנגר, שהיה מנכ"ל נתיבי היובל שבבעלות דניה-סיבוס, ונגד דניה-סיבוס עצמה.

ביטן הזמין את נותן השוחד לכנסת

על-פי האישום השלישי, בשנים 2016-2013 לקח ביטן מיזם הנדל"ן מוטי שעבני ומחברת מסא.א.א דיור מוגן שבבעלותו, טובות הנאה בדמות הבטחה שיקבל זכויות בפרויקט הנדל"ן "ראשון סנטר" או את שוויון הכספי של הזכויות. כדי להסתיר שוחד זה, חתמו מ"י ושעבני בהנחייתו של ביטן על שורת הסכמים, לפיהם כביכול מדובר בתשלום לגיטימי ל-מ"י. בתמורה סייע ביטן לשעבני בקידום הפרויקט בעיריית ראשון לציון ובוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז המרכז, ובמיוחד בהגדלת זכויות הבנייה בו. מאחר שלאורך הדרך השתנו התמורות שיכול היה ביטן לתת, השתנו גם הסכמי המסווה בין שעבני לבין מ"י. הנאשמים בפרשה זו הם ביטן ושעבני.

על-פי האישום הרביעי, בחודש אוגוסט 2017 לקח ביטן מאלי נחום, מהנדס אשר החזיק משרד אדריכלים בראשון לציון, טובות הנאה בסך 60,000 שקל. הוא ידע, כי נחום זקוק לסיועו בעניין דרישה מינהלית להגשת תוכניות בנייה באמצעות מערכת מקוונת, דרישה אשר הסבה לנחום נזקים כבדים. נחום אף הגיע פעמיים לכנסת בתיאום עם ביטן, כדי להיפגש עם גורמים במינהל התכנון, אך הפגישות לא התקיימו. נחום העביר לביטן את השוחד במזומן באמצעות מ"י. הנאשמים בפרשה זו הם ביטן וחיים.

על-פי האישום החמישי, בחודש ספטמבר 2017 לקח ביטן מיזם הנדל"ן אלברט ביטון שוחד בסך 10,000 שקל, באמצעות מ"י, בתמורה לסיוע של ביטן מול עיריית ראשון לציון בהפחתת חובות הארנונה של אמריקן סייף רום שבבעלות ביטון, שעמדו על 530,000 שקל; ביטן הצליח להפחית אותו ב-10%. בפרשה זו הנאשמים הם ביטן וביטון.

על-פי האישום השישי, בשנת 2014 לקח ביטן מליהי קופרלי-סונק, מנהלת הנדל"ן של קבוצת חצי חינם, ומחברות בקבוצה שוחד בסך 40,000 שקל, אשר הוסוו באמצעות קבלות של עמותת ספורט, בהן נרשם בכזב שהוצאו בגין מתן שירותי פרסום. זאת, בתמורה לסיוע שהעניק לקבוצת חצי חינם בהסדרת שימוש חורג בקרקע עליה הוקם סניף שלה בראשון לציון ובהסדרת שימוש בחניות ציבוריות סמוכות לסניף, לאחר שנים בהן הרשת פעלה בניגוד לחוק והתעלמה מהתראות העירייה. בתמורה סייע לה ביטן להכשיר בדיעבד את מעשיה. בשנת 2017 ביקש ביטן מקופרלי-סונק עוד 10,000 שקל בתמורה לקביעת פגישה עם מנכ"לית תאגיד המים של ראשון לציון, בשל בעיה בלחץ מים שהתעוררה באחד מסניפי חצי חינם. באישום זה נאשמים ביטן, קופרלי-סונק וחצי חינם.

פגישה עם יריב לוין וסיוע למשפחת ג'רושי

על-פי האישום השביעי, באוקטובר 2017 לקח ביטן מיצחק ג'דע, הבעלים של יבואנית הריהוט המשרדי משרהיט, שוחד בסך 23,400 שקל באמצעות מ"י, בתמורה לקידום בניית מלון בשכונת עיר ימים בנתניה. את המלון עמד להקים היזם מאיר מנקוביצקי (שאין נגדו טענה כלשהי), וג'דע אמור היה לתאם בו את עבודות הנגרות. בתמורה ארגן ביטן בשנת 2017 פגישה בין מנקוביצקי לבין שר התיירות דאז, יריב לוין, ובעקבותיה המליץ משרד התיירות על החברה שבבעלותו לצורף השתתפות במכרז לרכישת מגרש סמוך; החברה הייתה המתמודדת היחידה. בפרשה זו נאשמים ביטן וג'דע.

על-פי האישום השמיני, ביטן היה מצוי בניגוד עניינים חמור בשל קשריו הפליליים עם מ"י, אך למרות זאת פעל לקדם אינטרסים שלו ושל מקורביו, תוך ניצול תפקידיו הציבוריים, במקרים בהם היו קוקים להיענות של עובדי ציבור שונים לבקשותיהם. על-פי כתב האישום, מ"י רשם בקודים את התנועות הכספיות הקשורות לביטן על פתקים, וביטן ביקש ממנו להשמיד את הפתקים הישנים כאשר הכין מעודכנים. ביטן אף העסיק את בתו של מ"י כעוזרת פרלמנטרית, לבקשתו של אביה. כאשר היה ח"כ ויו"ר הקואליציה הוא סייע ל-מ"י ומקורביו מול עיריית ראשון לציון, מועצה אזורית עמק לוד, עיריית הוד השרון, משרד הפנים, משרד המשפטים, רשות מקרקעי ישראל ועיריית רמלה.

בין היתר, ביטן מנע הגעת פקחים לביתו של מ"י במשמר השבעה, שם בוצעו חריגות בנייה; הוא סייע לקבלן בני עוזיאל ב"מתחם האלף" בראשון לציון, כאשר מ"י היה שותפו של עוזיאל; איים לעצור כספים לעיריית הוד השרון אם לא תסדיר סכסוך עם עוזיאל; קידם חיבור חשמל לשכונת ג'ואריש ברמלה, לבקשת בני משפחת ג'רושי, למרות בנייה בלתי חוקית נרחבת בה; וניסה לקדם קאדי לבית הדין השרעי לערעורים לבקשת עדנאן ג'רושי. האישום התשיעי מייחס לביטן עבירות מס בשל אי-דיווח על השוחד שקיבל.

על-פי האישום העשירי, בשנת 2017 לקח גלעדי שוחד בסך 30,000 שקל משלושה יזמי נדל"ן, להם סייע בקידום הליכים תכנוניים מול גורמי מקצוע בעיריית תל אביב ובוועדות התכנון. גלעדי אסף את הכספים באמצעות רענן יוסף, אשר הפקיד אותם בחשבון ששימש למימון פעילויות לקידום מועמדותו של גלעדי וטיפוח תדמיתו הציבורית (תחת השם "תל אביב שלנו צדק עירוני"), ואשר זהותו של גלעדי כנהנה בו הוסתרה. אחד מהם היה ד"ג, בנוגע לפרויקט מעונות הסטודנטים. שני היה כדורגלן העבר ויזם ההווה חיים רביבו, אשר לטענת נתן שוחד לגלעדי בסך 10,000 שקל כדי לקיים פרויקט ברחוב המלך ג'ורג'. השלישי היה ראובן לובלין, בעלי מועדון "האומן 17", אשר ביקש אישור לשימוש חורג. באישום זה מואשמים גלעדי, יוסף ורביבו.

כתב האישום הוגש באמצעות עוה"ד אתי בן-דור, יעל שניידר, עדי אפלבוים-גרוזמן, רוי גורדון ומיכל גזית.