רשויות מקומיות רשאיות להעניק הקצבות לאגודת אמנה, זרוע ההתיישבות של גוש אמונים. כך קובע (יום א', 18.7.21) בית המשפט העליון, כאשר השופטים יעל וילנר ועופר גרוסקופף דחו את עתירת שלום עכשיו והח"כים לשעבר יוסף בילין, רן כהן ואופיר פינס נגד ההקצבות, מול דעת מיעוט של השופט בדימוס מני מזוז.

התמיכות ניתנות בידי מספר רשויות מקומיות ביהודה ושומרון: מטה בנימין, שומרון, גוש-עציון, הר חברון, אפרת, קדומים ובית אל. הן כפופות לנוהל מנכ"ל משרד הפנים, המסדיר "מתן תמיכות, במישרין או בעקיפין, מאת רשויות מקומיות למוסדות ציבור שונים הפועלים, ככלל, בתחומה המוניציפלי של הרשות בנושאי חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט וכיוצא באלה וזאת כאשר הפעילות המתבצעת על-ידי מוסד הציבור הנתמך היא במסגרת תפקידיה וסמכויותיה של הרשות המקומית, בהתאם לדיני השלטון המקומי".

המחלוקת בין השופטים הייתה האם אמנה עונה על ההגדרה לפיה "מוסד ציבורי" לצורף מתן התמיכות הוא "גוף שאינו מוסד ממוסדות המדינה או ממוסדות הרשות, הפועל שלא למטרה של עשיית רווחים, למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או מטרה דומה". זאת, לאור העובדה שאמנה היא אגודה שיתופית ולא עמותה או חברה לתועלת הציבור, כפי שמתאגדים בדרך כלל מוסדות ציבוריים.

וילנר אומרת כי יש לקרוא את הנוהל מבחינת מהותו, דהיינו: מדובר בגוף שאינו למטרת רווח, ולא מבחינת המבנה המשפטי של הגוף. אמנה מצהירה במפורש במטרותיה, כי היא אינה פועלת למטרות רווח: "כספי הקרן השמורה מותרים לעסקים, להשקעה ולכיסוי גרעון, אך אסורים לחלוקה בין החברים, על-אף כל הוראה אחרת... האגודה אינה רואה עשית רווחים כמטרה". עוד אומרת וילנר, כי מטרותיה של אמנה הן ציבוריות במובהק, "באשר עניינן בפיתוח ההתיישבות בארץ ובסיוע לציבור רחב של מתיישבים במקומות שונים... פעילותה של אמנה נועדה, אפוא, לסייע ליישובים החברים בה ולתושביהם, להבדיל מפעולה עבור קבוצה מצומצמת של אנשים פרטיים, ובכך יש כדי לחזק את הפן הציבורי שבמטרותיה".

גרוסקופף מוסיף: "מבחינה לשונית, אין בהגדרת 'מוסד ציבור' שבנוהל התמיכות כל התייחסות לצורת ההתאגדות של הגוף, אלא רק דרישה כי הוא גוף 'הפועל שלא למטרה של עשיית רווחים'. מכאן, שהמבקש להוסיף דרישה כי הגוף יתאגד בצורה מסוימת (למשל, כעמותה) מאלץ את לשון הנוהל לקרוא לתוכה דרישה שלא קבועה בה (ואשר לא היה כל קושי להוסיפה)". לדבריו, השימוש בהגדרה של "מוסד ציבור" בנוהל הוא נגזרת של חוק יסודות התקציב, אשר שם את הדגש על המטרה לשמה פועל הגוף ולא על צורת ההתאגדות.

מזוז סבור, כי אגודה שיתופית אינה זכאית לתמיכה מרשות מקומית, משום שהיא פועלת למטרות הכלכליות של חבריה ולא למטרות ציבוריות, ומשום שאין עליה חובות פיקוח ושקיפות כפי שיש על עמותות וחברות לתועלת הציבור. עוד הוא אומר כי תקנונה של אמנה אינו אוסר עליה לפעול למטרות רווח ואין בו מענה לפיקוח ההולם על גופים המקבלים כספי ציבור.

את העותרים ייצגו עוה"ד מיכאל ספרד והייא אבו-ורדה; את המדינה ייצגו עוה"ד עו"ד אבי מיליקובסקי ושרון אבירם; את הרשויות המקומיות ייצגו עוה"ד יניב בריטשטיין, מיכל רוזנבוים, עמיחי ויינברג, רויטל אפלבוים ודוד הרשקוביץ וכן חננאל דורני; ואת אמנה - עוה"ד ירון קוסטליץ ושמחה אלבחרי.