שופטי ישראל נתונים בעומס רב משל עמיתיהם בעולם והפתרון הוא להתאים את תקינת המערכת למצב הרצוי בו יוכלו להקדיש את הזמן הראוי לכל תיק. המשמעות היא לא רק תוספת של שופטים, אלא גם תוספת של כוח עזר (עוזרים משפטיים, קלדניות, מזכירויות ועוד) והרחבת מבני בתי המשפט. זו המסקנה העולה (יום ג', 27.7.21) מדוח מקיף של מחלקת המחקר בהנהלת בתי המשפט על העומס בבתי המשפט.

המחקר הנוכחי הוא הרחבה ועידכון של מחקר שנערך לראשונה ב-2013, והוא מבוסס על שאלונים מקיפים בהם תיעדו 87% משופטי המחוזי והשלום (676 שופטים ורשמים) את עבודתם במשך חמישה שבועות, לצד נתונים שרשמו הקלדניות ונתוני מערכת "נט המשפט" על למעלה מ-14,000 תיקים. לצד הנתונים המספריים, נשאלו השופטים על היבטים נוספים ובלתי-אמפיריים של העומס, כגון הנטל הרגשי והאיזון בין חיי העבודה לחיי המשפחה. את המחקר ערכו ד"ר גלי אביב ועו"ד דליה ארנטל.

מסקנתן המרכזית של אביב וארנטל היא: "בחינת כלל ממצאי המחקר המפורטים במחקר רחב זה, מציירת תמונה של עומס רב המוטל על שכמם של השופטים והרשמים במערכת המשפט הישראלית. עומס רב זה מתבטא, בין היתר, בכמויות התיקים העצומות, בתקינה חסרה, בשעות עבודה ארוכות לעומת המקובל בעולם המערבי, לרבות עבודה בימי חופש ומנוחה, בחוסר איזון בין העבודה לחיים הפרטיים ובעומס רגשי הנובע מהעבודה השיפוטית בפני עצמה, וביתר שאת כתוצאה מהטיפול בתיקים מסוימים".

כמה זמן נדרש לכל תיק

הנתונים המרכזיים במחקר מציגים את הזמן הממוצע המוקדש לטיפול בכל תיק, בעשרות סוגי תיקים המתנהלים בבתי המשפט המחוזיים והשלום (כולל בתי המשפט המתמחים - תעבורה, נוער, עבודה ומשפחה). הנתונים השנתיים הרגילים של מערכת בתי המשפט מתייחסים רק למספר התיקים הנפתחים בתחומים עיקריים, ואינם מביאים בחשבון את משך הטיפול בכל תיק - שהוא גורם מרכזי בקביעת העומס בפועל המוטל על כל שופט וכל ערכאה. הזמן שנמדד כולל את הדיונים בתיק, כתיבת פסק הדין, טיפול מינהלי בו וההכנה לקראת הדיונים.

התיקים הארוכים ביותר הם תיקי פשע חמור הנדונים בהרכב: הממוצע לתיק כזה הוא 149 שעות שיפוטיות. הבאים אחריהם: תביעות ייצוגיות בבתי הדין לעבודה (46 שעות), תביעה כספית במחוזי (36 שעות), תביעה נגזרת במחוזי (33 שעות). תיק פלילי במחוזי (32 שעות), נזקי גוף במחוזי (27 שעות), גרימת מוות ברשלנות בתעבורה (25 שעות), תביעה ייצוגית במחוזי (25 שעות) ונזקי גוף במחוזי (21 שעות). התיקים המהירים ביותר מצריכים דקות בודדות: שמונה דקות לצווי חיפוש ולהארכת מעצר בהעדר החשוד בשלום, שלוש דקות לצו חיפוש בנוער ושתי דקות למינוי סניגור בנוער. מעצר עד תום ההליכים במחוזי מצריך שמונה שעות שיפוטיות, בעוד במחוזי הוא מצריך רק שעתיים וחצי; מעצר ימים בבית משפט השלום מעסיק את השופט 35 דקות בלבד.

כיצד מתחלק היום השיפוטי

נתון נוסף הנכלל במחקר הוא תמהיל יום העבודה השיפוטי: כמה שעות בממוצע עובד כל שופט (בבית המשפט בלבד) ולמה מוקדש זמנו. בבתי המשפט המחוזיים, כתיבה מהווה 39% מיום העבודה, שמיעת הדיונים היא 25%, הכנה לדיונים היא 20%, עבודה שיפוטית שאינה קשורה לתיקים (ישיבות צוות, השתלמויות, התעדכנות בפסיקה וכדומה) תוספת 14% וענייני מנהלה הקשורים לתיקים - 2%. שופטים פליליים מקדישים יותר זמן לדיונים, ושופטים אזרחיים - יותר זמן להכנה לדיונים ולכתיבה.

בבתי משפט השלום חלוקת היום היא: כתיבה - 42%; שמיעת דיונים - 31%; הכנה לדיונים - 13%; עבודה שיפוטית אחרת - 12%; ענייני מנהלה הקשורים לתיקים - 2%. גם בבתי משפט אלו, שופטים פליליים מקדישים יותר זמן לדיונים, בעוד שופטים אזרחיים מוציאים יותר זמן להכנות ולכתיבה. בבתי המשפט המתמחים נמצא, כי 55% מזמנם של שופטי העבודה מוקדש לדיונים ורק 24% לכתיבה; בבתי המשפט למשפחה הכתיבה תוספת 47% והדיונים - 30%; ובבתי המשפט לנוער - 39% לדיונים ו-25% לכתיבה.

עוד מלמד המחקר, כי יום העבודה (בבית המשפט) של שופט מחוזי נמשך קצת מעל תשע שעות, ושל שופט נוער - קצת פחות מתשע שעות. היום הארוך ביותר הוא של שופט עבודה (קרוב לעשר שעות), שופט משפחה עובד 9.5 שעות, שופט שלום עובד 8.5 שעות, ושופט תעבורה - 7.5 שעות. יום העבודה הממוצע (כולל הפסקות) בשווייץ ובכמה ממדינות ארה"ב עמד לאורך העשור האחרון על 9-8.4 שעות.

הממצאים הבלתי-אמפיריים

בחלק הבלתי-אמפירי של המחקר נמצא, כי 77% מכלל השופטים דיווחו, כי עומס העבודה המוטל עליהם גדול מדי ואינו מידתי. 64% מהשופטים נטו להסכים, כי האחריות ועומס התיקים המוטלים עליהם גדולים מדי. 94% אמרו שהם עובדים גם בבית ו-56% אמרו שהם מתקשים לאזן בין העבודה למשפחה. 62% מהשופטים נטו להסכים, כי חסרים כלים שיסייעו לשופט החווה קושי בשל עומס רגשי או חשיפה לאירועים קשים, ו-59% אמרו שעליהם להסתיר את רגשותיהם האמיתיים בעת מילוי תפקידם. 49% מהשופטים אמרו שהם חווים עומס רגשי, כאשר כצפוי הדבר בולט במיוחד בקרב שופטי הנוער (100%) ושופטי המשפחה (76%). בפילוח לפי תיקים, דיווחו על עומס רגשי 100% משופטי הפשע החמור במחוזיים ולמעלה ממחצית מהדנים בתיקים פליליים אחרים במחוזיים.

בניתוח הממצאים אומרות אביב וארנטל: "השופטים עובדים כמות שעות רבה ביום ובשבוע ממוצע, מעבר למקובל במדינות אחרות; עובדים מספר ימים רב יותר בשנה, לרבות בימים שאינם מוגדרים כימי עבודה; ומושפעים מהיבטים נוספים שלא קיבלו ביטוי כמותי אך התייחסנו אליהם במסגרת מחקר זה כמו עבודה תחת לחץ, עומס נפשי ורגשי. חישוב התקינה הנדרשת על בסיס קביעת 'יום שופט' ו'שנת שופט' לפי המצב המצוי, יוביל לכמות תקנים נדרשת קטנה יותר, אך בכך ישתמר ויונצח למעשה המצב הקיים. לעומת זאת, קביעת 'יום שופט' ו'שנת שופט' לצורך חישוב התקינה הנדרשת על-פי המצב הרצוי - דהיינו, כמה ראוי ששופט יעבוד ביום ובשנה, תוביל להקלה אמיתית בעומס הניכר המוטל על כתפי השופטים במערכת כיום". כמו-כן, ניתן להשתמש בממצאים כדי לווסת אמצעים בין בתי המשפט והשופטים בהתאם לעומס המוטל עליהם.