עלייה בערכו של ביטקוין אשר עוקל בידי המדינה לא תשנה את סכום המטבעות שיוחזקו בידיה. כך קובע (יום ה', 29.7.21) שופט בית המשפט העליון,
עופר גרוסקופף. הוא אומר כי התנודתיות הרבה של מכשירים ספקולטיביים כמו הביטקוין אינה מאפשרת התאמות שכאלה.
המשטרה ורשות המיסים תפסו מיליוני שקלים מידי ארז שמואלי, אחד הנאשמים בפרשת הטלגראס (שיווק כמויות ענק של סמים במכירה סלולרית). בין היתר נתפסו 286 מטבעות ביטקוין ו-212,000 מטבעות וירטואליים מסוג "ריפל". שמואלי מואשם בעבירות מס ו
הלבנת הון, ובמקביל הוצאה לו ולאשתו, קרן שמואלי, שומה בסך 12 מיליון שקל. לבקשת פקיד השומה, הוטל בשנת 2019 צו עיקול על נכסיהם להבטחת תשלום החוב הנטען.
בחודש מאי השנה ביקשו שמואלי (אחרי שנדחתה בקשתם להמיר את העיקול בהפקדת ביטקוין) לצמצם את העיקול, כך שיחול רק על גובה השומה, וזאת בשל העלייה הניכרת בשוויו של הביטקוין. בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת
ירדנה סרוסי) דחה את הבקשה וגרוסקופף דחה את הערעור על ההחלטה. הוא אומר כי אין המדובר במקרה חריג בו תתערב ערכאת הערעור בשיקול הדעת הרחב המסור לערכאת המבררת בנושא סעדים זמניים ובהם עיקולים.
לדברי גרוסקופף, העלייה בשווי הביטקוין אינה מהווה שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחודשת של העיקול. "בנכסים ספקולטיביים כדוגמת הביטקוין, הנתונים כעניין שבשגרה לתנודתיות גבוהה במיוחד שעשויה לנוע לשני הכיוונים, לא ניתן לראות בשינויים בשווי הנובעים מעצם תנודתיות זו כ'שינוי נסיבות' המצדיק שינוי ההחלטה המקורית (וזאת להבדיל מעליית שווי נכס מעוקל הנובעת משינוי קבוע בערכו, כגון עליית ערך
מקרקעין מעוקלים בעקבות שינוי ייעודם).
"אם תאמר אחרת, הרי שייווצר מצב א-סימטרי, במסגרתו כל אימת ששווי הנכס המעוקל יעלה, יידרש שחרור חלק מהעיקול, וזאת מבלי שתובטח אפשרות המעקל להגדיל את העיקול, במקרה שתתרחש ירידה בשווי הנכס המעוקל לאחר מכן. כתוצאה מכך אם שווי הנכס יעלה תחילה וירד לאחר מכן, עלולה המדינה למצוא עצמה עם עיקול ששוויו נמוך מהסכום הראשוני שעוקל להבטחת החבות... כשם ששווי הביטקוין עלה בתקופה שחלפה, כך יכול הוא גם לרדת, ואין לדרוש מפקיד השומה לשאת בסיכון כי שער המטבע יירד".
גרוסקופף מוסיף: "פקיד השומה נהג בהגינות כלפי המבקשים, ואפשר להם לקבל החלטת השקעה (ואולי מוטב לקרוא לילד בשמו, הימור), כרצונם: מעוניינים הם להוסיף להמר על עלייה בשווי הביטקוין, יכולים הם להותירו בידי המדינה, ובמקרה שבמועד מימושם יעלה שווי המעוקלים על גובה החוב לפקיד השומה, תועבר היתרה לידיהם; מעוניינים הם לממש (באופן חלקי) את הרווח שנוצר להם מההשקעה בביטקוין בשלב זה, יכולים הם להורות לפקיד השומה להמיר את אותו חלק הנדרש לכיסוי החוב המובטח למטבע ישראלי, ויתרת הביטקוין שתיוותר תוחזר לידיהם, ויעשו בה כרצונם. כן, פתוחה בפניהם הדרך לעתור להמרת הביטקוין בערובה מתאימה. כל האפשרויות הללו פתוחות בפניהם. מה שאין הם יכולים לעשות הוא לכפות על פקיד השומה לקחת פוזיציה בהימור על שוויו העתידי של מטבע הביטקוין".
שמואלי חויבו בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל. את שמואלי ייצג עו"ד איתן פינקלשטיין, ואת המדינה - עו"ד
יורם הירשברג.
