יש צורך באישורו של בית המשפט כדי לנקוט הליכי גבייה, כולל הליכי גבייה מינהליים, כלפי חייב המצוי בהליכי פשיטת רגל - גם כאשר מדובר בחובות שאינם כלולים בהליך. כך קובע (יום ה', 29.7.21) שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ.
מינץ מציין תחילה, כי הליכי פשיטת רגל סובבים בצורה בלעדית סביב חובות ברי-תביעה, בעוד החייב אינו זוכה להגנת ההליך מחובות שמחוצה להם. במקרה בו עסק בית המשפט העליון, מדובר בחובות ארנונה לעיריית תל אביב שהצטברו לאחר פתיחת ההליך, ולכן הם אינם ברי-תביעה - ולכאורה העירייה יכולה לנקוט הליכי גבייה כדי לגבות אותם, למרות הקפאת ההליכים נגד החייב. "מבחינה עיונית, ניתן להעלות על הדעת כי נושה בחוב שאינו בר-תביעה אינו מנוע מלנקוט הליכים נגד החייב בפשיטת רגל. אולם, חרף נקודת מוצא זו, נושה כאמור יתקל בקושי מעשי בגביית חובו, ועל כן יצטרך להצטייד מראש באישור בית משפט של פשיטת רגל על-מנת לנקוט הליכי הגבייה", אומר מינץ.
חוב בר-תביעה ניתן לגבייה רק באמצעות השתתפות של הנושה בהליך פשיטת הרגל, בעוד אין מניעה לנקוט הליכים משפטיים כלפי חובות שאינם ברי-תביעה. אולם מבחינה מעשית, "נושה בחוב שאינו בר-תביעה עשוי להיתקל באופן טבעי בקושי מעשי לגבות את חובו (שלא באמצעות הליך פשיטת רגל נוסף), גם אם יזכה בדין, שכן נכסי פושט הרגל מוקנים כולם לנאמן". מינץ מסביר:
"'קו פרשת המים' לגבי השאלה אם מדובר בחוב בר-תביעה או חוב שאינו בר-תביעה הוא מועד מתן צו הכינוס. חוב שנוצר לאחר מועד זה, אינו חוב בר-תביעה ולא ניתן להגיש תביעת חוב לגביו. ברם, נכסי החייב מוקנים לנאמן כבר למן מועד מעשה פשיטת הרגל ועד למתן צו הפטר. נושה בחוב שאינו בר-תביעה 'לכוד' אפוא בין שמים לארץ - מצד אחד הוא אינו נכלל בגדרי הנושים אשר יכולים להגיש תביעת חוב לנאמן; אך מצד שני אין ביכולתו להיפרע ולגבות את חובו, שכן כל נכסי החייב מוקנים לנאמן עד תום הליך פשיטת הרגל. הוא אומנם רשאי להגיש בקשת פשיטת רגל נוספת - או אז יוקנו לו הנכסים שלא חולקו בהליך פשיטת הרגל הקודמת והצטברו לאחר מועד הכרזת החייב פושט רגל. אך אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל נוספת - אין לו כיצד להיפרע מן החייב עד לאחר תום ההליך".
אמנם ייתכן מצב בו יש לפושט הרגל נכסים שמחוץ להליך ומהם יוכל להיפרע מי שבידיו חוב שאינו בר-תביעה. אולם, ממשיך מינץ, "התמונה המלאה על אודות מצבו הכלכלי של החייב, ובכלל זה מצבת נכסיו אל מול היקפי החובות, אינה פרושה לפני הנושה. הוא אינו יכול לדעת אם יש בנמצא נכסים 'עודפים' לגביהם הוא יכול לנקוט הליכי גבייה, אם לאו. לשם כך ועל-מנת שיוכל להיפרע מנכסי החייב העודפים, נדרש אישורו של בית משפט. זאת גם בשים לב לכך, שנקיטת הליך נגד החייב בלא כל פיקוח עלולה להשפיע גם על מסת נכסי החייב ועל קופת פשיטת הרגל העומדת להתחלק בין הנושים שבידיהם חובות ברי-תביעה". לכן, על נושה כזה לקבל את אישור בית המשפט לפתיחת הליכי גבייה.
מינץ דחה את ערעורה של עיריית תל אביב על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט עודד מאור), לפיה היא אינה רשאית לנקוט הליכי גבייה מינהליים נגד ליאון משה, החייב לה ארנונה במאות אלפי שקלים - שחלקם נוצרו לאחר שנכנס להליכי פשיטת רגל. העירייה חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. השופטים יצחק עמית ונעם סולברג הסכימו עם מינץ. את העירייה ייצגו עוה"ד רוי בר-קהן וקלרה פונרוב, את הכנ"ר ייצג עו"ד אסף ברקוביץ, ואת הנאמן - עוה"ד דוד בן-חיים ואמיר כספי.
