בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ישראל תחל לתמחר פחמן הדו-חמצני הנפלט מדלקים
|
על-פי המתווה שהוסכם מיסוי הפחמן יחל בשנת 2023, יהיה רכיב מובחן במיסי הבלו וגובהו יתבסס על גובה העלות החיצונית של פליטת גזי חממה
|
[צילום: חן לאופולד/פלאש 90]
|
|
|
|
|
הממשלה מעלה הילוך במלחמה במשבר האקלים: ישראל תיישם לראשונה תמחור של הפחמן הדו-חמצני הנפלט מדלקים וממקורות פליטה נוספים, על-מנת לגלם את הנזק הכלכלי-סביבתי של פליטת גזי חממה. התמחור נועד לפתור כשל שוק, הנוצר כאשר הגורם המזהם אינו משלם עבור הנזק שנגרם כתוצאה מפליטות גזי החממה. תמחור הפחמן נחשב כפעולה היעילה והאפקטיבית ביותר לעידוד הפחתת פליטות גזי חממה ויצירת וודאות בשווקים והחלתו מומלצת על-ידי קרן המטבע העולמית, הבנק העולמי ובנק ישראל. ארגון ה-OECD ממליץ באופן פרטני לישראל לתמחר פחמן באמצעות מנגנון מיסוי הבלו. בשלב הראשון יחול התמחור על כלל הדלקים המזהמים, ובהמשך גם על פליטות גזי חממה מהטמנת הפסולת וממקורות פליטה אחרים. התמחור על הפחם, הגפ"מ, המזוט, הפטקוק והגז, יחל בשנת 2023 ויפנים בצורה והדרגתית את העלות החיצונית של הפחמן עד לשנת 2028 באופן כזה שלא יעלה את מחיר החשמל ביותר מ-5% וזאת למתן משמעותית את ההשפעה על מחירי החשמל. מס הבלו על הדלקים לתחבורה (סולר ובנזין), לא יעלה מכיוון שכבר כיום מיסי הבלו על דלקים אלו הם מהגבוהים במדינות ה-OECD, אך החלק היחסי של מחיר הפחמן במיסי הבלו יפורסם. כמו-כן ייקבע מנגנון שיקל על המעבר לאנרגיה נקייה עבור השכבות החלשות, בהובלת משרד האנרגיה, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה. בהקשר זה יבחנו אמצעים שונים שנוסו בהצלחה בעולם.
|
|
תמחור פחמן בישראל - מסמך מדיניות / מסמך מדיניות
|
|
תמחור פחמן נועד לפתור כשל שוק משמעותי, הנוצר כאשר הגורם המזהם אינו משלם עבור הנזק
שנגרם כתוצאה מפליטות גזי החממה. תמחור הפחמן נחשב ככלי האפקטיבי ביותר לעידוד הפחתת
פליטות גזי חממה ויצירת וודאות בשווקים. על כן, ארגונים כלכליים מובילים בעולם ממליצים על
שימוש בכלי זה. מחקרים רבים מראים כי תמחור הפחמן אכן מעודד הפחתה בפועל של פליטות גזי
חממה.(151 עמ')
02/08/2021
| נתן זוסמן, רוסלנה פלטניק, איילת דוידוביץ', יובל לסטר, אמיר זלצברג, אביטל עשת, סופיה איגדלוב, רון קמרה,הילה שואף-קולביץ
●
המשרד להגנת הסביבה
|
|
|
תמחור פחמן בישראל - אוגוסט 2021 / מצגת
|
|
ישראל תיישר קו עם המדינות המפותחות המובילות את המאבק במשבר האקלים ותתמחר את הפחמן הדו-חמצני הנפלט מדלקים וממקורות פליטה נוספים, על מנת לגלם את הנזק הכלכלי-סביבתי של פליטת גזי חממה
02/08/2021
●
המשרד להגנת הסביבה
|
|
תאריך:
|
02/08/2021
|
|
|
עודכן:
|
02/08/2021
|
|
מירב ארד
|
ישראל תחל לתמחר פחמן הדו-חמצני הנפלט מדלקים
|
|
המאבק במשבר האקלים זוכה לניצנים של לגיטימציה ציבורית, בשעה שסוגיות סביבתיות אחרות, חמורות ומאיימות לא פחות, נעלמות מהשיח כמעט לחלוטין. האופן בו מוצג משבר האקלים, כבעיה החורגת מהשיח הסביבתי 'הרגיל', מאפיל על חשיבות יתר הבעיות ומונע מאיתנו להכיר בענפים הרבים של המשבר הסביבתי. מלבד משבר האקלים, מדעני סביבה מונים מפגעים סביבתיים רבים, שההכרות איתם צריכה להיות ידע בסיסי. אני מזמין אותך הקורא/ת להכיר כמה מהם:
|
|
|
הדבר האיום ביותר במחזות ההרס שראה העולם בשבוע שעבר, הוא שלא היה מנוס מהם. העיירה הגרמנית ארפשטט הוצפה, בעוד העיר הקנדית ליטון להטה בחום חסר תקדים, ומכוניות צפו כמו דגים מתים ברחובות המוצפים של העיר הסינית זֶ'נְגְז'וּ. כל העולם חש שהוא בסכנה ורובו אכן מצוי בה, קובע אקונומיסט.
|
|
|
מחקר חדש שהתפרסם השבוע בכתב העת הנחשב Climatic Change, בהובלת ד"ר אפרת שפר מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, בחן האם עונת הגשם בישראל עוברת תהליכי שינוי בשנים האחרונות, מבחינת כמויות הגשם או פיזור הגשם לאורך העונה. "אחת המטרות המרכזיות הייתה לבדוק האם ניכר שינוי במשטר הגשם שיוכל להשפיע בעתיד על מידת ההתאמה של הצומח המקומי לתנאי האקלים המקומיים", הסבירה ד"ר שפר.
|
|
|
היה זה שבוע קופצני לרצון הטוב משני עברי האוקיינוס האטלנטי. ב-14.7.21 אירח שגריר צרפת בוושינגטון, ז'אן איב לה-דריאן, את שר החוץ, אנתוני בלינקן, לרגל יום הבסטיליה ושיבח את "המומנטום הטרנס-אטלנטי החדש" בין ממשל ביידן לבעלות בריתו במערב אירופה. למחרת אירח הנשיא ג'ו ביידן את הקנצלר אנגלה מרקל והשניים הודיעו על "הכרזת וושינגטון", ובה חזון משותף על עקרונות דמוקרטיים, זכויות אדם ועולם פתוח.
|
|
|
חדר המיון באוניברסיטת אורגון לא היה כה עמוס אפילו בשיא הקורונה. רופאים חשו לספק חמצן למטופלים שהגיעו קצרי נשימה, מסוחררים ומזיעים. החום של אחרים היה כה גבוה, עד שמערכת העצבים המרכזית שלהם חדלה לתפקד. רבים לא שרדו: 800 בני אדם נספו באורגון, וושינגטון ומערב קנדה בגל החום האחרון. יידרשו חודשים עד שהמדענים יקבעו כמה ממקרי המוות הללו יש לשייך לשינויי האקלים, אבל אין ספק שאפקט החממה מילא תפקיד מרכזי.
|
|
|
|
|
|
בעז שפירא
איזה מוח חולני יכול להעלות בדעתו לדאוג לתנאי הכליאה של המפלצות? איזה לב אטום ו/או ערל יכול להתעניין בגורלם של הראויים למות בייסורים כעונש על מעשיהם?
|
|
|
דרור אידר
גרורותיה של אירן מעסיקות אותנו, בעוד שהמשטר בטהרן מחכך ידיו בהנאה, כמעט ללא פגע, ועל הדרך ממשיך את תוכנית הגרעין בחסות המהומה
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|