בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
יו"ר הכנסת מיקי לוי: הפרלמנט נראה נורא ואיום. השיח מפלג ולא תרבותי. הגיע זמן למתוח קו ולקבל החלטה להפסיק עם זה. אם לא נשנה את השיח, התוצאות יהיו קשות ● רוזין: לא לגיטימי לפרק את הבית ולא להשתתף בדיונים ● הלוי: מציע סדנה לשפה, אולי הסדנה תסייע לשיח מכבד
ועדת הכנסת דנה (יום ד', 4.8.21) בהתנהלות האופוזיציה. לדיון, שכותרתו "שיח מכבד - בונים תרבות דיבור ביחד" ונערך לבקשת חברי הכנסת רם שפע ומיכל רוזין, הגיעו גם ח"כים מהאופוזיציה למרות הכוונה אתמול להחרים את הדיון.
יו"ר הוועדה ח"כ ניר אורבך אמר: "זה לא סוד שהאווירה והשיח והאינטראקציה בין הקואליציה לאופוזיציה, מתנהלים בצורה לא בריאה ולא נורמלית. כל צד מעביר ביקורת על הצד השני. אולם הגיע הזמן שכל אחד יעשה את חשבון הנפש שלו. הכנסת היא הלב הפועם של מדינת ישראל ואנחנו מהווים דוגמה. לעיתים אנחנו מצטערים על מה שאמרנו אבל הפרוטוקול מתעד את כל מה שנאמר". אורבך סבור כי צריך להקים מנגנון מעין שיפוטי-עונשי, במקבל לקיום שיח בין הצדדים, וקביעת כללי שיח.
יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי, אמר: "גם אני עשיתי טעויות, גם אני חטאתי בשיח. הוציאו אותי פעמיים מהדיון. הייתי אופוזיציונר מאוד לוחם. חטאתי והתבטאתי במילים קשות והתנצלתי על כך. אולם לא קראתי בשמות וכינויים קשים. היום אני הרבה יותר רגוע. השיח הלא מכבד עושה רע לכנסת. ביום שנבחרתי לתפקידי כיו"ר הכנסת, המליאה הייתה קשה לניהול, לאחריה, קיבלתי דוא"לים וטלפונים נזעמים. הציבור לא מבחין בין חברי הסיעות השונות. הציבור רואה פרלמנט שמתנהל בצורה קשה ולא מכבדת. ישראלים רבים מהעולם מתקשרים וכותבים לי".
ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) התפרץ לדבריו של יו"ר הכנסת והדיון הפך לסוער. קרעי שאל את לוי: "איפה הייתם ב-12 השנים האחרונות? חברי הקואליציה התבטאו במילים קשות ביותר כנגדנו וכנגד החרדים. קרעי הזכיר שלל התבטאויות של חברי כנסת כנגד החרדים והימין. תמשיכו עם המוסר הכפול שלכם". קרעי יצא מהדיון.
יו"ר הכנסת השיב לקרעי ושאל: "האם בגלל העבר, לא נשנה את העתיד? הפרלמנט נראה נורא ואיום. השיח מפלג ולא תרבותי. הגיע זמן למתוח קו ולקבל החלטה להפסיק עם זה. הגיעה העת לישראל השלישית שתישאר פה לעולם ועד". לוי קרא לחברי הכנסת: "בואו נפריד בין המעשים לשיח. יש יריבות פוליטית, אבל איפה תרבות השיח? אם לא נשנה את השיח התוצאות יהיו קשות", דבריו.
יוזמת הדיון ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה: "בעברי, הייתי אופוזיציונרית לוחמת, מעולם לא קראתי לראש הממשלה בצורה מזלזלת. אני לא שופטת התבטאויות בעידנא דריתחא, טבעי שאופוזיציה כועסת. אנחנו יכולים להתווכח אפילו בצעקות, אבל בואו ננסה לקיים דמוקרטיה מתפקדת. לא לגיטימי לפרק את הבית ולא להשתתף בדיונים. בואו נשמור על הפרלמנט שלנו כי אין לנו בית אחר".
יוזם הדיון ח"כ רם שפע (העבודה) אמר: "גם אנחנו נופלים פעמים רבות לשיח שלא נותן דוגמה ראויה. גם אני לעיתים נופל. אנחנו לא מבינים את הקשר בין השיח לתוצאות השיח בציבור. יו"ר הכנסת הגיע לפה והתנצל, זה מאוד מוערך. צריך להפסיק את המנהג שבו מול המצלמות כולם מתלהמים ורגע אחרי אנחנו הולכים ומתחבקים. נאמר לי שח"כ בן-גביר יצא מהאולם ופרץ בצחוק על הסיטואציה. בעיני צריך לחשוב על כלים פרקטיים מה עושים".
ח"כ מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה) אמר: "לא יעלה על הדעת שהילד הצעקן, הופך לילד החשוב. ניהלתי ישיבות במועצה 18 שנה. תמיד שאפתי לשיח מכבד. במחלוקת יש הפריה הדדית. בסוף רואים אותנו בטלוויזיה, ומי שצועק יותר, מקבל חשיפה גדולה יותר. בעיני זה בלתי נסבל הגיע הזמן לקום ולעשות מעשה. ייתכן שלחלק מהאנשים יש חוסר בכלים מילוליים. אני מציע סדנה לשפה, אולי הסדנה תסייע לשיח מכבד. אני מציע לקבוע אלו מילים לא יאמרו בכנסת. ולקבוע אמנה מוסכמת עליה יחתמו כל הח"כים".
ח"כ נירה שפק (יש עתיד) אמרה: "גדלתי בבית שבו אבא ימני וסבתא שמאלנית היו ויכוחים אבל בנימוס. היום אנשים יוצאים מקבוצות וואטסאפ משפחתיות. אנשים מפסיקים להיפגש וזה תמונת מראה למה שקורה כאן בכנסת. זה לא רק המילים, אלא גם שפת הגוף".
ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) אמרה: "השיח הלא מכבד, בא לידי ביטוי גם בהסכמים שמופרים. בקשתי להחתים ח"כ על הצעת חוק. נאמר לי שהוא לא יחתום. בהצבעה הוא התנגד להצעה שלי. לאחר זמן קצר, אותו ח"כ מגיש הצעה זהה בדיוק להצעה שלי [בכוונה לעידית סילמן, ע.י.]. לא כך מתנהגים".
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד): "עצוב לי מאוד. זה לא מה שציפיתי. השיח הגזעני פוגע בציבור אותו אני מייצג בכנסת".
ח"כ יוסי שיין (ישראל ביתנו): "הלהט והוויכוחים היו מקדמת דנא. תמיד היה פה להט שקיים בפרלמנטים רבים בעולם. הפערים התרבותיים לא תמיד ניתנים לגישור". לדבריו, "יש פה ממד של המדיה. חברי הכנסת מדברים לקהלים שלהם בשיח מתלהם. המחירים שחברי הכנסת משלמים, משתלמים לעומת השיח המתלהם". שיין הציע לגייס את כלי התקשורת. "לדעתי, ליו"ר יש תפקיד מרכזי והוא צריך להרחיק ח"כים מהדיון ללא אפשרות חזרה. נכנס לדיון ח"כ ומשתלט על הדיון, איזה התנהלות זו? צריך לייצר סנקציות יהיה לזה אלמנט של ריסון השיח".
[צילום: דוברות הכנסת]
ח"כ איתן גינזבורג (כחל לבן) אמר: "מה שחסר בכנסת זו הקשבה. כשנאמרים דברים קשים, האיפוק נעלם. גם הקואליציה הנוכחית טעתה, לא כל הצעדים נעשו בצורה מושלמת. יכול להיות שהדברים היו צריכים להיעשות אחרת, אבל זה לא מצדיק שיח כזה. אני מציע לשנות את השיח הקשה לשיח בהומור או בציניות. המדהים ביותר בעיני הוא, ששני ח"כים מתאמים ביניהם התנהגות או עימות. גינזבורג הודה באומרו, אנחנו צריכים להיות יותר נדיבים כלפי האופוזיציה. זה בית של הבנות והסכמות. אני קורא להרגיע ולהוות דוגמה".
ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו) אמר: "אני לא מתרגש מביקורת כלפי ראש הממשלה. אני כן מתרגש כשתוקפים את הציבור ששלח אותנו. תתקפו אותנו על מה שעשינו, לא את הציבור שבחר בנו. אני יודע שהיו אמירות לא מוצלחות בקמפיין. אבל כשמשתמשים בסטיגמות, זה מקבלים לגיטימציה, ואח"כ אנחנו מתפלאים למה השיח הציבורי רדוד".
היועמ"ש של הוועדה, עו"ד ארבל אסטרחן אמרה, שלוועדת האתיקה סמכות לקבוע כללי התנהגות. הבעיה, שהחוק קובע שבוועדה יהיו חברים שני ח"כים מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה אולם האופוזיציה לא שולחת את נציגיה לוועדה וע"כ הוועדה לא הוקמה".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון ואמר שהוא יעשה מאמץ להקים את ועדת האתיקה. אורבך הציע ליצור הסכמות וגישורים. אורבך קיבל את ההצעה להזמין מחקר שיבחן מה נעשה בפרלמנטים אחרים בעולם בתחום.
ועדת הכלכלה אישרה את התיקון האחרון לכללי סליקה אלקטרונית של שיקים ▪ יו"ר הוועדה הבהיר: התכלית היא שהצרכן ישלם פחות ויקבל שירות טוב יותר - והוועדה תוודא שכך יהיה ▪ ח"כ מרגי: נמשיך לעקוב ונדאג שיהיו צעדים נוספים ▪ בנק ישראל: זו מהפכה משמעותית - הבנקים ערוכים להפעלתה בזמן (ראש מטה המפקח על הבנקים בבנק ישראל, טל הראל [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
לצורך הגשת מסמכים לרשות הפטנטים לא יידרש בהכרח שימוש בכרטיס חכם, והפונים יוכלו להזדהות גם באופן מקוון באמצעות שני גורמי אימות כגון דרכון, תעודת זהות או כרטיס אשראי ▪ יו"ר ועדת החוקה: "הסמכות להורות לאזרח להזדהות בצורה כלשהי מחייבת הסדרה במדרג נורמטיבי של חקיקה; הקורונה מאיצה את הנושא, ובלי הסדרה נורמטיבית קשה יהיה להתקדם"
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 80) (התאמות למערכת האזרחית בענייני סדרי דין וראיות), התשפ"א-2021. 8 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת חוץ וביטחון.
מוצע בה לערוך התאמות בהוראות סדרי דין ודיני ראיות בין מערכת השיפוט הצבאית למערכת השיפוט האזרחית ולקבוע תיקונים בנושא המשמעתי על-מנת לייעל את ההליך המשמעתי בצבא. בין היתר, מוצע לבטל את תקרת הקנס שבית דין צבאי מוסמך להטיל על מי שהורשע בעבירות צבאיות, לקבוע שסכום פיצויים שבית דין צבאי מוסמך לפסוק לנפגע עבירה יהיה הסכום הקבוע בסעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, להוסיף סעיף הנוגע לדרכי הטלת מאסר במקום קנס בדומה להוראות הקבועות בחוק סדר הדין הפלילי, להאריך את התקופה שניתן להעמיד בה לדין משמעתי חייל מילואים משלושה חודשים מתום שירותו לשישה חודשים מתום שירותו, לקבוע הסדרים לגבי פומביות הדיון בבתי הדין הצבאיים בדומה להוראות הקבועות בחוק בתי המשפט ולאפשר ערעור ברשות לבית המשפט העליון על החלטת בית הדין הצבאי לערעורים בעניין איסור פרסום.
500 מיליון שקלים מכספי הקרן לשיקום מחצבות יולוו לתקציב המדינה ▪ ביוזמת היו"ר ביטון וח"כ טופורובסקי נקבע בחוק כי הכספים יושבו עד סוף 2035 ולבקשת ח"כ אלון טל נקבע כי שר האנרגיה ידווח לוועדת הכלכלה, אחת לשנה, על יישום ההחזר (ח"כ אלון טל [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
יו"ר הוועדה לפניות הציבור: במהלך דיוני התקציב נבחן את ביטול תעריפי הנסיעה בכביש צפון עבור תושבי אזור הצפון ▪ ח"כ מזרסקי: רבים עוזבים למרכז. יש לפטור את תושבי הצפון מתשלום האגרה"
עסקה בין הציונות הדתית לשס בוועדה לבחירת דיינים. ח"כ מיכל וולדיגר הסירה את מועמדותה לוועדה, בתמורה לכך שמשה ארבל (אם ייבחר) יתמוך במועמדים הדתיים לאומיים של וולדיגר בוועדה למינוי דיינים. מטעמו של ארבל נמסר: "אין תגובה" (סרוגים).
ועדת החוקה אישרה (יום ד') את התקנות שיקלו על דרך ההזדהות בהגשת בקשות לפטנטים. לפי התיקון המוצע, ניתן יהיה להגיש באופן מקוון את כלל המסמכים הדורשים הזדהות אלקטרונית באמצעות מערכת הזדהות ברמת וודאות גבוהה, שמשמעותה הזדהות באמצעות שני גורמי אימות לפחות. התיקון קובע את הסטנדרט להזדהות, כאשר להצעת הוועדה, הסמכות לקביעת אמצעי הזיהוי הספציפי שייחשב ככזה המקיים את הדרישה ל"רמת ודאות גבוהה" תופקד בידי שר המשפטים. התקנות ייכנסו לתוקפן חודש מיום פרסומן.
ועדת הכלכלה החלה (יום ג', 3.8.21) להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את פקודת המכרות, העוסקת בצמצום אסדרה באשר לטיפול ברכבי חציבה שנעבירה בהם בעבר עבירה וכן בהעברה זמנית של כספי קרן המחצבות לתקציב המדינה.
יעל רון בן-משה, יו"ר הוועדה לפניות הציבור, הודיעה (יום ד', 4.8.21) כי תבחן במסגרת דיוני התקציב הקרבים, את נושא ביטול תעריפי הנסיעה בכביש 6 עבור תושבי הצפון. לדבריה, התושבים בצפון הם בני ערובה של שתי הזכייניות המפעילות את כביש חוצה ישראל בחלקו הצפוני. "תושבי הצפון משלמים מס ייחודי ונוסף, מעבר למסים שמשלמים אזרחי המדינה. המס הזה מגולם בתעריפי הנסיעה בכביש 6. בניגוד לחלקו הדרומי של כביש 6 שנבנה מכספי המדינה והנוסעים בו אינם נדרשים לשלם אגרה, תושבי הצפון שנוסעים מדי בוקר לעבודה במרכז הארץ נדרשים לשלם אגרת נסיעה ייחודית להם. אדרוש ממשרד התחבורה וממשרד האוצר למצוא לכך פתרונות". עוד אמרה כי "מדובר בעוולה שפוגעת במפעל ההתיישבות הציוני".
ועדת הכלכלה אישרה (יום ד', 4.8.21) את בקשת בנק ישראל לתקן את כללי הסליקה האלקטרונית של שיקים, ולהתאימם לרפורמת ניידות חשבונות הבנק שצפויה להיכנס לתוקף בספטמבר הקרוב. התיקון נוגע לשמירת שיק בסכום של למעלה מחצי מיליון שקל. כיום הבנקים נדרשו לשמור אותו לשנתיים, אולם אם השיק חזר והלקוח עבר לבנק חדש הוא יוכל במשך חצי שנה להפקידו שוב, על-מנת לאפשר את המעבר התקין אושר התיקון שיחייב את הבנקים לשמור את השיקים הללו לשנתיים וחצי. את התיקון ביקשה המשטרה, על-מנת למנוע פגיעה ביכולת להציג ראיות בהליך פלילי.
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
דוח פיץ' רובו ככולו מזהיר שוב ושוב מפני תרחיש אפשרי של ירידת הדירוג של ישראל, זאת בעיקר בשל האפשרות של הארכות המלחמה ובד בבד רמיזה שעל מקבלי ההחלטות בממשלת ישראל לעשות את הנדרש כדי...
מה גרם לאנשים הרואים בעצמם מצביאים מהוללים, חכמים גדולים, נבונים נושאי פרסים, אסטרטגים בעלי חכמה רבה, להתנגד כל כך ו"להרוג" באיבו את החלום, את הציפייה, את הכמיהה של יהודים מגורשים ...