שמונה שנות מאסר על גניבת 22 מיליון שקל מארנק דיגיטלי

אפק זרד ירצה שמונה שנות מאסר וישלם קנס של 5 מיליון שקל על גניבת מטבעות דיגיטליים בשווי של 22 מיליון שקל. כך קובע (5.8.21) שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יואל עדן. מדובר בענישה החמורה ביותר מסוגה, שכן עד כה לא הייתה הרשעה בגניבה וירטואלית בהיקף שכזה.

זרד הורשע ארנק דיגיטלי בשווי של 6.2 מיליון דולר מדירתו באילת של ידידו, אלכסיי יריומנקו. ארנק דיגיטלי הוא התוכנה המאפשרת לשלוח ולקבל מטבעות מבוזרים (יחידת מטבע וירטואלית-אינטרנטית, המכונה גם "מטבע קריפטוגרפי"; הידועה ביותר בתחום זה היא הביטקוין). יריומנקו עסק מאז 2013 בסחר במטבעות כאלו, סיפר על כך על כך לזרד ואף לימד אותו כיצד מתבצע סחר זה. ל-זרד היה מפתח לדירתו של יריומנקו והוא היה רשאי לשהות בה גם כאשר הלה נעדר ממנה.

עד 1.3.19 היו בארנק הדיגיטלי של יריומנקו 75,000 מטבעות מבוזרים מסוג Dash (ראשי תיבות של Digital Cash), המאפשרים ביצוע מהיר ואנונימי של עסקות במטבעות כאלו. שוויו של כל מטבע היה 82.50 דולר. יריומנקו הוא סיפר ל-זרד על תכולת הארנק הדיגיטלי, הסביר לו כיצד להשקיע בהם, ואכן גם זרד רכש כמות קטנה שלהם.

בתחילת החודש הבא חדר זרד - בעצמו או בעזרת אחרים - למחשבו של יריומנקו והשיג את פרטי הארנק ואת ססמת הכניסה אליו. במקביל, הוא יצר ארבע כתובות של ארנקים דיגיטליים משלו, בצורה שלא ניתן להתחקות אחרי בעליהם. לאחר מכן הוא נכנס לארנקו של יריומנקו, גנב את כל תכולתו ולאחר מכן העביר את המטבעות בין מספר כתובות כדי לטשטש את עקבותיו. 31,500 מבין המטבעות הגיעו לארנק דיגיטלי של זרד, אשר הצליח בעת מעצרו להבריח אותם ליעד בלתי ידוע.

למנוע פגיעה במטבעות וירטואליים

לדברי עדן, "השימוש במטבעות וירטואליים הופך להילך כלכלי-עסקי אשר יש להגן עליו, וקיים אינטרס ציבורי רחב היקף למנוע פגיעה בו, על-מנת לאפשר יציבות וביטחון ביחס להחזקה, השקעה ומסחר במטבעות דיגיטליים. המענה העונשי לעבירות הפוגעות באפשרות ובביטחון לקיים התנהלות כלכלית באמצעות מחשב ומטבעות וירטואליים, צריך להלום את מידת הפגיעה שיש במעשים אלו, בחופש להתנהלות כלכלית זו... העלייה בשימוש במטבעות וירטואליים, וככלל באמצעים ממוחשבים לצרכי השקעה ומסחר, מחייבים הגנה רחבה, אשר חלקה מבוצע באמצעות מענה עונשי הולם לביצוע עבירות הפוגעות בכך".

לצד זאת אומר עדן, כי יש לגזור את עונשו של זרד על-פי שווי המטבעות בעת הגניבה (22 מיליון שקל) ולא על-פי עליית ערכם בהמשך (מה שהוביל לטענת המדינה לשווי של 100-45 מיליון שקל). הוא מוסיף וקובע: "התכנון, התחכום והנזק העצום אשר גרם למתלונן, מביאה למסקנה כי מדובר בפגיעה בערכים המוגנים ברף גבוה של חומרה, ועל מתחם העונש ההולם לבטא חומרה זו. פגיעה קשה זו מחייבת קביעת מתחם עונש הולם אשר יבטא את חומרתה ויהלום את מידת אשמו של הנאשם. התכנון, חלקו המרכזי של הנאשם בביצוע העבירות, וכלל הנסיבות, מביאים למסקנה כי אשמו של הנאשם מרכזי וגבוה ביותר". עדן קבע את מתחם הענישה על 10-7 שנות מאסר.

בבואו לגזור את העונש בתוך המתחם, אומר עדן כי שירות המבחן העריך "כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות עוברת חוק בתחום עבירות המרמה". הוא מוסיף: "הנאשם אינו מגלה צל צילה של חרטה, אינו נוטל כל אחריות שהיא, אינו עושה מאומה לצמצום נזקו של המתלונן, אינו מגלה מי הם שותפיו, אשר כאמור סביר כי היו כאלו, ואינו נותן קצה ראיה אשר יכול ויהיה בה כדי להביא לצמצום הנזק... במצב דברים זה, שיקולי הענישה אשר צריכים לקבל את המשקל המרכזי, הינם הרתעת היחיד, לצד הרתעת הרבים והגנה על הציבור מפני אפשרות חזרתו של הנאשם על ביצוע עבירות שכאלו, וכן שיקול הגמול". עדן מיקם את העונש בחלקו התחתון של המתחם בשל נסיבות אישיות - רפואיות ומשפחתיות - של זרד.

עוד קבע עדן, כי זרד ירצה שלוש שנות מאסר נוספות אם לא ישלם את הקנס. הוא גם חייב אותו לפצות את יריומנקו בסכום המירבי האפשרי בהליך הפלילי - 258,000 שקל. את המדינה ייצג עו"ד גיורא חזן, ואת זרד - עוה"ד אלי כהן ואיריס טוביאנה.