קבעה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות קבעה (יום ד', 11.8.21) כי תוקפו של צו משרד הבריאות, המחייב עטית מסיכה בהתקהלויות של מעל 100 איש בשטח פתוח וכן בידוד למחוסן או מחלים שנמצא במגע סמוך לחולה קורונה קטין או חסר ישע, יוגבל עד ה-12 בספטמבר בלבד. הצו נכנס לתוקף אוטומטית 72 שעות לאחר חתימתו, ביום א' האחרון (8.8).

מרבית הביקורת שעלתה בדיון סבבה סביב החובה לעטות מסיכה בהתקהלויות בשטח פתוח. יו"ר הוועדה, ח"כ רייטן מרום אמרה: "רוב התחלואה הקשה היא עדיין אצל לא מחוסנים ומה שהפך להיות הגורם המניע הוא איך חומקים מסגר. הממשלה מטילה עוד ועוד מגבלות והכל סביב המטרה הזו, אבל עולות מזה כל מיני שאלות. נוסח הצו הזה מבהיר את אי-ההבנה ואת הביקורת הציבורית שנשמעת כי אין שום נתון שמראה שההגבלה הזאת תקטין את שיעור ההדבקות. לדוגמה - לא מוגדרים פרמטרים ברורים להתקהלות בשטח פתוח. מה קורה אם בתחנת אוטובוס עומדים 100 איש, או לחלופין באצטדיון כדורגל שלם מפוזרים 100 אנשים? האם זו התקהלות? וגם אם כן, למה 100 מחוסנים שנכנסים למתחם המותנה בהצגת תו ירוק ובו כן יש אפשרות לשמור מרחק צריכים לעטות מסיכה?"

פרופ' חגי לוין אמר: "בזמן הופעה או משחק כדורגל הסיכון להידבק נמוך מאוד. כשנכנסים או יוצאים יכול להיווצר צוואר בקבוק וזה מעלה את הסיכון, וכאן יש להבחין בין מחוסנים ומחלימים לבין לא מחוסנים, ובין אנשים המוגדרים כסיכון. כאן אין הבחנה. אין הצדקה להטלת חובה, שאותה יש לאכוף בכל האמצעים, יש הבדל בין המלצה לבין חובה". פרופ' גרוטו חיזק את הדברים וסיפר "הייתי עם כמה חברים ביורו ולא נדבקנו. הכלל שנקבע שם הוא שיש להיות עם מסיכה בכניסה לאצטדיון ועד לישיבה. לא בטוח שההדבקות שם היו במשחקים עצמם. הרבה אנשים הגיעו לאזור, הסתובבו, יצאו למקומות בילוי וזה היה יכול לקרות גם מסביב".

אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות, הסבירה את הרציונאל בחובת עטית המסכות בשטח פתוח: "אנחנו יודעים שיש לא מעט הדבקות בשטחים פתוחים, בייחוד במצבים של התקהלות. אנחנו רואים את התופעה הזאת לאורך כל גלי המגיפה. כולנו ראינו מה קרה באנגליה סביב משחקי היורו. והם גם פרסמו, כחלק מהחקירות האפידימיולוגיות, שחלק ניכר מההדבקות היו באצטדיונים פתוחים". באשר לביקורת על אי-הגדרת התקהלות במרחב הפתוח אמרה: "קשה להגדיר את זה כי במקום כמו מסיבה פתוחה בפארק אין לנו סדרן שבודק את מידת המרחק בין האנשים ואם אין לנו איך להבטיח שמירה על מרחק אישי זה לא ניתן ליישום בפועל. חובת עטית מסכה לא מטילה שום הגבלה על המשק, היא אומנם לא נוחה ברמת הפרט אבל זו הגבלה קלה ומידתית".

פרופ' איתמר גרוטו אמר בדיון: "במגיפות באופן טבעי ללא התערבות הגלים נמשכים חודשיים שלושה. ברור שאנחנו עושים כאן התערבות וזה משתנה אבל יכול לראות שנראה דעיכה לקראת סוף אוגוסט, אולי לא נידרש לצעדים נוספים". לגבי הצו הנידון אמר: "אנחנו נמצאים במצב של תחלואה מחמירה ועולה ואין ספק שצריך לפעול במישורים שונים. לגבי מסיכות במקומות פתוחים, הייתי מקווה להשיג עוד נתונים. בסופו של דבר רוב ההדבקות מתרחשות בבתים, במגע הדוק עם מאומת ידוע לנו כבר שהחיסון יעיל רק בכ-60%-70% ולכך יש להתייחס".

גם באשר לחובת הבידוד למחוסנים השוהים במגע ישיר עם קטין או חסר ישע חולה קורונה עלתה ביקורת. יו"ר הוועדה ח"כ רייטן מרום אמרה: "אין שום דרך לאכוף את הדבר הזה, האם הילד נמצא בחדר או לא, מה, תציבו מצלמות בתוך הבתים? גם ההגדרה של גיל בעייתית, לא מדובר באינדיקציה שבהכרח מעידה על מידת הצורך של הילד במגע הדוק עם ההורה, זה יוצר בעיות בפרשנות ויישום של הצו".

נשיא לה"ב רועי כהן התריע כי חובת הבידוד להורים מחוסנים מציבה שוב את ציבור העצמאים במצב של פגיעה חמורה בפרנסתם, שאינה מקבל לדבריו מענה ראוי: " לא יכול להיות שבחסות החוק תהיה אפליה בין עצמאים לשכירים. זה כמו מילואים, מאמץ לאומי וכל המדינה היא חלק מהמערכה. בעוד לשכירים יש דמי בידוד, אנחנו לא זכאים להם וגם ממשיכים לשאת בהוצאות העסק כל משך הבידוד. מדובר בדיני נפשות, 10 ימים מתוך חודש יכולים להביא עסק לקריסה".

יו"ר הוועדה השיבה: "חייב להימצא פתרון לעצמאים, לא רק עבור דמי בידוד אלא גם על מענקים וסיוע נוסף, אבל זה לא נידון במסגרת הצו הזה. אני מציעה שנשוב ונדבר בהמשך, נראה איך אנחנו יכולים לסייע לכם. במקביל להבנתי מתנהל דו-שיח עם משרד האוצר".