תרזה מיי (נולדה: 1 באוקטובר 1956). פוליטיקאית בריטית. ראש ממשלת בריטניה החל ביולי 2016. מנהיגת המפלגה השמרנית.
פרטים אישיים
בשנת 1980 נישאה לפיליפ מיי, איש עסקים. השניים הכירו במהלך לימודיהם באוניברסיטת אוקספורד. למיי אין צאצאים. בשנת 2013 אובחנה כסובלת מסוכרת מסוג 1.
מידע אישי כללי
נולדה בעיר איסטבורן בשם תרזה מרי ברייז'ר. בתם היחידה של זיידי ויוברט ברייז'ר. אביה של מיי, כומר בשירות הכנסיה האנגליקנית, מת בתאונת דרכים בהיות בתו בת 25 בלבד. שנה לאחר מכן מתה גם אמה ממחלה.
גדלה בעיירה וויטלי באזור הכפרי אוקספורדשייר. את לימודיה עשתה בבית ספר יסודי פרטי ובבית ספר תיכון במערכת החינוך הציבורית. לאחר שסיימה את לימודי התיכון ללמוד באוניברסיטת אוקספורד ובשנת 1977 סיימה לימודי תואר בגאוגרפיה. לאחר שסיימה את לימודיה האקדמיים החלה לפתח קריירה בעולם הבנקאות. בתחילה עבדה בבנק אנגליה (הבנק המרכזי של בריטניה). ובשנת 1985 עברה לעבוד בחברה המפעילה מסלקה בנקאית, שם מונתה לשמש כראש היחידה לקשר עם האיחוד האירופי וכיועצת בכירה בעניינים בינלאומיים.
ניסיון בעבודה
פעילות פוליטית
כאדם בוגר הייתה מיי פעילה בהתנדבות במסגרת המפלגה השמרנית. בשנת 1986 נבחרה לתפקידה הפוליטי הראשון כחברת מועצת הרובע מרטון בעיר לונדון. בתפקיד זה החזיקה עד שנת 1994. בבחירות שנערכו בשנת 1992 וכן בבחירות מיוחדות שנערכו ב-1994 התמודדה על מקום בפרלמנט הבריטי ובשתי הפעמים הפסידה. בשנת 1997 התמודדה בשלישית ונבחרה לפרלמנט כנציגת מחוז מיידנהד. בבחירות שנערכו בשנים לאחר מכן נבחרה מיי שוב כנציגת המחוז לפרלמנט.
זמן קצר לאחר שהצטרפה לספסלי הפרלמנט הבריטי הצליחה להתברג אל שורות הנהגת המפלגה השמרנית. משנת 1999 מילאה תפקידי "שרה" בממשלת הצללים של המפלגה (מוסד מקובל בקרב מפלגת האופוזיציה בבריטניה). בשנת 2002 מונתה לראש מטה המפלגה והייתה לאישה הראשונה בתפקיד זה. בוועידת המפלגה באותה שנה נשאה נאום שזכה להד-ציבורי רחב בו קראה למפלגה להתאים את עצמה למציאות החברתית המשתנה ולהתמודד עם הדימוי הציבורי שיש למפלגה, אותו תיארה במילים -"המפלגה המרושעת". כראש מטה המפלגה פעלה להעלאת מספר הנשים המתמודדות במסגרת המפלגה על מקום בפרלמנט הבריטי. בשנותיה בפרלמנט זכתה למוניטין כמחוקקת עניינית, תקיפה ומוסרית.
שרת הפנים
בשנת 2010 כאשר זכתה המפלגה השמרנית בשלטון, מונתה מיי לשרת הפנים בממשלתו של דייוויד קמרון והחזיקה בתפקיד למשך 6 שנים - אחת מתקופות הכהונה הארוכות ביותר במשרד זה. במקביל החזיקה למשך שנתיים בתיק לשוויון מגדרי.
כשרת פנים (ועל כן ממונה על המשטרה ועל שירות ביטחון פנים) הובילה מיי מדיניות תקיפה לצמצום ההגירה לבריטניה (שלא הניבה תוצאות מרשימות) וזכתה להערכה בזכות מה שנתפס כהצלחה בשמירה על שלום הציבור וצמצום אירועי הטרור במדינה. בין פעולותיה הנוספות בתפקיד: קידום חקיקה להגברת סמכויות המעקב של שרותי הביטחון במאבק בטרור, ביטול המאגר הביומטרי במדינה והנהגת קיצוצים נרחבים בתקציב המשטרה. גם בתפקידה זה המשיכה לטפח את דימויה כמנהיגה תקיפה, החלטית אך עניינית.
ראש ממשלת בריטניה
בשנת 2016 התקיים בבריטניה משאל עם סביב סוגיית ההפרדות מהאיחוד האירופי (שזכה לכינוי – ברקזיט). ראש הממשלה דיוויד קמרון הוביל את המערכה לשכנוע הציבור להכריע בעד הישארות באיחוד האירופי. כאשר הכריעו הבוחרים בעד ההיפרדות, הודיע קמרון על כוונתו להתפטר מתפקידו כרה"מ וכן מעמדת מנהיג המפלגה השמרנית. בעקבות הודעתו נפתחה במפלגה השמרנית התמודדות על זהות יורשו של קמרון בשני התפקידים. בוריס ג'ונסון, אחד ממובילי הקמפיין להיפרדות מן האיחוד האירופי ועל-כן מי שנחשב למועמד המוביל לתפקיד רה"מ, הודיע כי לא יתמודד והותיר את ההתמודדות למיי ולארבעה מועמדים נוספים.
לאחר סבב הצבעה ראשון בקרב חברי הפרלמנט של המפלגה נותרו במרוץ תרזה מיי ושרת האנרגיה אנדריאה לידסום. במהלך ההתמודדות רמזה לידסום בראיון לעיתונות כי היותה אם לילדים הופכת אותה למתאימה יותר לתפקיד רה"מ מאשר מיי נטולת הצאצאים. בעקבות כך ספגה לידסום ביקורת ציבורית ותקשורתית קשה. ימים ספורים לפני ההצבעה המכרעת פרשה לידסום מן המרוץ, על-פי הצהרתה, משום שהכירה בכך שסיכוייה להיבחר קטנים. פרישתה של לידסום הפכה את מיי למועמדת היחידה. ביולי 2016 החלה מיי בכהונתה כראש ממשלת בריטניה.
לפני עריכת משאל "ברקזיט" הביעה מיי התנגדות להיפרדות מן האיחוד האירופי. עם מינויה כרה"מ הודיעה כי תכבד את רצון הבוחרים ותוציא לפועל את החלטתם בעד היציאה מן האיחוד. עם כניסתה לתפקיד ערכה שינויים בהרכב הממשלה אשר כללו הקמתו של משרד ממשלתי חדש לענייני "ברקזיט" וכן את מינויו של בוריס ג'ונסון לשר החוץ.
יחסה לישראל
לאורך שנותיה כפוליטיקאית נודעה מיי כבעלת יחס אוהד לישראל וכן כידידה קרובה לקהילה היהודית בבריטניה ופעילה במאבק באנטישמיות. בתפקידה כשרת פנים, זמן קצר לפני פתיחת מבצע צוק איתן, ערכה את ביקורה הראשון בישראל והביעה תמיכה פומבית בזכותה של ישראל להגן על ביטחון אזרחיה. במקביל ממשיכה מיי לבטא את עמדתה הרשמית של בריטניה התומכת בפתרון "שתי מדינות" לסכסוך הישראלי-פלשתיני.
