הקלות הבלתי נסבלת של שפיכת הדם

איני מכירה את שרה נתניהו, גם לא את בעלה, ראש הממשלה. יתרה מזאת. בכל חיי הבוגרים כבוחרת גאה במדינת ישראל, מעולם לא הטלתי את פתק הליכוד לתא הקלפי. הרשו לי אפילו לגלות סוד אישי קטן: בתקופת כהונתו הקודמת כראש ממשלה, תיעבתי את התנהלותו הציבורית, וכהלצה, ביקשתי מילדיי שלא יעירו אותי משנת הצהריים, גם אם ראש הממשלה יצלצל (בייחוד אם הוא יצלצל!).

ההקדמה הזו נועדה לשכנע אתכם שאין לי, ולא היה לי מעולם, קשר כלשהו: אישי או אידיאולוגי, עם משפחת נתניהו.

ולמרות זאת אני מבקשת לקום ולמחות על כך שדמו של אדם נשפך בפומבי ואין מי שיגן עליו. לצורך העניין זוהי רעיית ראש הממשלה. האם היותה בת זוגו של קברניט המדינה מעניקה למישהו את הלגיטימציה להעניק במה (ועוד איזו במה...) לטוענים נגדה? (וכמו כולם שמעתי ספקולציות על מהות הפרסום ומטרתו). אם למישהו הייתה כוונה נסתרת בכך, הרי שזוהי חרב פיפיות, שבסופו של דבר תפגע בו. ומיד אסביר.

פרשת שרה נתניהו והעוזרת אינה הסיפור כאן, אלא הקלות הבלתי נסבלת, בה מתאפשרת היום הטלת דופי באדם ללא כל בדיקה, בערוצי התקשורת למיניהם. כמעט כל אזרחי מדינת ישראל חשופים לדברי בלע כלפיהם - באין מגיב ובאין מגן.

חולים ממורמרים כלפי רופאים ואחיות,
אזרחים כלפי משרתי ציבור בדרגים השונים,
תלמידים והוריהם כלפי מורים ועובדי הוראה,
חיילים והוריהם כלפי מפקדים בצבא,
אזרחים ממורמרים ותאבי נקם כלפי שוטרים,
צרכנים כלפי חברות מסחריות.
וכן הלאה והלאה.

האינטרנט, יצר מצב של דמוקרטיזציה בכך שאפשר לכל אדם לבטא את היצירתיות שלו ולהביע את דעותיו וטענותיו. אולם, בעידן האינטרנט והתקשורת הלא אחראית, כל אחד מאיתנו הוא 'שבוי' של האדם לו הוא מעניק שירות.

לאדם המותקף קשה מאוד להחזיר מלחמה שערה שתהדוף את ההד הציבורי ותשנה את האפקט הקשה שהותירה אחריה המתקפה המילולית עליו. לצערנו, רבים מהאנשים אינם מצטיינים במידות מוסריות וערכיות של הגינות ואחריות, ואלו עושים שימוש לרעה באמצעי התקשורת המבטיחים להם חשיפה המונית. הם מנצלים את הבמה התקשורתית להלעזה והבאשה של אדם אחר באין כל מפריע.

דווקא בעידן זה, חובה על ערוצי התקשורת למיניהם, ובכלל זה אתרי האינטרנט, לגלות אתיקה עיתונאית, זהירות ואחריות.

'העליהום' הציבורי על אשת ראש הממשלה מעורר בי עצב רב ובושה גדולה, על שהפכנו לחברה 'אוכלת יושביה'. הצהלה הנשמעת מכל עבר והשמחה לאיד, מדאיגים אותי, באשר הפכנו לחברה אלימה, מרירה ולא הומנית, כאילו ומדובר כאן באחד מצוררי ישראל. להזכירכם, מדובר ברעייתו של אדם עליו מוטלת האחריות לגורלנו וביטחוננו הלאומי. אין זה מסיר מגב' נתניהו אחריות להתנהגות אחראית ואנושית כלפי עובדיה, אך בוודאי שלא מעניק למישהו לגיטימציה לשפוך את דמה.

יתכן מאוד וכל מה שנאמר על-ידי הגב' הנכבדה ליליאן פרץ נכון וחמור מכך. הבה נניח לבית המשפט לעשות את המוטל עליו ולהכריע בסוגיה. עלינו להפסיק את צהלות השמחה לאיד. לנוכח המציאות העגומה, עלול כל אחד מאיתנו למצוא עצמו ביום מן הימים במקום הגרוע הזה. מוטב נחריש.