|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המחוזי: המדינה תישא במלוא עלות רכב לנכה צה"ל
|
כך נקבע בתגובה לעתירתו של נכה צה"ל ● טענת המדינה ולפיה התקנות מורות על מימון חלקי נדחתה היות ולאורך השנים ממנה את רכב-הנכה של העותר מימון מלא, מה שהוביל להסתמכות הנכה
|
|
הסתמכות העותר על ההבטחה השלטונית אשר קוימה במשך 17 שנה מקנה לו את הזכות להמשיך ולהנות מהטבה זו [צילום: עידן יוסף]
|
|
|
|
|
הבטחה שלטונית
|
|
ענבל בר-און
|
|
חוזים יש לקיים * אלא אם אחד הצדדים הינו רשות שלטונית, שאז הוא אינו חייב לקיים את החוזה כאשר האינטרס הציבורי דורש זאת, או כאשר החוזה לא אושר על-ידי הגורם המוסמך
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
'מימוש העסקה - הפרת הבטחה שלטונית'
|
|
רותי אברהם
|
|
בני משפחות נעדרי אירן הגישו עתירה למנוע מימוש סעיף בעסקה עם החיזבאללה למסירת מידע על גורל הדיפלומטים האיאניים * בעתירה: יש לדרוש בתמורה מידע על גורל 12 היהודים הנעדרים * העותרים: במה ייגרע חלקנו לעומת המאמץ שנעשה להשיב את אלחנן טננבאום, שאף הוא נחטף ונעלם כאזרח מן המניין?
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"לאור ההבטחה השלטונית לעותר, ומאחר שהמשיבה מימנה לעותר עלות מלאה של החלפת רכבים לאורך שנים רבות, אין המשיבה רשאית היום לבוא ולפגוע בזכויות שהוקנו לעותר לאורך זמן". כך קבעה (יום א', 17.01.10) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שרה גדות, בהכרעה בעתירה שהגיש נכה מלחמת ששת הימים, בשיעור של 100%, כלפי אגף השיקום ומשרד הביטחון, לממן את מלוא עלות החלפת הרכב שלו. לטענתו, החל בשנת 1986, ובמשך 17 שנה, מימן אגף השיקום את עלות החלפת רכב-הנכה שלו ב 100%, וזאת בהסתמך על הבטחה שלטונית שנתנה לו בכתב בשנת 1986. המדינה מצידה גרסה כי ההבטחה השלטונית נתנה בניגוד לתקנה אשר מאפשרת מימון חלקי בלבד של החלפת רכב-נכה, ובהיות הבטחה שלטונית זו מנוגדת לתקנות ומפלה את העותר לטובה, הבטחה שלטונית זו אינה חוקית. המדינה מנתה מספר טעמים מדוע יש לממן לנכה באופן חלקי בלבד את החלפת רכב-הנכה שלו, וביניהם: מימון מלא של ההפרש בין מכירת הרכב הישן לרכישת הרכב החדש יעודד נכים למכור רכביהם במחיר הנמוך במחיר השוק ובכך ליתן בעקיפין הטבות לבני משפחותיהם ולחבריהם (אם באמצעות מכירה-להם של הרכב, ואם באמצעות מתן אפשרות שימוש לחברים ובני משפחה להשתמש ברכב באופן שיוזיל את ערך הרכב בסופו של יום), מימון מלא של עלויות החלפת הרכב לנכה אחד מבלי לגבש מדיניות כוללת ואחידה בעניין כלפי כלל נכי צה"ל פוגעת בשוויון, בעקרונות הצדק החלוקתי ובתקציב המיועד לכלל הנכים בצה"ל. בהסתמך על ההבטחה השלטונית שנתנה למערער, כמו גם על אינטרס ההסתמכות שלו, דחתה השופטת גדות את נימוקיה של המדינה, מן הטעם שאינם רלוונטים: לא הוכח כי המערער עצמו עשה שימוש לרעה ברכב, וכן המדינה לא הוכיחה כמה נכי צה"ל זוכים להטבה כמו זו שלה זכה המערער, וכמתבקש - האם ההטבה שנתנה למערער אכן פוגעת בעקרונות של צדק חלוקתי ושוויון בחלוקת התקציב המיועד לנכי צה"ל. הערעור התקבל, והמערער, אשר יוצג על-ידי עו"ד אליעד שרגע, זכה למימון מלוא הוצאות החלפת רכבו, וזוכה בהחזר הוצאות משפט בסך 30 אלף ש"ח. |
|
העותר נפצע במלחמת ששת הימים והוכר, עקב פציעתו הקשה, כנכה בשיעור של 100%+ לצמיתות. לעותר הוכרה זכאות ל"רכב רפואי", המשמש את הנכה לצורך ניידותו, ובסמוך לאחר שהוכר כנכה צה"ל, בשנת 1967, החל אגף השיקום של משרד הביטחון לממן בעבור העותר את רכישתו וחלפתו של הרכ הרפואי.
משמעותו של מימון זה היה תשלום הפער בין הסכום שנדרש לרכישת הרכב החדש לבין הסכום שנתקבל ממכירת הרכב הישן. עם חלוף השנים, ועם החרפת מצבו של העותר, כך לטענתו, סכום מכירת הרכב הישן לא כיסה את סכום קניית הרכב החדש, הפטור ממיסים, והעותר נאלץ להוסיף כספים מכיסו לשם כך. לטענת העותר, הדבר נבע משימוש מוגבר ברכב, עקב נכותו הקשה, נסיעה בדרכי עפר משום חוסר יכולתו להגיע ברגל למקומות שונים, ופגיעות נוספות ברכב כתוצאה מקושי בפעולות קוגניטיביות שונות. לאחר מאבקים רבים הכיר אגף השיקום במחויבותו לממן לעותר באופן מלא את ההפרש בין ערך הרכב הנמכר לבין ערך הרכב החדש. הוא אף קיבל ביום 26.08.86 מכתב רשמי, מטעם מר צבי אשל, הממונה על הרכב הרפואי במשרד הביטחון, אגב השיקום, אשר מאשר זכאותו למימון מלא של ההפרשים בין הרכב הישן לחדש. מאז אותה התחייבות שנתנה על-ידי מר צבי אשל שילם אגף השיקום במשרד הביטחון את מלוא ההפרש שבין מחיר המכירה בפועל של הרכב הישן לבין מחיר רכישת הרכב החדש.
בשנת 1999, עת ביקש העותר להחליף את רכבו, סירבה המשיבה לשלם לעותר את מלוא ההפרש בין מחיר המכירה בפועל של הרכב לבין מחיר רכישת הרכב החדש. הנימוק, כפי שהוצג לאחר תכתובות מרובות בשנת 2003, היה הצורך לגבש מדיניות כוללת לכלל הנכים בנושא זה, וההשלכות התקציביות של הטבה זו שנתנה לעותר על כלל תקציב אגף השיקום.
|
|
- טענות העותר - אין לפגוע באינטרס ההסתמכות של הנכה. זכאותו לקבל את מלוא המימון לרכב, קיימת ושרירה על סמך ההבטחה השלטונית שנתנה לו בשנת 1986, כמו גם על-סמך קיומה של הבטחה זו במשך 13 שנה עד לשנת 1999. חובתה של המדינה לקיים התחייבות שלטונית זו מתגבשת ביתר שאת לאור חובה המוסרי של המדינה כלפי נכי צה"ל.
- טענות אגף השיקום - כיסוי הוצאות רכב נכה צריך להיות כפוף לאמות מידה של סבירות, ועל הנכה למכור את רכבו לפי מחיר מחירון של רכב יציג, ואם הוא מוכר את רכבו הישן בפחות מכך, לא אגף השיקום הוא זה שצריך לפצות על ההפרש. פיצוי שכזה לא יתמרץ נכי צה"ל לשמור את רכביהם תקינים, ובכל מקרה, נכה זכאי להוצאות ניידות חודשיות, אשר בין היתר נועדו לשמירת מצב הרכב תקין. שורת ההטבות המגיעות לנכי צה"ל אינה בור בלא תחתית, ויש לחלקן בצורה יעילה ושוויונית. יש הגיון רב בקיום 'תמרוץ' לציבור הנכים למכור את מכוניותיהם המשומשות במחירים ריאלים, שכן, אם לא כך יעשה הדבר, יועברו ההטבות המיועדות להם, למקורביהם, ולא לכך הייתה הכוונה. עוד גורס אגף השיקום כי אם נתנה הבטחה שלטונית לכסות את מלוא ההפרש, היא אינה מחייבת, שכן היא סותרת את הוראות אגף השיקום, מפלה את העותר לטובה על פני נכים אחרים, ועל כן אינה חוקית. בכל מקרה גם במכתב שקיבל המוכר נכתב "בכפוף להוראות אגף השיקום".
|
|
- התקיימותה של הבטחה שלטונית - מכתבו של מר צבי אשל לעותר מיום 26.08.86 מהווה הבטחה שלטונית, אשר לא הוכח כי ניתנה בניגוד להוראות אגף השיקום שהיו בתוקף במועד אותה הבטחה, ומשום כך לא הוכח כי הבטחה זו היא בלתי חוקית. הבטחה זו קוימה עד לשנת 2003, ויצרה הסתמכות אצל העותר.
- שיקולי צדק חלוקתי? - טענת אגף השיקום לאפליית העותר לטובה ביחס לנכים אחרים לא הוכחה. המדינה לא ציינה לכמה נכים במצבו של העותר, נתנה הבטחה שלטונית כמו זו שנתנה לעותר. המדינה גם לא ציינה כמה נכים קיבלו מימון מלא בגין החלפת רכב לאורך שנים כה רבות, וגם לאחר שהותקנה כבר התקנה משנת 1989, אשר מגבילה את מימון החלפת הרכב לעלויות כפי שהן מוצגות במחירון רכב יציג. בהצטרף אי-עמידת המדינה בנטל ההוכחה של פגיעה בשוויון להבטחה השלטונית שנתנה, דין טענה זו להדחות גם היא.
- באשר לאפשרות השימוש לרעה בהטבה - המדינה אומנם ציינה כי יש מי שיאפשרו לבני משפחותיהם להשתמש ברכב הנכה שלהם, באופן שישחק את הרכב ויוזיל את מחירו, והדרישה מנכה למכור את רכבו במחיר מחירון נועדה להתגבר על החשש מניצול לרעה של ההטבה. לא הוכח וגם לא נטען כי העותר במקרה דנן עשה שימוש בלתי סביר ברכב או ניצל לרעה את ההטבה. יש להותיר ב"צריך עיון" את השאלה, באם במקרה מסוים, לרבות בעניינו של העותר, כאשר ידועות לדמינה עובדות המעידות על שימוש חורג ברכב, באופן הפוגע בערכו של הרכב, רשאית המדינה לסרב לשלם לנכה את מלוא עלות החלפת הרכב. זוהי שאלה תיאורטית אשר לא עלתה במקרה דנן.
|
|
הערעור מתקבל. המדינה תממן לעותר את מלוא עלות החלפת הרכבים. המשיבה תשלם לעותר הוצאות משפט בסך של 30 אלף שקלים.
|
|
- בבית המשט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים
- בפני השופטת שרה גדות
- בשם המערער: עו"ד אליעד שרגא
- בשם המדינה – פרקליטות מחוז אזרחי
|
|
|
עת"מ 3087/08 גד שרלין נ' מדינת ישראל, משרד הביטחון, אגף השיקום (ניתן: 17.10.10)
|
|
| תאריך:
|
18/01/2010
|
|
|
עודכן:
|
19/01/2010
|
|
ענבל בר-און
|
|
|
|
נכה צה"ל הושפל באוטובוס - הנהג ואגד ישלמו לו פיצוי
|
|
|
|
|
|
"נו, נכה צה"ל, שב כבר"... [צילום אילוסטרציה: AP]
|
|
חברת אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ הורשעה בבית משפט לתעבורה בירושלים בעבירה של התנהגות בלתי נאותה כלפי נוסע, נכה צה"ל, והוטל עליה קנס בסך 6,000 שקל ופיצוי למתלונן בסך 1,000 שקל. על נהג האוטובוס הוטל קנס בסך של 1,000 שקל.
"אז מה אם אתה נכה צה"ל?"
אגד ערערה לבית המשפט המחוזי נגד ההרשעה ולחלופין - נגד חומרת העונש. בכתב האישום נטען, שביום 22.11.06 עלה יוסף אסרסקי (המתלונן), נכה צה"ל המתקשה בהליכה, יחד עם בנו, לאוטובוס קו 18. נהג האוטובוס התנהג כלפי אסרסקי באופן בלתי-הולם, וכשהתיישב במושב הראשון באוטובוס, העליב אותו וצעק עליו: "נו, נכה צה"ל, שב כבר, אתה מפריע לנוסעים לעבור. מה אתה חושב לעצמך, האוטובוס שלך? אז מה אם אתה נכה צה"ל? מגיע לך הכל? תיסע ברכב פרטי".
בדיון בבית המשפט העיד אסרסקי שנהג האוטובוס אמר לו: "נכה צה"ל, תשב כבר, מה אתה חושב? שהכביש שלך?", בעוד שנהג האוטובוס טען שאסרסקי התנהג כלפיו וכלפי נוסעת אחרת באלימות מילולית, ומשכך ראה צורך להרגיעו.
אגד: ההכרעה אינה עובדתית
בהכרעת הדין, העדיף בית משפט לתעבורה את גרסת אסרסקי, והרשיע את חברת אגד והנהג. בית משפט לתעבורה הוסיף, שייתכן שאסרסקי נהג בצורה תקיפה והקצין את האירוע.
בכתב הערעור נטען שהכרעת הדין אינה מבוססת מבחינה עובדתית, ואגד נקטה בכל האמצעים הסבירים העומדים לרשותה למניעת העבירה, והעונש שהוטל חמור מדי.
השופטת: העונש לאגד קל יחסית
שופטת בית המשפט המחוזי, חנה בן-עמי, פסקה שדין הערעור להידחות: "אשר להכרעת הדין לגבי עצם ההתנהגות הבלתי הולמת, הרי שזו מנומקת היטב ומבוססת על קביעות עובדתיות ועל התרשמות בלתי-אמצעית מעדים, ולא מצאתי מקום להתערב בה".
לדברי השופטת, אחריותה של אגד כוללת לא רק מערך הסברה משמעתי אלא גם אמצעי משמעת ופרסומם. "בענייננו, לא הביאה אגד כל נתונים בפני בית משפט לתעבורה אודות הליכי ההסברה והמשמעת שננקטו לגבי הנהג, ולא הציגה את תיקו האישי". היא הוסיפה כי "באשר לחומרת העונש, בית משפט לתעבורה התחשב בגבוליות האירוע ובחלקו של המתלונן בפרשה, והעונש שהושת על המערערים הינו קל יחסית בנסיבות העניין".
|
|
המחוזי: המדינה תישא במלוא עלות רכב לנכה צה"ל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אורי פ
|
19/01/10 10:18
|
|
|
"אשר לטענתו הראשונה של המערער - לפיה חשיפתו לכאורה של בית המשפט לסיקור עיתונאי חד-צדדי בעניינו מחייבת את פסילתו - מצאתיה כמקוממת ובלתי ראויה. אעיר כבר בראשית הדברים, כי אף אני, כמו המותב היושב בדין, לא מצאתי מקום להידרש לתוכן הכתבות אליהן הפנה המערער בערעורו ויש אך לתמוה מדוע התעקש המערער להגישן לבית המשפט.
|
|
|
|
|
"בהקשר זה אני סבורה, כי לא ניתן לטעון כלפי הרשויות שאפשר היה לתקן את הסכם ההסגרה על-מנת שתוסר המניעה שבחוק. טענה זו אינה יכולה להישמע מפי מי שנמלט מן הדין על-מנת שלא ניתן יהיה לאוכפו עליו. אין הוא יכול להעמיד, בהתנהגותו המכוונת, את הרשות, בפני הצורך לשנות את הדין ואת התחייבויותיה הבינלאומיות, ומשלא עשתה כן בתוך תקופת ההתיישנות, לטעון כי המעשים המיוחסים לו התיישנו...תנאי לכך שעבריין יהיה מנוע מלטעון להתיישנות, כי יתקיים קשר סיבתי בין התנהגותו לבין היווצרות המניעה החוקית לאכוף עליו את הדין". כך קבעה ( יום א', 10.01.10) שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, נאווה בן אור, בבקשת הסגרה שהגישו הרשויות בארצות הברית לישראל, בעניינו של אברהם בן יצחק מונדרוביץ, החשוד בביצוע עבירות מין כלפי קטינים בקהילה החרדית בניו-יורק.
|
|
|
|
|
"הרשויות בשתי המדינות התמהמהו שנים רבות בהסרת המניעה להסגרה, שהייתה נעוצה בנוסחה של האמנה, אף שהיה בידיהן להסירה שנים רבות לפני שבוצע בפועל התיקון לאמנה. חלפו כ-23 שנים מאז בוצעו המעשים המיוחסים למערער ועד לתיקון האמנה ולפתיחת הליך ההסגרה.
|
|
|
|
|
"בשנים האחרונות החלה להתפתח גישה חדשה אשר מבקשת לדחוק את התפיסה המשפטית העוסקת בהחזקת קטינים ובקביעת הורה משמורן ובמקומה להנחיל עקרונות משפטיים חדשים אשר מתבססים על מודל של אחריות הורית כשהשאיפה היא לאחריות הורית משותפת. מודל זה מתבסס על ממצאי מחקרים שהצביעו על חשיבות תפקידם של שני ההורים בהתפתחות ילדיהם, חשיבות שהופכת למשמעותית עוד יותר כאשר ההורים מתגרשים. מסקנותיהם של אותם מחקרים היו שככל שאבות היו מעורבים בחיי ילדיהם והיה סיפק בידיהם להעניק להם תמיכה רגשית, ביטחון וסייעו במתן מענה לצרכיהם הלימודיים, התפקודיים והחברתיים, אותם קטינים תפקדו ברמה חברתית טובה יותר והסתגלו למצב שנוצר בעקבות הגירושין טוב יותר מאלו שלא זכו בשני הורים תומכים ושותפים לגידולם". כך קבעה (יום ה', 07.01.109) שופטת בית משפט השלום ברשל"צ, ד"ר ורדה בן-שחר, בתביעה למשמורת משותפת שהגיש האב, תוך שהוא מבקש לסתור את חזקת הגיל הרך, אשר מקנה להם יתרון במשמורת קטינים עד הגיעם לגיל 6, ואשר הם, מסיבות מובנות, ביקשה שתחול במקרה הנדון.
|
|
|
|
|
"אכן, כאשר ישנה היכרות אישית עם היושב בדין, יש בכך כדי להקים לעתים חשש ממשי למשוא פנים. ואולם, אין לקבוע כלל קטגורי של פסלות במצב זה, אלא יש לבחון את כלל נסיבות המקרה בשים לב לאופי ההיכרות, מסגרתה, משכה ומשך הזמן שעבר מאז ההיכרות... במקרה שלפניי, כעולה מדברי השופט עצמו, מדובר בהיכרות מן העבר בין בית המשפט לבין עו"ד אלטלף, שהינו בעל דין, אשר נוצרה במסגרת לימודיהם בעבר ואף המשיכה לפרק זמן לא ארוך למסגרת חברתית-אישית. ואולם, הקשר נותק לפני כ-15 שנים לערך ומאז לא קיים כל קשר בין השופט לבין עו"ד אלטלף למעט אמירת שלום הדדית בעת מפגשים אקראיים. בנסיבות המתוארות אכן מדובר בהיכרות אישית מן העבר, ואולם משך הזמן מאז נותק הקשר בין עורך הדין אלטלף לשופט הינו כה ארוך, עד כי נראה כי אין די בעצם ההיכרות וקשרי העבר כדי להקים עילה לפסילת בית המשפט מלדון בתיק הנוכחי שהובא לפניו. כך קבעה (יום ג', 12.01.10) נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש.
|
|
|
|
|
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
