|
ליבדרו. שגה כאשר התבסס על הרפורמה
|
|
|
|
"לא צריך להשתגע"
|
איתמר לוין
|
השופט יובל ליבדרו מפעיל לחץ כבד על הצדדים להגיע להסדרי טיעון בתיקים נגד סוחרי סמים שהופללו בידי סוכן סמוי. אולי יהיו מי שיעקמו את האף לנוכח מעורבות כזו, אך יש לה תוצאות
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
"העונש שנגזר על המשיב חורג ממדיניות הענישה הראויה, אינו עולה בקנה אחד עם עקרון ההלימה, אינו נותן הגנה ראויה לעיקרון קדושת החיים ואינו נותן ביטוי הולם לעיקרון האשמה הטמון במעשה עצמו". כך אומר (יום ד', 25.8.21) שופט בית המשפט העליון, ג'ורג' קרא, על שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יובל ליבדרו.
ליבדרו גזר 5.5 שנות מאסר על קונסטנטין בורובסקי, אשר הורשע בהמתה בקלות דעת - עבירה שהעונש המירבי עליה הוא 12 שנות מאסר, ואשר באה במקום עבירת ההריגה שהעונש המירבי עליה היה 20 שנות מאסר. בורובסקי הרג אדם עימו התווכח על רכישת סמים, וקרא דחה את ערעורו על הרשעתו ואת בקשתו להגיש חוות דעת של ד"ר יהודה היס לגבי סיבת מותו של המנוח. קרא קיבל את ערעורה של המדינה על קולת העונש.
לדברי קרא, ליבדרו שגה כאשר התבסס על הרפורמה בעבירות ההמתה כעילה להקלה בעונש: "עונש זה נקבע לא במטרה להקל עם הממיתים בקלות דעת, אשר עובר לרפורמה הורשעו בעבירת ההריגה, כי אם במטרה לשקף את רמת הענישה אשר הייתה נהוגה בבתי המשפט ביחס לעבירות הריגה בנסיבות של קלות דעת. אין, אם כן, בעובדה שהמשיב הורשע בעבירת המתה בקלות דעת, ולא בעבירת הריגה, כדי להביא כשלעצמה לכדי הקלה בעונשו".
קרא מוסיף: "אין מדובר בתיק של המתה בקלות דעת בתאונה. התנהגותו של המשיב כללה הפעלת אלימות ממשית ומכוונת כלפי המנוח, שנועדה לפגוע בו, והובילה בסופו של דבר למותו. הכרעת דינו של בית משפט קמא מלאה בתיאור מעשי האלימות שהפעיל המשיב כלפי המנוח, ולמעשה די לקרוא את תיאור החבלות והנזקים המתוארים בכתב האישום ובהכרעת הדין, בהן פנס גדול בעין, חבורה גדולה במצח, חבלות באזור הפה, דימום, שברים בעצמות האף, פלסי נוזל-דם במערות הפנים, שפכי דם תת-עוריים, פצעי שפשוף בעפעפיים ובלחיים, שפכי דם תת-לחמיתיים בלחמיות גלגלי העיניים והעפעפיים וחבלות קהות שונות, כאשר המוות הוא תוצאה ישירה של מכות אלה.
"נטילת חייו של אדם במכות אכזריות ומרובות, כשהמשיב ממשיך וחובט במנוח גם כשזה היה מוטל חסר אונים על המדרכה, מלמדת על מידת אכזריות ואשמה גבוהה. העובדה שלשם נטילת חייו של המנוח לא נזקק המשיב לכלי משחית, ועשה זאת באגרופים ובעיטות, מלמדת דווקא על מידת האלימות הרבה שהופעלה על-ידי המשיב כלפי המנוח, בהינתן כי עצם בחירתו של אדם שלא להשתמש בכלי נשק בעת תקיפה אינה יכולה להוות נסיבה מקלה משמעותית מקום בו נגרם נזק כה מופלג. במעשי תקיפה חוזרים ונש
קרא מזכיר ענישה מחמירה יותר במקרים דומים וקובע: "עונש בן 5.5 שנות מאסר בלבד אינו פרופורציונאלי למידת האשמה שהתלוותה אליו, ואינו נותן ביטוי הולם לערך קדושת החיים, בו פגע המשיב פגיעה קשה, הסוטה סטייה חמורה ממדיניות הענישה, ובמכלול אינו מתיישב עם עיקרון ההלימה". הוא גזר על בורובסקי שבע שנות מאסר, תוך שהוא מזכיר שערכאת הערעור איננה ממצה את הדין. המשנה לנשיאה ניל הנדל והשופטת ענת ברון הסכימו עם קרא. את המדינה ייצגה עו"ד עינת גדעוני, ואת בורובסקי - עוה"ד עופר אשכנזי ומיכל רובינשטיין.