|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
תכשיטים לקחת לחופשה בחו״ל בחג הפסח
קבוצת ירדן
החברה המצויינת למוצרי CBD כבר בישראל

אושר קנס של חצי מיליון ש

קווי זהב ידעה שהמרכזיה מנתבת לשיחות אירוטיות

זאת בשל הפעלת שיחות אירוטיות השופטת שרה גדות: כל הראיות הנסיבתיות מובילות למסקנה כי קווי זהב ידעה כי המרכזיה שלה מנתבת אל השיחות האירוטיות, וכי קווי זהב עצמה יצאה נשכרת מכך
19/01/2010  |   ענבל בר-און   |   פסיקה   |   תגובות
חייכו, אכלתם אותה. משרד התקשורת התחקה אחרי המרכזיות של קוי זהב וקבע כי קווי זהב מובילה את צרכניה ביודעין לשיחות אירוטיות ויוצאת נשכרת בכך [יח"צ]

זכות השמיעה
ענבל בר-און
בטרם מקבלת הרשות החלטה אשר עלולה לפגוע בזכותו של אזרח, עליה לאפשר לו לטעון בפניה * זוהי 'זכות השמיעה' במשפט המנהלי
לרשימה המלאה

אכיפה סלקטיבית
ד"ר מיכל טמיר
נדמה כי הגיעה העת לצמצם את השימוש במקרים של אכיפה פסולה בדוקטרינה האמריקנית של "הגנה מן הצדק", שלא נועדה לטפל ב"אכיפה סלקטיבית"
לרשימה המלאה

מבחן הראיה המנהלית
ענבל בר-און
בבואה של הרשות לקבל החלטה עליה לאסוף נתונים, להחליט מהם הנתונים הרלוונטים, והאם הם מבוססים * ככל שהמעשה השלטוני פוגע בזכויות הפרט כך על התשתית הראייתית שעליה מושתת מעשה זה להיות מבוססת יותר
לרשימה המלאה

תביעה ייצוגית נגד 012 קווי זהב
משה ריינפלד
הלקוח מרדכי אייל טוען כי החברה הציגה עצמה כחברה הזולה ביותר להתקשרות מצפון אמריקה אך מכרה כרטיסי החיוג במחיר גבוה מהמובטח
לרשימה המלאה

חברת קווי זהב התרשלה וחויבה בפיצוי
איריס פרחי
התובע חויב ביתר עבור שירותי אינטרנט וההחזר לא הגיע * בית המשפט מתח ביקורת על החברה, קבע שנהגה ברשלנות וחייב אותה בפיצוי בגין עוגמת נפש
לרשימה המלאה

הכנסות שיא ל-012 קווי זהב ב-2006
אריאל שמידברג
הרווח הנקי של החברה לשנה הסתכם ב-41 מיליון ש"ח
לרשימה המלאה

"העותרת ידעה לנתב את הצרכנים אל השירות האירוטי -מאחר שההחלטה לאיזה ספק לנתב את השיחה היא בידי העותרת, והעובדה לפיה כל השיחות הידועות כארוטיות נותבו דרך BL מצביעה על כך שהעותרת ידעה לבדל שיחות אלה והייתה מעורבת במתן שירות אירוטי. בניגוד לעיקרון הנהוג והמקובל, לפיו שיחות תנותבנה לספק הניתוב הזול ביותר, שיחות אירוטיות נותבו על-ידי העותרת לפי התעריף היקר ביותר. לפיכך, אם לא הייתה לחברה מעורבות במתן השירות האירוטי, כלל לא היה הגיון כלכלי בניתוב שכזה". כך קבעה (יום א', 17.01.10) שופטת בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, שרה גדות, בהכרעה בעתירה מנהלית שהגישה חברת קווי-זהב כנגד הטלת עיצום (קנס) עליה מצד משרד התקשורת, בס של 5,160,000 ש"ח, בגין מעורבותה בהפעלת שיחות אירוטיות.

לטענת משרד התקשורת, שורה של ראיות נסיבתיות מובילות למסקנה כי קווי זהב ניתבה ביודעין את צרכניה לשירותים אירוטים, וידעה היטב מה טיבם של שירותים אלו. משרד התקשורת הגיע למסקנותיו הן עקב הפרסומים הרבים של שיחות אירוטיות המופיעים בעיתונות המודפסת והמקוונת, פרסומים של מספרי טלפונים אשר מובילים למרכזיות של 'קווי זהב', והן עקב תיעד אופן הניתוב של מרכזית 'קווי זהב' את השיחות אל היעדים השונים. התחקות אחר אופן הניתוב של המרכזיה אל היעדים השונים הובילה את משרד התקשורת למסקנה חד-משמעית כי קווי זהב יודעה היטב מהו היעד של השיחות, ואף יצאה נשכרת מכך כלכלית. השופטת שרה גדות, אשר לא חלקה על הממצאים של משרד התקשורת בנושא זה, נדרשת גם לטענותיה של קווי זהב במישור המנהלי. בין היתר נדרשת השופטת גדות לטענת קווי זהב כי הטלת העיצום עליה אינו מידתי, וזאת משום שבהטלת העיצום אין כדי למנוע מקטינים להגיע לשיחות אירוטיות. בהתייחס לטענה זו כותבת השופטת גדות בפסק דינה כי:

"הטענה לפיה עצם הטלת העיצום אינה מונעת נגישות של קטינים לתכנים אירוטים היא מיתממת, כאשר ברור כי מטרת הטלת העיצום היא להרתיע את העותרת ודומותיה מלאפשר נגישות קטינים לשירות האירוטי בעתיד".

עוד מציינת השופטת גדות כי השימוע שנערך לקווי זהב נערך כדבעי, כי מקרה של קווי זהב אינו אחד מאותם מקרים המצדיקים מתן אפשרות לחקירת עדים במסגרת השימוע, וכי יש לדחות טענה של אכיפה סלקטיבית, משום שהגם שחברות תקשורת רבות הפנו לשירותים אירוטים, משאבי משרד התקשורת לביצוע חקירות מוגבלים, ו"בתקופה הרלוונטית בלטו העותרת ובזק בינלאומי בעזות מצחן, בהיקף פעילותן האסורה, ובנסיונן להסוות את פעילותן ולשבש את פעילות האכיפה".

השופטת גדות דחתה את עתירתה של קווי זהב, וחייבה את קווי זהב בהוצאות משפט בסך 50 אלף שקלים.

עובדות המקרה

העותרת, קווי זהב, היא חברת תקשורת אשר סיפקה ו/או מספקת שירותי טלפונייה בינלאומיים, וכפופה לתנאי רשיון מאדת משרד התקשורת. ביום 24.02.05 תיקן משרד התקשות את רשיונם של המפעילים הבינלאומיים, לרבות של קווי זהב, באופן שנוסף לו נספח שעניינו "שירות אירוטי": במסגרת נספח זה נקבעו הוראות שעניינן הגישה לשירותים בעלי תכנים אירוטים, הניתנים באמצעות המערכת הבינלאומית של העותרת.

הוראות אלו נקבעו כחלק ממערך הסדרה בו נקט משר התקשורת, שמטרתו למנוע גישה של קטינים אל שירותים אירוטים. לטענת משרד התקשורת, במסגרת פעולותיו לאכיפת ההגבלות בעניין שירותים אירוטים, הוא גילה כי קוי זהב, באמצעות המערכת הבילאומית שלה, מספקת שירותים אירוטים בניגוד להוראות הרשיון. משרד התקשורת ביצע מגוון פעולת פיקוח ביחס לקווי זהב, אשר כללו מעקב אחר פרסומים בעיתונות היומית ובאתרי האינטרנט לשירותים אירוטים, אשר נתנו באמצעות המערכת של העותרת, וכן שיחות טלפון למספרים שפורסמו עם הקידומת "015" של העותרת. הממצאים ולפיהם קווי זהב מפעילה שירותים אירוטים נמסרו לקווי זהב לתגובתה.

ביום 24.08.05 נמסרה לעותרת הודעת המנהל, מכוח סמכותו לפי סעיף 37ד לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982 בדבר כוונה להטיל עליה עיצום כספי בסף 5,160,000 ש"ח בגין "16 מקרים מתועדים של מתן שירותים אירוטים בניגוד לרשיון". ביום 26.09.05 הגישה קווי זהב את תשובתה לדוח הפיקוח, ונתקיים לה שימוע בעל פה. לאחר ניתוח הממצאים לרבות תגובותיה של קווי זהב, מצא משרד התקשורת כי נתגבשו ראיות על-מנת לקבוע כי קווי זהב ידעה כי באמצעות המערכת שלה ניתנים שירותים אירוטים במתכונת אשר נאסרה ברשיונה.

ביום 9.05.07 הגישה קווי זהב עתירה מנהלית על החלטת משרד התקשורת.

טענות הצדדים

לטענת העותר, מהראיות אשר הוגשו על-ידי המשיבים "ניתן ללמוד כי מדובר בכוונה מראש למצוא 'אשם' ו'שעיר לעזאזל' על גבו תבוצע מלחמת משרד התקשורת בספקי השירותים האירוטים, ללא כל התחשבות בו ובאינטרסים הלגיטימיים שלו". עוד לטענתה, ראיות המשיבים ומסקנותיהן הינן "הנחות על הנחות על הנחות, בלתי מבוססות ובלתי תואמות למציאות", שכן דוח הפיקוח נוקט במונחים כגון "עשוי להצביע", "יכולת להצביע" ו"אפשר שהדבר קשור". עוד גורסת העותר כי המשיבים לא ביצעו איזון בין האינטרסים שלה לבין האינטרס הציבורי במהלך קבלת ההחלטה להטיל עיצום. כן גורסת העותר כי אין בהטלת עיצום כספי כדי למנוע נגישות קטינים לתכנים אירוטים. העותרת גורסת גם כי דינה נחרץ באמצעי התקשורת על-ידי שרת התקשורת דאז, דליה איציק, וזאת טרם נתבקשה תגובתה. העותרת מפנה לדבריה של דליה איציק ולפיהם "הם הולכים לשלם", וכי "אני משוכנעת שהם באיום של שלילת הרישיון. אני חוזרת ומזהירה ואני מציעה להם לקחת את האיום שלי ברצינות".

משרד התקשורת מצדו הראה כיצד משורה של ראיות טכניות נסיבתיות, ניתן להוכיח כי קווי זהב ניתבה באופן מכוון שיחות שיצאו מן המרכזיה שלה, היישר אל השירותים האירוטים, מה שמעיד כי היא ידעה על טיבם של שירותים אלא ואף זכתה מן ההפקר – כלכלית.

קביעות בית המשפט

  • נטל ההוכחה שמוטל על המדינה - לטענת משרד התקשורת, חובה על חברת תקשורת לחסום את הגישה לשיחה יוצאת לשירותים אירוטים שאינם בקידומת החיוג 1919, הקידומת אשר הוקצתה לשירותים אירוטים. כך שאם ניתן לייחס לקווי זהב ידיעה כאמור, הרי שחלה עליה חובה לחסום את הגישה כנדרש, שאחרת היא מפירה את תנאי רשיונה.

  • המסגרת הנורמטיבית - על-פי הוראות סעיף 37ב(ב)(4) לחוק התקשורת, רשאי המנהל להטיל על בעל רשיון עיצום כספי אם היה לו "יסוד סביר להניח" כי זה הפר את תנאי הרשיון. היינו, לצורך הטלת העיצום הכספי נדרש כי יתקיים יסוד סביר להניח כי העותרת ידעה כי באמצעות מספרים מסוימים ניתן שירות אירוטי במתכונת אסורה (שלא באמצעות קידומת 1919).

  • האם המממצאים שהעלה משרד התקשורת בחכתו מבססים "יסוד סביר להניח" כי קווי זהב הפרה את תנאי רשיונה? - טענתה המרכזית של העותר תהיא כי התשתית העובדתית אשר בידי המשיבים אינה מבססת "יסוד סביר להניח", בדבר ידיעתה כאמור. אולם הממצאים מגלים כי בוצעו בעיתונות ובאינטרנט פרסומים אירוטים אשר מובילים לקידומת של קווי זהב, וכי הגישה למספרי הטלפון האירוטים התאפשרה אך ורק באמצעות הקידומת הבילאומית של העותרת, ולא מקידומות של מפעילים אחרים. התשלום שמבצע הצרכן לשירותים אלו מזכה את קווי זהב. נתונים אלו מעמידים את קווי זהב בחזקה של מי שהיא צד לעסקה כלכלית.

  • העותרת ידעה לנתב את הצרכנים אל השירות האירוטי -מאחר שההחלטה לאיזה ספק לנתב את השיחה היא בידי העותרת, העובדה לפיה כל השיחות הידועות כארוטיות נותבו דרך BL מצביעה על כך שהעותרת ידעה לבדל שיחות אלה והייתה מעורבת במתן שירות אירוטי. בניגוד לעיקרון הנהוג והמקובל, לפיו שיחות תנותבנה לספק הניתוב הזול ביותר, שיחות אירוטיות נותבו על-ידי העותרת לפי התעריף היקר ביותר. לפיכך, אם לא הייתה לחברה מעורבות במתן השירות האירוטי, כלל לא היה הגיון כלכלי בניתוב שכזה. יכולת בידול המספרים האירוטים והעברתם לספק ניתוב מסוים, אשר הוא היקר מבין הספקים, מלמדים על מעורבות העותרת במתן שירות אירוטי.

  • דוח הפיקוח של משרד התקשורת מקיים את מבחן הראיה המנהלית - השימוש במטבעות לשון כגון "עשוי להצביע", "יכולת להצביע" ו"אפשר שהדבר קשור", ננקט עובר לשימוע שנערך למבקשת. דוח הפיקוח מפרט לא רק את הממצאים אלא את דרכי החקירה אשר הובילו אל תוצאות אלו.

  • האם הטלת העיצום מקיימת את מבחן המידתיות? - הטענה לפיה עצם הטלת העיצום אינה מונעת נגישות של קטינים לתכנים אירוטים היא מיתממת, כאשר ברור כי מטרת הטלת העיצום היא להרתיע את העותרת ודומותיה מלאפשר נגישות קטינים לשירות האירוטי בעתיד.

  • האם השימוע לעותרת נעשה בלב פתוח ובנפש חפצה - גם אם התבטאויותיה של שרת התקשורת דאז, דליה איציק לתקשורת, היו שלא במקומן, אין די בהתבטאויות תקשורתיות אלו כדי להוכיח כי השימוע שנערך לעותרת לא נעשה בלב פתוח ובנפש חפצה, ואין גם די בהן כדי לפגום בהליך שנערך לעותרת באופן המצדיק את ביטולו. לעותרת ניתנה הזדמנות להשמיע את טענותיה הן בכתב והן בעל-פה, וכי גם לאחר חילופי גברא במשיבים, ניתנה לה הזדמנות נוספת להשמיע את טענותיה בפני המנהל הנכנס.

  • האם במסגרת זכות הטיעון שנתנה לעותרת, היה על משרד התקשורת לאפשר לקווי זהב לחקור עדים? - לפי זמיר, בספרו הסמכות המנהלית", "הכלל הרחב הוא שחובת השימוע אינה כוללת חובה לאפשר חקירת עדין בפני הרשות המנהלית. עם זאת, חקירת עדים על-ידי רשות מנהלית, או פני רשות מנהלית, הינה אפשרית בנסיבות מסוימות. בנסיבות מיוחדות יתכן אף שהרשות תחויב לאפשר חקירת עדים, לרבות חקירה נגדית, במסגרת שימוע. במיוחד כך בהליכים מנהליים בעלי אופי שיפוטי".העותרת לא הצביעה על נסיבות מיוחדות המחייבות את המשיבים לאפשר חקירת עדים בעניין שבפננו. העותרת גם לא הצביעה על בקשות שהפנתה אל המשיבים בדרישה לבצע חקירות כאמור, ולא פרה כיצד חקירות כאלה היו תורמות לגילוי האמת.

  • האם היעדרם של פרוטוקולים אשר מתעדים את השימוע שנערך לקווי זהב פוגם בזכות השימוע שלה? - היות שדוח החקירה מפורט, וכולל גם את תגובותיה של קווי זהב, אין בהעדר תיעוד בפרוטוקולים בכדי לפגום בטיב זכות השמיעה שניתנה לקווי זהב.

  • האם כלפי העותרת בוצעה אכיפה סלקטיבית? - לטענת העותרת, מפעילי שירותים רבים מנתבים את צרכניהם לשירותי-שיחות-אירוטויות, אולם משרד התקשורת בחר להפעיל אכיפה דווקא עליה. טענה זו יש לדחות. לטענת משרד התקשורת, נוכח מגבלות משאבים רוכזו מאמצעי הפיקוח כנגד מי שנתבררו כמפרים מרכזיים. לטענתם, בתקופה הרלוונטית בלטו העותרת ובזק בינלאומי "בעזות מצחן, בהיקף פעילותן האסורה, ובנסיונן להסוות את פעילותן ולשבש את פעילות האכיפה".

  • האם העיצום הכספי אשר הוטל על העותרת גבוה מידי? - לא, משום שהגם שתועדו 16 שיחות אירוטיות, הפרסום המתמשך של שיחות אירוטיות בעיתונות מעיד כי הייתה הפרה נמשכת. גם באי מתן התרעה לעותרת אין כדי לפגוע בעיקרון המידתיות.

תוצאת ההליך

העתירה נדחית. העותרת תשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 50 אלף שקלים.

פרטי ההליך

- בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים
- בפני השופטת שרה גדות
- בשם אינטרנט גולד- קווי זהב בע"מ: עו"ד נאווה שוחט ברנר, עו"ד אפרת אליאס
- בשם משרד התקשורת: עו"ד ניצן בן ארויה מפמת"א

עת"מ – 1527-07 אינטרנט גולד קווי זהב נ' משרד התקשורת- הלשכה המשפטית ואח' (ניתן ביום 17.01.10).
תאריך:  19/01/2010   |   עודכן:  19/01/2010
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
קווי זהב ידעה שהמרכזיה מנתבת לשיחות אירוטיות
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"לאור ההבטחה השלטונית לעותר, ומאחר שהמשיבה מימנה לעותר עלות מלאה של החלפת רכבים לאורך שנים רבות, אין המשיבה רשאית היום לבוא ולפגוע בזכויות שהוקנו לעותר לאורך זמן". כך קבעה (יום א', 17.01.10) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שרה גדות, בהכרעה בעתירה שהגיש נכה מלחמת ששת הימים, בשיעור של 100%, כלפי אגף השיקום ומשרד הביטחון, לממן את מלוא עלות החלפת הרכב שלו.
18/01/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"אשר לטענתו הראשונה של המערער - לפיה חשיפתו לכאורה של בית המשפט לסיקור עיתונאי חד-צדדי בעניינו מחייבת את פסילתו - מצאתיה כמקוממת ובלתי ראויה. אעיר כבר בראשית הדברים, כי אף אני, כמו המותב היושב בדין, לא מצאתי מקום להידרש לתוכן הכתבות אליהן הפנה המערער בערעורו ויש אך לתמוה מדוע התעקש המערער להגישן לבית המשפט.
17/01/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"בהקשר זה אני סבורה, כי לא ניתן לטעון כלפי הרשויות שאפשר היה לתקן את הסכם ההסגרה על-מנת שתוסר המניעה שבחוק. טענה זו אינה יכולה להישמע מפי מי שנמלט מן הדין על-מנת שלא ניתן יהיה לאוכפו עליו. אין הוא יכול להעמיד, בהתנהגותו המכוונת, את הרשות, בפני הצורך לשנות את הדין ואת התחייבויותיה הבינלאומיות, ומשלא עשתה כן בתוך תקופת ההתיישנות, לטעון כי המעשים המיוחסים לו התיישנו...תנאי לכך שעבריין יהיה מנוע מלטעון להתיישנות, כי יתקיים קשר סיבתי בין התנהגותו לבין היווצרות המניעה החוקית לאכוף עליו את הדין". כך קבעה ( יום א', 10.01.10) שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, נאווה בן אור, בבקשת הסגרה שהגישו הרשויות בארצות הברית לישראל, בעניינו של אברהם בן יצחק מונדרוביץ, החשוד בביצוע עבירות מין כלפי קטינים בקהילה החרדית בניו-יורק.
16/01/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"הרשויות בשתי המדינות התמהמהו שנים רבות בהסרת המניעה להסגרה, שהייתה נעוצה בנוסחה של האמנה, אף שהיה בידיהן להסירה שנים רבות לפני שבוצע בפועל התיקון לאמנה. חלפו כ-23 שנים מאז בוצעו המעשים המיוחסים למערער ועד לתיקון האמנה ולפתיחת הליך ההסגרה.
16/01/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"בשנים האחרונות החלה להתפתח גישה חדשה אשר מבקשת לדחוק את התפיסה המשפטית העוסקת בהחזקת קטינים ובקביעת הורה משמורן ובמקומה להנחיל עקרונות משפטיים חדשים אשר מתבססים על מודל של אחריות הורית כשהשאיפה היא לאחריות הורית משותפת. מודל זה מתבסס על ממצאי מחקרים שהצביעו על חשיבות תפקידם של שני ההורים בהתפתחות ילדיהם, חשיבות שהופכת למשמעותית עוד יותר כאשר ההורים מתגרשים. מסקנותיהם של אותם מחקרים היו שככל שאבות היו מעורבים בחיי ילדיהם והיה סיפק בידיהם להעניק להם תמיכה רגשית, ביטחון וסייעו במתן מענה לצרכיהם הלימודיים, התפקודיים והחברתיים, אותם קטינים תפקדו ברמה חברתית טובה יותר והסתגלו למצב שנוצר בעקבות הגירושין טוב יותר מאלו שלא זכו בשני הורים תומכים ושותפים לגידולם". כך קבעה (יום ה', 07.01.109) שופטת בית משפט השלום ברשל"צ, ד"ר ורדה בן-שחר, בתביעה למשמורת משותפת שהגיש האב, תוך שהוא מבקש לסתור את חזקת הגיל הרך, אשר מקנה להם יתרון במשמורת קטינים עד הגיעם לגיל 6, ואשר הם, מסיבות מובנות, ביקשה שתחול במקרה הנדון.
13/01/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
מנחם רהט
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
מירב ארד
מירב ארד
מגוון הצעות מומלצות מעובדי קרן קימת לישראל לטיולים מהנים ברחבי הארץ - במרחב צפון, מרכז ודרום. מוזמנים להגיע וליהנות בתקופה הקרובה ובמהלך חופשת "בין הזמנים" ממקומות טיול יפים במיוחד...
צבי גיל
צבי גיל
בקטע "דיינו" הנוסח האלטרנטיבי הוא "כמה מעלות רעות לאלוהים עלינו"    מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il