|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים

בית המשפט העליון קובע סופית:

יהודי מרוקו לא יפוצו על רדיפות בשואה

הרדיפות במרוקו התמקדו בתחומי התעסוקה וההשכלה, ולכן אינן עונות להגדרת "שלילת חרות" שבחוק לפיצוי נכי רדיפות הנאצים הנדל: מדובר בקביעה משפטית ולא בקביעה היסטורית אלרון: המדינה מסתתרת מאחורי החקיקה הגרמנית כדי שלא לתת פיצוי, כאשר ברור שהשיקול שלה הוא תקציבי
26/08/2021  |   איתמר לוין   |   חדשות   |   שואה וגבורה   |   תגובות
כתובה ממרוקו, 1937 [צילום: הספרייה הלאומית]

יהודי מרוקו אינם זכאים לפיצוי על רדיפות בזמן השואה, שכן אין הם עונים על ההגדרות שנקבעו בחוק לקבלת הפיצוי. כך קובע (יום ה', 26.8.21) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, ניל הנדל.

ערב מלחמת העולם השנייה חיו במרוקו 200,000 יהודים, רובם המכריע - בשטח שבשליטת צרפת, ואשר עבר לשלטון ממשלת וישי אשר שיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית לאחר כניעתה של צרפת. באוקטובר 1940 פרסמה ממשלה זו את "תקנון היהודים", אשר הפלה לרעה את יהודי צרפת ומושבותיה (מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה) ואסר להם לעבוד בשורה של מקצועות. אלפי פליטים מאירופה שהגיעו למרוקו נלקחו לעבודות פרך בהנחת מסילה במדבר ושוכנו במחנות ריכוז. לאחר פלישת בעלות הברית לצפון אפריקה (נובמבר 1942) התחוללו פרעות ביהודי מרוקו, ורדיפת היהודים נמשכה גם לאחר ביטול חוקי הגזע במארס 1943.

אין מקום להתערבות בממצאי העובדה

חוק נכי רדיפות הנאצים כולל הגדרות שנלקחו מן החקיקה הגרמנית, שכן המקור הכספי הראשון שלו היה כספי השילומים מגרמניה. בין היתר הוא מעניק פיצוי למי שסבל מ"שלילת חרות", והמבקשים בתיק זה טענו שהגדרה זו חלה עליהם. ועדת הערר לפי החוק ובית המשפט המחוזי בחיפה קבעו, במישור העובדתי, כי האירועים במרוקו אינם נכנסים תחת "שלילת חרות" והנדל אומר שאין מקום להתערבות בממצא עובדתי זה. "הפגיעה בקהילה היהודית במרוקו התמקדה, בעיקרה, בהצרת יכולתה להשתלב בשוק העבודה ולרכוש השכלה מחוץ לקהילה היהודית, לצד פגיעה באפשרותם של חלק מחברי הקהילה לבחור את מקום מגוריהם. מגבלות אלה,
שלא הוטלו בשטחי הרייך הגרמני אלא על אדמת מרוקו, אינן עונות על דרישות הדין
הרלוונטיות לצורך הכרה במבקשים על-פי חוק נכי רדיפות הנאצים", הוא מסביר

הנדל מוסיף, כי "לצד זאת חשוב להדגיש שתי נקודות. ראשית, אין עוררין על כך שיהדות מרוקו סבלה במהלך מלחמת העולם השנייה מהתעמרות שלטונית תחת משטר וישי אשר יסודותיה אנטישמיים. יעידו על כך שני החיקוקים האנטי יהודיים שנכנסו לתוקף באותה התקופה במרוקו, חוקי 'מעמד היהודים' הראשון והשני, לצד הגבלות נוספות שהוטלו על הקהילה. ברי כי היה בהם כדי לפגוע בחירותם ובכבודם של חברי הקהילה היהודית במרוקו.

"שנית, תפקידו של ההליך המשפטי אינו לקבוע קביעות היסטוריות, לפחות לא במובן המקובל של המונח. קביעות כאלה שמורות למלומדים העוסקים בכך. תפקידו של ההליך המשפטי שונה: לבחון את הנתונים העובדתיים שהובאו על-פי כללי הראיות, ולאחר מכן לקבוע - על יסוד החומר שהוכח - האם נתונים אלה עומדים ברף המשפטי שנקבע. פירוש הדבר הוא כי הוועדה או בית המשפט אינם מביעים עמדה ביחס למה שלא הוכח בפניהם, ולא להם התפקיד לקבוע כי אירוע מסוים
לא התרחש.

"נקודת מבטו של בית המשפט מוגבלת לראיות שהציג הצד הקונקרטי בפניו, ובשאלה מה המשמעות המשפטית של ראיות אלה. לשון אחר, ההיסטוריון מספר את אשר ארע. בית המשפט, לעומת זאת, מכריע במחלוקת בין שני צדדים להליך משפטי. בראי שתי נקודות אלה, הנתונים העובדתיים שהציגו המבקשים, כפי שנקבעו בהליכים קמא, אינם עומדים ברף הנדרש לצורך החלתו של חוק נכי רדיפות הנאצים עליהם".

אפליה בין קורבנות הנאצים

השופט יוסף אלרון מוסיף, כי העדר הכרה משפטית אינו שולל הכרה היסטורית בסבלם של יהודי מרוקו בזמן השואה, לה הם זכאים. "אמירה זו יוצאת מתחומיו של תיק זה, והיא נוגעת באופן רחב יותר לפער בין האמת המשפטית לאמת העובדתית-היסטורית", מעיר אלרון. עוד הוא אומר כי ישראל רשאית לחוקק בעצמה חוק שיעניק פיצוי למי שאינם באים בשעריו של החוק הקיים. "יש קושי לא מבוטל בעמדתה המוצהרת של המדינה לפיה המחוקק הגרמני הוא שיכתיב את המדיניות הישראלית בסוגיית מעגל הזכאים לפיצויים בשל היותו של אדם נרדף בתקופת המשטר הנאצי", מדגיש אלרון.

"אני סבור כי קשה להלום שהמדינה תסתתר מאחורי חקיקה זרה אשר יש בה, הלכה למעשה, כדי להביא להפליה בין קורבנות המשטר הנאצי". לדעת אלרון, "לא מן הנמנע כי במקרים המתאימים, שבהם ניתן לבסס קשר סיבתי בין פעולותיה של גרמניה הנאצית לבין הפגיעה באדם מסוים, באופן שהחלת הדרישה הטריטוריאליות תביא להפלייתו, תינתן פרשנות מרחיבה לדין הגרמני אשר תמתן פגיעה זו בזכותו לשוויון".

אלרון מציין, כי המדינה הזהירה שקבלת הערעור תעלה 400 מיליון שקל, ולכן ברור שמאחורי עמדתה ניצבים שיקולים תקציביים. "ההתעקשות מצד הגרמנים [בהסכם השילומים] שמדינת ישראל תשלם לניצולים שהתיישבו בה פיצויים על פגיעה בנזקי גוף ובריאות, שהיה סעיף ההוצאה הכבד ביותר מבין סעיפי הפיצוי האישי, התבררה במשך השנים כמשתלמת מאוד לקופת האוצר הגרמני". עם זאת, העלות בפועל תהיה קטנה מזו שטוענת המדינה - שכן מספר הניצולים הולך ופוחת; אך מדובר בשיקולי מדיניות שאינם מסורים לבית המשפט.

השופט דוד מינץ הסכים עם הנדל. את המערערים ייצגו עוה"ד דוד ידיד ודוד עצמון, ואת המדינה - עו"ד יואב שחם.
רע"א 8073/19, דוד אבגיל ואח' נ' הרשות לזכויות ניצולי שואה / פס"ד
יהודי מרוקו אינם זכאים לפיצוי במסגרת החוק לנכי רדיפות הנאצים

תאריך:  26/08/2021   |   עודכן:  26/08/2021
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
יהודי מרוקו לא יפוצו על רדיפות בשואה
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  שואה וגבורה
בבלוג שלי הקדשתי כמה וכמה מאמרים, ואף סדרות לפולין, לרבות נושא הרכוש היהודי השדוד. חשבתי שמלאתי את המכסה. וכי כמה אפשר לכתוב על פולין, שעליה נכתב הרבה, לא רק בגנותה אלא גם בשבחה. למשל צבא פולין, שחיל-האוויר היעיל שלה נמחק ביום הראשון לבליץ על פולין כתוצאה ממודיעין בוגדני, עיכב את הכוח הנאצי האדיר בשערי הבירה וורשה למשך יותר משבוע. שום מדינה אחרת, באירופה, עם צבא, חיל אוויר וכוחות שריון גדולים פי כמה וביצורים כמו "קו מז'ינו" המפורסם, לא עשה כדבר הזה. הפולנים לחמו ולחמו עם הראש בקיר תוך שמחצו בו גם את ראשיהם של חיילים נאציים. זאת פולין. יש כאן צרוף מיוחד במינו של אומץ וגאווה לאומית, אמונה נוצרית קתולית ואיזה פאטליות היסטורית של היות פולין במשך דורות במקום רע באמצע - בין רוסיה לפרוסיה.
25/08/2021  |  צבי גיל  |   יומני בלוגרים
חיכיתי עד שיבוא המצפונאי התורן ויגיד לנו הבוקר "שאנו טובלים ושרץ בידנו". יש הטוענים שאין לתבוע מהפולנים את רכוש היהודים כשאנחנו גזלנו את רכוש הפלשתינים שגורשו מאדמתם על ידנו על לא עוול בכפם, ולא מוכנים להחזיר אותו, קל וחומר לא להחזיר את חמשת מיליוני הפלשתינים המסכנים שגירשנו מאדמתם. אנחנו הרי מדינת אפרטהייד, שמפלה בין יהודים לערבים, עם חוק השבות שמאפשר לכל יהודי לעלות לישראל ומונעים את זכות השיבה מהפליטים המסכנים שגורשו.
24/08/2021  |  יעקב קורי  |   יומני בלוגרים
עמדות שהופיעו בכתובים או נשמעו בתקשורת הישראלית לאחרונה, לאחר החלטת נשיא פולין לאשרר את החוק "הגוזל בפועל" את רכושם של ניצולי שואה חיים או שאריהם, גורסות שיש להימנע מהחרפת טון התגובה נגד מעשהַ של פולין, מתוך אינטרסים פוליטיים-יחב"ליים1 של ישראל. בין היתר הופיע מאמר בנדון, ישראל היום - דעות היום, 23.8.2021, בו מביע דעה דומה נשיא המכון למחקרי ביטחון לאומי בירושלים, פרופ' אפרים ענבר. במאמרו מטיף הפרופ' ענבר מוסר לשר החוץ יאיר לפיד על תגובותיו החריפות נגד פולין, חרף העובדה שהוא מסכים שיסוד העמדה הפולנית, ובעיקר הדרך בה נהגה כלפי ישראל ובקשותיה, מקורם בגישה אנטישמית שאיננה חדשה בפולין. טיעונו שאנטישמיות היא בעיה של מי שחולל השקפת-עולם זו ועושה בה שימוש וחובתו להילחם בה קודמת לשלנו.
24/08/2021  |  רפי לאופרט  |   יומני בלוגרים
אולי אני לא צודק, אבל יש לי הרגשה שעשינו מהעניין של התנערות הפולנים מאשמתם בשואה יותר מדי רעש. כלומר, לפי דעתי, הגיע הזמן לסלוח ולשכוח. ולא בגללם, אלא בגללנו. בגלל השלווה הנפשית שלנו וההכרח לעבור ולהתקדם הלאה.
בשיפולי העיר העתיקה של לובלין ניצב בית דו-קומתי חסר ייחוד, ודאי לעומת הבתים ההדורים והמקושטים שסביבו. שני שלטים הקבועים בכניסה אליו מלמדים, כי כאן שכנו משרדי הקהילה היהודית בעיר וכאן מצאו מחסה יתומים וזקנים בני הקהילה; הם נרצחו ב-24 במארס 1942 כחלק מחיסול הגטו. כיום זהו מרכז תרבותי. כאשר נכנסתי אליו אתמול (16.8.21), ועל ראשי כיפה סרוגה, נתקלתי במבט חשדני ואף עוין של שתי הנשים שישבו בכניסה ונאסר עלי לבקר בו. קיבלתי את הרושם שהן חוששות שבאתי לדרוש את הבעלות עליו.
17/08/2021  |  איתמר לוין, לובלין  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
חמאס חותר לשמור על שליטה בפועל [צילום: דובר צה"ל]
פרופ' קובי מיכאל
הרשות הפלשתינית לא תוכל לשלוט ברצועה בשל השחיתות והחולשה שלה, וברור שחמאס איננו אופציה    ישראל תצטרך לשלוט בשטח עד שניתן יהיה להכניס כוח זר בשילוב גורמים מקומיים
[צילום: סרחיי פופקו/AP]
יאיר נבות  |  
האוקראינים טוענים שכל 31 הטילים ששיגרה רוסיה לעבר הבירה יורטו, אך ישנם 13 פצועים כתוצאה משברי יירוטים שנחתו על איזורי מגורים במערב קייב    בין הפצועים גם ילד. נגרמו נזקים גדולים לבנ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il