ז'וז'ו וזלמן, שני חברים ותיקים, נפגשים באקראי לאחר שלא התוודעו זה לזה זמן רב.
"מה חדש?", שאל ז'וז'ו את זלמן.
"אשתי בוגדת בי", השיב זלמן.
"שאלתי 'מה חדש?'", עקץ ז'וז'ו מניה וביה.
ביום שישי האחרון הצצתי לעמוד הראשי של עיתון ידיעות אחרונות, כהרגלי ב-70 השנים האחרונות (...), ומולי ניבטה תמונתה של הגברת
שרה נתניהו, שעליה הכותרת המבשרת לעם ישראל כי עוד אישה הגישה תביעה נגד הגברת הראשונה, הפעם זו מנהלת משק הבית של ה'נתניהואים' בקיסריה, הגברת ליליאן פרץ. בהמשך טרח העיתון לצטט מילה במילה את התביעה עצמה, תוך שהוא מבליט את הסכום - למעלה מ-300 אלף שקל, וכן תיאורים ציוריים מאוד של התובעת על מה שעוללה לה הנתבעת.
מאז אותו יום השישי, סיפור התביעה לא יורד מהכותרות.
ואני שואל: ממה נפשכם? הרי בסרט הזה כבר היינו בעבר! או כמו בדיאלוג שבין ז'וז'ו לזלמן: מה חדש בעצם? וכי מישהו מאמין כי הגברת נתניהו שינתה את דרכיה? הפנימה את הכשלים שבהתנהלותה, כשלים שגם בעטיים מצא עצמו בעלה מובס מול ברק בבחירות 99'? רוקנה מתוכה את האגו, ובמקומו החדירה לליבה ונשמתה מעט צניעות וענווה? עשתה ניתוח פלסטי להורדת האף כלפי מטה? טופלה באיזושהי צורה על-ידי הקולגות שלה? היא כבר לא מתקרבת לנעליים...? ודאי ששום דבר מזה לא השתנה: מה שהיה הוא שיש והוא גם שיהיה. אפשר לשאול את בעלה הראשון, שמאוד רצה לכתוב ספר על התקופה שבה השניים היו זוג, אבל עתירות של עורכי דין מחד-גיסא, ולחצים מצד מזכירות הקיבוץ שבו הוא חי מאידך-גיסא, גרמו לו לסגת.
אמי עליה השלום נהגה לומר, בערבית טריפוליטנית, כי שלושה דברים לא ניתן להסתיר: אל-מאל, אל-אהבל וואל-אחבאל; ובתרגום לעברית חופשית: את הממון, השיגעון וההיריון לא ניתן להסתיר, לפחות לא לנצח. כי העשיר בסוף יתגלה סודו, והשיגעון בסוף יצוץ (
ע"ע גומא אגייאר) וההיריון בסוף יבלוט, אם לא בחודש החמישי אז בשישי... - לידיעת הגברת נתניהו. כנ"ל לידיעת אלו שמבקשים מאיתנו להאמין כי אדם בן 50 עוד מסוגל, יכול ועשוי להשתנות - ועוד לטובה.
ולמרות זאת אין לי ספק, כי "פסטיבל ליליאן את שרה", שנפתח בקול ענות תרועה עוד יגווע בקול ענות חלושה, כאשר שני הצדדים הנצים, שהתחילו את המלחמה בקטיושות, עוברים לאיומים, ממשיכים במשפטים ובמילים ולבסוף חותמים על הסכם ולפיו "מבלי להודות באחריות/אשמה, מוכנה הגברת נתניהו, לפנים משורת הדין, לשלם לתובעת הגברת ליליאן פרץ סך של 150 אלף שקל, כפיצוי מוסכם על עבודתה-לכאורה כמנהלת משק הבית של בני הזוג נתניהו בין השנים 2009-2004. כמו-כן, מתחייבים הצדדים לראות בהסכם זה סוף פסוק, וחל עליהם איסור מוחלט לפרסם ברבים את תוכנו של הסכם זה. ולראיה באנו על החתום...".
ובקיצור, במלחמה שבין ידיעות אחרונות (בסיוע עקיף של מעריב) ל"ישראל היום" (בסיוע ישיר של הארץ), התוצאה כרגע היא תיקו, כאשר הנפגעים העיקריים הם בנימין ושרה נתניהו, אשר קנו את הפגיעה ביושר.
עד הפעם הבאה...