תוכניות החל"ת ודמי האבטלה ששולמו בזמן הקורונה עלולים לגרום לאבטלה כרונית, של מי שאינם רוצים לחזור לעבודה - מתריע (יום ג', 31.8.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שלו על ההתמודדות עם הקורונה. עוד הוא מגלה, כי הביטוח הלאומי שילם דמי אבטלה בסך 923 מיליון שקל למי שאינם זכאים לכך.

על-פי הדוח, בקרב חלק מהמובטלים נוצר תמריץ שלילי להשתלב בעבודות המוצעות להם בשל תשלום דמי האבטלה בתקופת הקורונה. שיעור האבטלה הגדול, בשילוב המספר המצומצם של משרות פנויות, עלולים לגרום לכך שרבים מהמובטלים, ובהם כאלה שאינם מעוניינים לחזור לשוק העבודה עקב התמריץ השלילי, לא יועסקו במשך תקופה ממושכת גם לאחר שהסתיים הסדר החל"ת ביוני 2021, ואף ייתכן שיהפכו ל"מובטלים כרוניים". מצב זה עלול להקשות על השתלבותם מחדש בשוק העבודה. עד סיום הביקורת (פברואר השנה) לא גובשה תוכנית אסטרטגית לאומית להשבת המובטלים למעגל התעסוקה.

בשנת 2020, בעת המשבר התעסוקתי החמור הנלווה למגפת הקורונה, הצטמצם היקף הפעילות של שני הגופים המרכזיים המטפלים במובטלים - זרוע העבודה ושירות התעסוקה. הצמצום בא לידי ביטוי במספר המשתתפים בפעילויות השונות של גופים אלו ובהיקף הכספי של פעולותיהם. מספר המשתתפים בהכשרות מקצועיות במימון או בסבסוד המדינה, בפיקוחו של משרד הרווח, פחת אשתקד ב-37% לעומת השנה הקודמת; מספר המשתתפים בקורסים ובהכשרות מקצועיות של שירות התעסוקה ירד ב-40%. נוכח העובדה, כי מאות אלפי מובטלים צפויים להישאר מחוץ לשוק התעסוקה עוד תקופה ממושכת, למצב זה עלולות להיות השפעות חמורות על סיכויי השתלבותם מחדש בעבודה.

המוקד הטלפוני של הביטוח הלאומי לא סיפק שירות איכותי למבוטחים שפנו אליו בתקופת הקורונה. למרות שנוספו 200 מוקדנים והתקציב הוגדל ב-36 מיליון שקל, המוקד הטלפוני לא הצליח לעמוד בעומס השיחות גם לאחר שמונה חודשים לאחר תחילת משבר הקורונה. באוקטובר 2020 היה זמן ההמתנה כ-12 דקות בממוצע - פי ארבעה מהזמן שנקבע בהסכם השירות. במאי 2020 ננטשו 37% מהשיחות הנכנסות, ואילו בין יוני לאוקטובר התייצב שיעור הנטישה על 22%; היעד שנקבע במכרז היה נטישה של 5%. במקביל, תובעי דמי האבטלה נדרשו להליך רישום כפול: הן בביטוח הלאומי והן בשירות התעסוקה.

שיעור מקבלי דמי האבטלה שהביטוח הלאומי אינו יודע אם חזרו לעבודה או לא (מנותקי קשר) צומצם בין נובמבר לדצמבר 2020 (מ-29% ל-15%), אך מספרם עדיין גדול - יותר מ-90,000 איש שהמוסד שילם להם דמי אבטלה בסך 380 מיליון שקל מבלי שהוא יודע אם הם עובדים. שירות התעסוקה אינו פונה באופן שיטתי לכלל המובטלים, פעם בחודש, כדי לברר אם הם עדיין מחוסרי עבודה. מתחילת משבר הקורונה ועד חודש ינואר 2021 נוצרו חובות של אזרחים בגין קבלת דמי אבטלה ביתר, למי שאינו זכאי לכך, בסכום של 923 מיליון שקל (מתוך 23.6 מיליארד שקל ששולמו כדמי אבטלה בשנת 2020, פי שישה מאשר בשנה הקודמת).

איסוף המידע על אודות המובטלים בחודשים מארס-אפריל 2020 - שבהם ביקשו להירשם לשירות התעסוקה מאות אלפי אנשים - היה חלקי ולא כלל פרטים מלאים רלוונטיים, כגון השכלה ועבר תעסוקתי. הדבר פגע ביכולת לקבל תמונת מצב מהימנה של מאפייני הנרשמים לשירות התעסוקה, להשימם במשרות חדשות או להציע להם הכשרות מקצועיות. נכון לנובמבר 2020, שירות התעסוקה לא השלים את כל המידע הנדרש על אודות הרשומים לשורותיו, וחלק מהמידע הרלוונטי עליהם אינו נמצא בידיו.

335,000 מובטלים דיווחו לשירות התעסוקה, כי אין להם מיומנות מחשובית כלל או שהם בעלי מיומנות מחשובית בסיסית בלבד. אולם בשנה שעברה השתתפו רק 1,883 מובטלים בקורסים של השירות לשיפור מיומנויות מחשוביות - ירידה של 17% לעומת השנה הקודמת. 34% מ-144,000 המובטלים מהחברה הערבית דיווחו על רמת עברית בסיסית בלבד או אי-ידיעת עברית; אבל בשנה שעברה השתתפו רק 66 מהם בקורס של שירות התעסוקה לעברית תעסוקתית, צניחה של שליש לעומת השנה הקודמת.