הרגולטורים הפיננסיים נערכו במהירות הן למתן סיוע למשק והן לשמירה על חוסנו במשבר הקורונה. הם פעלו להתאמת השירותים הפיננסיים הניתנים לציבור, הרחיבו את היצע האשראי ופעלו לניטור הסיכונים הנשקפים לפעילות הפיננסית במשק. עם זאת, נמצאו ליקויים בשיתוף הפעולה בין הגורמים הרלוונטיים, בטיפול בחשיפה הגבוהה של הגופים המוסדיים לנגזרים בחו"ל, בהגדרת קריטריונים מדידים למתן הלוואות ובהגדרת זמני הטיפול בבקשות להעמדת הלוואות במסגרתן. כך אומר (יום ג', 31.8.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שלו על ההתמודדות עם הקורונה.

לא התקיים שיתוף פעולה לזיהוי מוקדי פגיעה בין רשות המיסים לאגף החשב הכללי, במטרה לטייב את פעילות הקרנות להלוואה בערבות מדינה ואת פעילותה של רשות המיסים. שיתוף פעולה של בנק ישראל עם החשכ"ל בתהליך קבלת ההחלטות המאזנות בין גובה הערבויות לסיכון האשראי, היה עשוי להביא תועלת רבה יותר בהשגת מטרות התוכניות. שיתוף פעולה שכזה עשוי היה ליצור הלימה מועילה יותר בין הריבית על האשראי שהעמיד בנק ישראל לבנקים במסגרת התוכניות, לבין שיעור הערבות שהעמידה המדינה על האשראי הבנקאי שניתן לעסקים במסגרת הקרנות בערבות מדינה.

חשיפת הגופים המוסדיים לנגזרים בחו"ל פגעה בנזילות התיקים שהם מנהלים; חשיפה גבוהה של תיק ההשקעות מחייבת בקרות שוטפות. עם זאת, לא נמצא כי רשות שוק ההון הנחתה בחודשים ינואר-פברואר 2020, עם תחילתו של משבר הקורונה, את הגופים המוסדיים לנתח סיכונים מותאמים למשבר מסתמן, או לנקוט פעולות אחרות להפחתת החשיפה של הגופים המוסדיים לסיכונים הנובעים מפעילותם כהכנה לקראתו. כמו-כן, במהלך המשבר, הרשות לא הנחתה בכתב את הגופיים המוסדיים לגבי ניתוח הסיכונים או ביצוע פעולות אחרות.

שיעור הערבות שניתן בישראל לגבי כל התיק (12% לעסקים גדולים, 15% לעסקים קטנים ובינוניים ו-60% במסלול המוגבר) נמוך בהשוואה לשיעור הערבויות שניתן במסגרת תוכניות סיוע ממשלתיות ברוב המדינות המפותחות. לגובה הערבות על התיק הייתה השפעה שלילית על תהליך אישור ההלוואות בקרן לעסקים קטנים ובינוניים. השפעה שלילית זו התבטאה בהפחתת רצונם של הגופים המממנים ליטול סיכונים וביצירת תמריצים לפעולות שאינן עולות בקנה אחד עם המטרה המוצהרת של הקרן ופוגעות בתדמיתה, על-אף חשיבותה הרבה בתקופת המשבר.

חלק מן האשראי שניתן כתוכניות חירום שימש בפועל חלק מהעסקים להוזלת המימון שלהם, במקום לגשר על פערים תזרימיים שנוצרו בעקבות המשבר. הסכם ההתקשרות עם הגורמים המממנים קבע, כי עליהם להשלים בתוך שבעה ימי עסקים את הטיפול בבקשות. בפועל, זמני הטיפול היו ארוכים פי שלושה.

אנגלמן מצא, כי לרשות ניירות ערך אין גמישות מספקת בעיתות משבר למתן תגובה מהירה ומתבקשת, ההולמת את התנודות בשווקים ואשר תאפשר פיקוח יעיל ומועיל. במהלך הביקורת קידמה הרשות תזכיר חוק שנועד להרחיב את סמכויותיה ולאפשר לה לקבוע הוראות בנושאים מסוימים באופן עצמאי ומהיר - אך הוא פורסם ביולי 2020 ומאז לא קודם. למרות החשיבות הגלומה בפעילותה של הרשות, לא ניתן לכך ביטוי בתקנות שעת חירום ולא נקבעה לגבי הרשות הקלה בתחולת ההגבלה על מספר העובדים המירבי שהיו רשאים לשהות במשרדיה בזמן הסגר.

לגבי מימוש הקרנות להלוואה בערבות מדינה מצא המבקר, כי העסקים שמחזור מכירותיהם הוא 400-200 מיליון שקל בשנה, העדיפו להגיש בקשות לקבלת הלוואה מהמסלול הרגיל, במסגרת הקרן לעסקים קטנים ובינוניים, על פני הגשת בקשות לקרן לעסקים גדולים. שיעור גבוה של בקשות בוטלו בשתי הקרנות, בייחוד בקרן לעסקים גדולים שבה בוטלו לפחות 33% מן הבקשות במרבית חודשי פעילותה. רק 14.2% מהבקשות לקבלת הלוואה שהוגשו לקרנות בערבות המדינה במסלול הרגיל, נענו במלואן. במסלול המוגבר השיעור היה נמוך עוד יותר - 12.4% בלבד. בדיקה חוזרת הביאה לאישור 75% מהבקשות.