נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות, דחתה (יום א', 12.9.21) את בקשת המדינה לקיים דיון נוסף בזיכויו של הרב אליהו בקשי-דורון המנוח, שהיה הרב הראשי לישראל, מפרשת התארים הרבניים הפיקטיביים. בית המשפט העליון זיכה את הרב בקשי-דורון בחודש מאי השנה, לאחר פטירתו, בקובעו, כי הוא לא היה כשיר לעמוד לדין בשל מחלת הדמנציה בה לקה, ולכן היה מקום להפסיק את ההליכים נגדו. במסגרת פסק הדין, נקבעה גם הלכה לגבי הכרה בדמנציה כליקוי המונע העמדה לדין. כמו-כן נקבע בדעת רוב, כי הנאשם צריך לעורר רק ספק סביר בדבר כשירותו לעמוד לדין.
בשנים 2003-1998 קיבלו 1,500 שוטרים, חיילים וסוהרים תוספות שכר בסך 4,000-2,000 שקל לחודש, לאחר שהציגו אישורים של הרבנות הראשית על לימודים תורניים גבוהים. אולם, הלימודים היו פיקטיביים והאישורים ניתנו בידי בכירים ברבנות שידעו שמדובר בפיקציה; הנזק לקופת המדינה היה מאות מיליוני שקלים. הרב בקשי-דורון, שהיה הרב הראשי בשנים 2003-1993, הורשע במרמה והפרת אמונים בשל העלמת עין מאי-עמידה בתנאים המתחייבים, ונדון לשנת מאסר על תנאי ולקנס של 250,000 שקל. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את טענתו של הרב בקשי-דורון, לפיה לא היה כשיר לעמוד לדין בשל הדמנציה. הוא נפטר אשתקד ממחלת הקורונה, ובני משפחתו ביקשו להמשיך את הדיון בערעור.
השופטים
ניל הנדל ו
ג'ורג' קרא קיבלו את הערעור. השאלה המשפטית המרכזית הייתה מהו נטל ההוכחה על נאשם הטוען להעדר כשירות: ספק סביר (דהיינו כ-10%) או מאזן הסתברות (51%). הנדל קבע, כי די בהוכחת ספק סביר וקרא הסכים עימו. השופטת
יעל וילנר סברה בדעת מיעוט, כי נטל ההוכחה הוא ברמה של מאזן ההסתברות, ולכן דחתה את הערעור (ראו קישור משמאל). המדינה ביקשה לקיים דיון נוסף בקביעת הרוב לגבי נטל ההוכחה.
בדחותה את הבקשה אומרת חיות, כי אכן מדובר בהלכה חדשה, אך "הנסיבות הייחודיות של המקרה שלפנינו אינן מצדיקות קיום דיון נוסף בפסק הדין. השאלה אם ניתן לקיים דיון נוסף בעניינו של נאשם שנפטר בנסיבות שבהן בני משפחתו ביקשו להמשיך את הדיון בערעור שהיה תלוי ועומד, איננה שאלה פשוטה וניתן למצוא בה פנים לכאן ולכאן. אכן, דיון נוסף בשאלות עקרוניות 'על גבו' של מנוח שהרשעתו בוטלה בערעור מעורר על פניו תחושת אי-נוחות רבה. לפיכך הבהירה המדינה כי היא מוותרת על 'ההשלכה הקונקרטית בעניינו של בעל הדין הספציפי'. יוצא, אפוא, כי מדובר בדיון תיאורטי, וכבר נפסק בעבר כי, ככלל, 'הליך הדיון הנוסף לא נועד למתן פתרון לשאלות תיאורטיות שהכרעה בהן לא תשפיע על זכויות בעלי הדין'".
עוד אומרת חיות, כי נכון לעכשיו נראה שהשלכותיו של פסק הדין מצומצמות - וגם זו סיבה שלא לקיים דיון נוסף. "בכך אין, כמובן, כדי לשלול את האפשרות כי בנסיבות אחרות ובהתאם לניסיון שייצבר, ניתן יהיה בעתיד לשוב ולהידרש להלכה שנקבעה בפסק הדין", היא מציינת. את המדינה ייצגה עו"ד רחל מטר, ואת משפחת בקשי-דורון - עו"ד
ירון קוסטליץ.