ועדת הכספים החלה (יום ב', 13.9.21) לדון בחוק ההסדרים - הצעת ההתייעלות הכלכלית לשנים 2021 -2022, לעניין פרק ה' בהצעת החוק - הבטחת היציבות בתשואות קרנות הפנסיה.
הפרק עוסק בהצעת החוק הקובעת כי המדינה תפסיק להנפיק אג"ח מיועדות בשיעור של 30% מנכסי הפנסיות הוותיקות והחדשות, כאשר שיעור זהה של כספי החוסכים יושקע בשוק ההון, וככל שהתשואה השנתית שהושגה בנוגע לסכומים אלה, תהיה נמוכה מ-5%, המדינה תשלים לקרנות הפנסיה את ההפרש, וככל שהתשואה שהושגה תהיה גבוהה מ-5% הקרנות יעבירו את ההפרש לקרן שתוקם לשם להבטחת תשואה.
הפקדה קבועה ומוסדרת מצד המדינה במהלך הדיון קראו חברי כנסת לעיגון בחוק של הפקדה קבועה ומוסדרת מצד המדינה, לטובת הקרן שתוקם לשם גיבוי תשואה ל-30% מסכום החיסכון בקרנות הפנסיה, כן עלו קריאות לקבוע כי שינוי עתידי במנגנון החוק ידרוש רוב גדול של חברי כנסת, הועלו שאלות לגבי לוחות הזמנים שהועמדו ליישום החוק, ואף עלתה קריאה להפריד את החוק מחוק ההסדרים
יו"ר הוועדה, ח"כ
אלכס קושניר, ביקש מנציגי האוצר להעמיד בדיון ההמשך ביום ג' תשובות לשאלות הרבות שעלו במהלך הדיון, בדגש על ודאות ושמירת המנגנון מתנודות פוליטיות ומשברים כלכליים: "צריך לזכור לצד כך, שאם נשאיר את המצב כמו שהוא בעוד עשור, הוצאות הריבית שלנו על אג"ח מיועדות יהיו 20 מיליארד ש"ח, זה תקציב של כמה משרדים ממשלתיים יחד, זה אומר שיש לעשות משהו".
תשואה מובטחת לחוסכים בהמשך להצגת המתווה לביטול מנגנון האג"ח המיועדות, והחלפתו במנגנון ביטחון שתעמיד המדינה לתשואה מובטחת בת 5% לחוסכים מצד בכירי האוצר מוקדם יותר, העלו מספר חברי כנסת תהיות בדבר העדר התחייבות שנתית של המדינה להפריש כספים לקרן, לצד התשואות העודפות של קרנות הפנסיה.
ח"כ ג'ידא רינאווי-זועבי: "זה מזכיר מה שקורה בקרן העושר". איתי טמקין, סגן הממונה על התקציבים: "זה לא דומה בכלל. קרן העושר מתבססת על רווחים עודפים של חברות גז, כאן מדובר על משהו אחר לחלוטין, יש התחייבות להשלים תשואה מסוימת, המדינה מחויבת לשלם את זה".
ח"כ
עופר כסיף: "אנחנו מכירים את המצב שכאשר יש חוב חיצוני, גרעון בתקציב, תבוא המדינה ותגיד אי-אפשר להמשיך במספרים האלה, וישנו בחקיקה. זה לא משהו שמופרך. אתם מציעים פה במצב מאוד לא רציונלי, מצב רציונלי".
טמקין: "אנחנו מחויבים להעביר כסף בין אם יש כסף או בין אם אין, אנחנו בונים מודלים של תוחלות סיכון, ולפיו נדע כמה להפריש כל שנה, זו שאלה של ניהול תקציב וניהול סיכונים בתקציב מדינה". ח"כ
ולדימיר בליאק: "אבל אין לך התחייבות לכמה אתה מפריש, אולי זה צריך להיות חלק מהמנגנון".
ח"כ נעמה לזימי: "משבר זה לא דבר מדיד, אי-אפשר לדעת מה אי-הוודאות שנקלע אליו". טמקין: "יש לי את ההתחייבות לשלם, זה מה שמוביל אותי. מוגדרת פה עבורנו חובה, החובה היא לשלם בכל מצב כסף לקרנות הפנסיה במידת הצורך. אנחנו צריכים בניהול תקציב לדעת לעמוד באותה התחייבות עוד 5 שנים, המחוקק שם לנו אזיקים על הידיים, תעמדו בהתחייבות. בסוף יש פה מטרה לעמוד בהתחייבות, הטלת מגבלות לא נכונה לתקציב שנתי או רב שנתי. שאלת העיגון בעיננו לא נכונה כאן, אבל בסוף אתם חברי הכנסת ותצטרכו להחליט. אנחנו נציג לכם מודל של הפרשות מתקציב המדינה, אנחנו נצטרך לשכנע מטעמי גמישות שכל מודל שנקבע יפגע בגמישות תקציב המדינה בלי לשרת מטרה אחרת".
"בנוסף המעבר לקרן חוץ תקציבית מחזק את הוודאות של הכלי הזה שנים, יחכה כבר למדינה כסף בקרן בתקופה של משבר. הכלי הזה מוציא את העלות מתקציב המדינה באופן שוטף ויוריד את המוטיבציה של המדינה לצמצם את ההסדר. זו כרית ביטחון לאותם חוסכים".
התחייבויות ארוכות טווח החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "בתוך תקציב המדינה יש הרבה התחייבויות ארוכות טווח שיש לעמוד בהן - תשלומי חוב, פנסיות, בעיננו זה זהה, חוב כלפי צד שלישי ואנחנו יודעים לנהל את האירוע הזה".
ח"כ רינאווי-זועבי: "כל שינוי בפנסיה בלתי הפיך, לכן כל דיון על פנסיה צריך להיות הרבה מעל דיון של שעתיים, אתם מציגים מודל ויש בו הרבה סימני שאלה. המדינה העמידה 4.86 אחוז עבור 30 אחוז, הדבר היווה רשת ביטחון עבור הפנסיות של כולנו. היום משרד האוצר כחלק מחוק ההסדרים מעמיד הסדר חדש שנראה נכון כלכלית, אבל אני מאוד מודאגת כי משרד האוצר מפריט לנו את הפנסיה שתהייה תלויה בתנודות השוק. זה מאוד תלוי בתנודות השוק, אין שום ביטחון שהדבר הזה יבוצע ויהיה כסף בקרן שתכסה בזמנים גרועים.
"התייחסתם לזה שבנק ישראל ורשות שוק ההון בדיונים אתכם, אני קוראת שהם מתריעים שבזמנים של קריסה כלכלית ועברנו כאלה, שהמודל הזה פשוט לא יעבוד. אני מבקשת שהדיון על החוק זה יפוצל מחוק ההסדרים, הדבר חשוב לנו, אנחנו רוצים להבין את המשמעויות לאורך שנים. אנחנו רוצים שתבואו עם תשובות, לא רק שאלות שהינן אדומות מבחינתי. כולנו דואגים לרווחת הציבור, ואנחנו רוצים לדאוג שאם יהיה שינוי, הוא יהיה לטובת הציבור באופן גורף.
קושניר: "יש כמה שאלות שהועלו ונצטרך לקבל תשובות - אחד זה חישוב תשואות ועלויות של ברוטו נטו, גם בנושא של דמי ניהול. המודל הקיים לדעתי עקום, לא יכול להיות שחוסכים משלמים דמי ניהול על משהו שלא מנוהל. ח"כ שפק דיברה על מנגנונים ניהוליים, ונשמח לדעת איפה זה עומד, נשמח לשמוע גם את המוסדיים מה קורה עם זה. דבר נוסף, תשואות ליתרת הקרן, אותה קרן שנקים, יש לראות שאין סיכון נוסף של הכסף. הדבר הנוסף שהוא הפיל בחדר, כל נושא הוודאות שאנחנו חייבים לייצר בהתחייבות המדינה כלפי החוסכים, אני רוצה שנקדיש דיון שלם לנושא הזה. אני חושב שאנחנו חייבים להביא שיפור משמעותי, כדי באמת לוודא שיש לנו וודאות לנושא הזה".
ח"כ
אופיר כץ: "נאבקנו שחוקים כאלה לא יגיעו לכאן ויופרדו מחוק ההסדרים, טוב שיש מי שמבין כבר עכשיו שיש להפריד את החוק הזה. אנחנו מכירים לא מעט התחייבויות שלקח זמן עד שממשתם, אז אנחנו לא יכולים להסתמך על זה. בואו נקבע שאם המדינה תרצה לעשות שימוש אחר בכסף, יצטרכו רוב של 80 חברי כנסת".
ח"כ
ינון אזולאי: "אני מסכים עם הצעתו של אופיר שאם המדינה תרצה לעשות שינוי במנגנון יצטרכו רוב גדול של 80-70 חברי כנסת".
ח"כ אימאן ח'טיב יאסין: "אנחנו צריכים להיות פקוחי עיניים עד הסוף ולא להביא למצב שהמציאות הגרועה היום תלך ותהייה יותר גרועה. ההתנהלות עד כה בכל ההוויה הפוליטית לא נותנת אפשרות להירגע. האזרח שמצליח לעבוד עובד כל החיים לשם זקנה מכובדת".
ח"כ בליאק: "שמענו רק ביום שישי איש בכיר לשעבר באוצר, שאמר שכל הסיפור של התקציב וחוק ההסדרים זה הכל פטיש. מי מבטיח לנו שבעוד כמה שנים לא תהייה ממשלה אחרת, שתחליט שצריך לוותר על זה. אנחנו צריכים לוודא שבכל רגע נתון יהיה כסף בקרן הזו, המודל מצוין אבל כל עוד זה לא מעוגן בחקיקה, זה בגדר מודל. אנחנו צריכים לוודא שגם בעתות משבר יהיה כסף בקרן".
ח"כ כסיף: "זה הולך בעקבות הדגם הצ'יליאני, זו בעצם הפרטה של קרנות הפנסיה. המדינה מסירה מעצמה את האחריות לחסכון הפנסיוני של אזרחיה. מה שקרה בעקבות המודל הצילינאי שאומץ בשנות ה-70 וקיים עד היום - רופאה בכירה שיש לה יחסית שכר גבוה, שהחלה להפריש ב-1981 לקרן הפנסיה הפרטית, תקבל גמלה חודשית של 2,750 שקל, מצאו ובדקו שללא המודל הגמלה החודשית שלה הייתה כ-5,000, כמעט פי שניים, זה מה שצפוי שיקרה גם פה. ב-2004 כדי להצדיק את הצעד של ההפרטה של הפנסיה דיברו על 65 אחוז סכום פרישה מהשכר לעניין גברים, בסופו של דבר גברים פרשו עם 38 אחוז, נשים עם 31 אחוז. ההפרטה של קרנות הפנסיה היא החטא הקדמון שפגעה באוכלוסיות החלשות ביותר, לזה צריך פתרון, לא ע"י הפרטה של השאר שזה מה שאתם עושים. זה בראש ובראשונה יועיל לבעלי ההון וזה יבוא על חשבון החוסכים. מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לעניין הפנסיות ולא אני העלה חשש שיהיה קיצוץ בהסדר הזה בשנים קשות, אם ניתן לזה יד זו תהייה קטסטרופה שבעוד כמה שנים יעמדו פה אנשים ויבכו את זה".
בנוסף עלו שאלות רבות לעניין לוח הזמנים ואפשרות יישומו מבחינה פרוצדורלית, לפיו המנגנון אמור להיכנס לתוקף בינואר 2022, כאשר שר האוצר מוסמך לדחות את כניסתו לתוקף בחצי שנה
מיכל היימן, מנהלת מחלקת הפנסיה, רשות שוק ההון: "רשות שוק ההון תומכת במהלך וחושבת שזה מהלך נכון שיש לקדם אותו במהלך שנועד לקדם את העמיתים ולטובתם, אנחנו עומדים מאחורי הדבר הזה. מתוך זה שזה מהלך שנועד לשמור על טובת העמיתים - הנקודה של המורכבות התפעולית, מדובר במהלך מאוד מורכב, בוודאי במורכבות התפעולית, יש את הגופים ואת החשכ"ל שצריכים להחליט איך כל הדבר הזה הולך, לכן חשוב שהמהלך יצא לדרך רק אחרי שהגופים יהיו מוכנים לכל פרט ופרט. אני רוצה להתנייד, מה מתנייד איתי, הכסף שנצבר איתי? מחר אני רוצה למשוך כסף אז אני מושכת לפי 5%? אני רוצה לפרוש, אני פורשת לפי ה-5%? השאלה היא ברמה התפעולית, חשוב שהדברים האלה יקרו, אני לא רוצה שאף עמית יפגע. אנחנו בעד המהלך אבל יש לשים את המורכבות התפעולית בפרונט.
עמי כהן, אגף הפנסיה בהסתדרות: "קשה להתייחס להצעה, כי מרגיש שזו טיוטה או הצעה באמצע. בלי לראות את מכלול הפרטים לא ניתן לתת את הדעת אליה. כך גם המוסדיים שאני בקשר איתם. היו המון רעיונות כאלה והם נפלו על אמון ואמונה שהדברים יקרו ויגיעו לידי מימוש. שהגענו לשאלות התפעוליות לא היה מענה. גם הגופים המוסדיים כדי לדעת שזה יכול לקרות, לא יכולים לתת על בסיס ההצעה כאן שום אומדן זמן. זה אלף ואחד פרמטרים. לעניין זה שמדובר בחוק, יש חוקים שנדחים שנים ארוכות ולא מיושמים, זה שחוק עובר ב-3 קריאות זה יפה מאוד. אנחנו מתנגדים להצעת החוק הזו אך לא לשנות מכשיר למכשיר שיוכל לתת את הביטחון לעמיתים ולתת כסף למדינת ישראל, להערכתנו הצעת החוק מאוד חסרה, אנחנו מאוד חוששים מזה שאין שום נייר ו-5 שנים אנחנו נשארים חשופים. גם הקרן מוסדרת בצורה מאוד כללית, לא ברור איזה כספים נכנסים חוץ מעודפי תשואה. זה עולם שלם, זה באמת לא חוק לחוק הסדרים, זה פשוט חוסר אחריות משווע".
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
