הלילה היו לי נדודי שינה שמא פגעתי במאן דהוא שכיניתי אותו בלהט הכתיבה טיפש במאמר שלי מאמש. אומנם לא התייחסתי לאף אדם באופן ספציפי, אלא למנהיגים באופן כללי, לתומכים במדיניות כזאת או אחרת, ומי אני שאכנה אותם טיפשים? אולי הם החכמים ואני הטיפש? מכיוון שאני ספקן מטבעי, כלפי כולם, כלפי השלטונות, כלפי הדיעות הרווחות בחברה, כלפי הדת ואלוהים, אבל בראש וראשונה כלפי עצמי, החלטתי לבדוק את סוגיית הטיפשות ולבדוק אם זאת אכן קללה או רק תיאור תכונה, כמו תמימות, טוב לב או רישעות. אבל לפני שניכנס לעובי הקורה, אם מישהו נפגע מכך בסוברו שהתכוונתי אליו כשדיברתי על הטיפשים, הריני מתנצל ומבקש ממנו מחילה, ערב יום הכיפורים, לא בגלל שרואה החשבון שם למעלה יטה בכך את הכף לחובתי וישלח אותי לגיהינום, אלא בגלל שמצפוני יציק לי עד קץ הימים אם פגעתי במישהו, ואני הרי מצפוני. אבל אולי עדיף מאידך להיות נחרץ ו"חד-משמעי", כמו רבים וטובים בקירבנו שקיבלו תשעה קבין של חוכמה, משוכנעים שהם הפילו את ביבי כי עמדו בכיכרות עם שלט "לך" והוא הלך, ומעולם לא יודו באף טעות שעשו.
