המלחמה על הכשרות הממלכתית עולה שלב. ח"כ
אבי מעוז (הציונות הדתית) שיגר (יום ג', 14.9.21) מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, פנייה לבג"ץ, ליו"ר הכנסת ח"כ
מיקי לוי וליו"ר ועדת הכנסת ח"כ
ניר אורבך, בדרישה כי יפעלו להוצאת רפורמת הכשרות מחוק ההסדרים.
במכתב, שנשלח בידי עו"ד
אמנון לורך, בשם ח"כ מעוז, מבוקש לכנס מחדש את וועדת הכנסת, ולקבוע כי יש לפצל את רפורמת הכשרות של השר מתן כהנא, המוצגת בחוק ההסדרים בפרק כ' - תחת הכותרת "ייעול מערך הכשרות", ולהעבירה לדיון בוועדה כהליך חקיקה נפרד.
במכתב נטען כי בין הרפורמה המוצעת לחוק התוכנית הכלכלית אין דבר וחצי דבר וכי מטרתה אינה תקציבית. בעניין זה מביא עו"ד לורך את עמדתה של היועצת המשפטית של הכנסת שקבעה בחוות דעתה שהוצגה לוועדת הכנסת כי "התיקון יוצר מהפכה של ממש בהסדרת תחום הכשרות, מסדיר עיסוק וקובע הסדרים חדשים ומורכבים תוך שינוי מעמדם של רבני הערים והרבנות הראשית. אין קשר לתקציב ולא ברור מדוע נכלל בחוק ההסדרים. מומלץ לפצל להליך חקיקה רגיל".
עוד הוסיף: "על אף חוות דעתה הברורה של היועצת המשפטית, בחרה הוועדה להתעלם מדבריה הנכוחים, וביום 12.09.21, התקבלה החלטת הוועדה בה נקבע כי הדיון בנוסח פרק כ' האמור יועבר לדיון בוועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירות דת יהודיים, תוך מתן הודעה בלבד לכנסת".
עוד צוין במכתב כי הדבר נוגד את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר טיפול בהצעות חוק ממשלתיות. לאור כך טוען מעוז כי "ההחלטה להעביר את התיקון הקבוע בפרק כ' לדיון בוועדה, תחת לפצל תיקון זה מהצעת החוק ולהעבירו למסלול של חקיקה בנפרד, ניתנה ללא קריטריונים ברורים (למעשה ללא קריטריון כלשהו) ומבלי שקיים קשר בין התיקון לבין חוק התוכנית הכלכלית ועל כן יש להורות על ביטולה".
הוא דורש לכנס מחדש את ועדת הכנסת על-מנת שתורה כי בהתאם לסעיף 84(ב) בתקנון הכנסת, יפוצל פרק כ' האמור מהצעת החוק ויועבר, לאחר החלטת הכנסת, להמשך הליך חקיקה בנפרד מהצעת חוק התוכנית הכלכלית.
עוד נכתב כי "דומה כי הוועדה דורסת לחלוטין את מטרתה המהותית של הצעת חוק התוכנית הכלכלית, ומתייחסת אליו כאוגדן עב כרס שנועד לאגד דברי חקיקה שנויים במחלוקת, שביחס אליהם לא הושגו הסכמות רחבות בכנסת הא ותו לא".
עו"ד לורך ציין במכתבו כי תחילה הצעות חוק ההסדרים היו ממוקדות וקצרות: "הראשון כלל 18 עמודים, זה הנוכחי הגיע לממדים לא סבירים ולא ברי ביצוע בלוח הזמנים הנתון בחוק לאישור תקציב המדינה, 267 עמודים!. איגוד כל כך הרבה נושאים בחוק אחד ובזמן כה קצר, מביא לזילות החקיקה והכנסת, לתקלות וטעויות, לפגיעה בזכות הציבור להביע את דעתו, משטח את רמת הדיון ועשוי לפגוע בזכויות הפרט".
