|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
עלות הסיכומים בחוק להעלאת גיל הפרישה לנשים מוערכת ב-930 מיליון שקל
|
|
בדיון ארוך וסוער בוועדת הכספים, הוצגו עקרונית הסיכומים הנוגעים לחוק, אליהם הגיעו הממשלה וחברות הכנסת שדנו בנושא עם האוצר במטרה להעמיד מענים הולמים לנשים מרקע חלש, לעובדות במקצועות שוחקים ולנפלטות משוק העבודה טרם גיל 60 ● יו"ר הוועדה: "לא יהיו נסיגות מהסיכומים, נקיים עוד דיונים רבים כדי שאף אישה לא תיפגע כתוצאה ממנו" ● באופוזיציה קראו להפריד את החוק שלא קודם במשך שנים מחוק ההסדרים, בטענה שהאוצר מבקש רק לחסוך על הנשים המוחלשות
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
ועדת הכספים קיימה (יום א', 19.9.21) דיון ארוך, בן כשלוש וחצי שעות בעניין החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים, במסגרת חוק ההסדרים. במסגרת הצעת החוק, יועלה גיל הפרישה לנשים מגיל 62 לגיל 65, על פני 11 שנים. הכלים עליהם סוכם במסגרת הדיון בממשלה כפי שהובאו בלשון החוק בנוסחו המקורי אשר אושר בממשלה, וכן במסגרת הדיונים עם חברי הכנסת, טרם אישור החוק לקריאה ראשונה בכנסת, הוצגו בעל פה בפני חברי הכנסת, כאשר חלקם עדיין נמצאים בשלבי גיבוש: - הכפלה של התוספת למענק העבודה - מענק עבודה הוא תוספת הכנסה שמשולמת על-ידי רשות המיסים לשכירים ולעצמאים שהכנסתם נמוכה. מטרת המענק היא לתמרץ את ההשתתפות בשוק העבודה, לתמוך בעובדים בעלי הכנסה נמוכה ולצמצם פערים כלכליים-חברתיים. במסגרת העלאת גיל הפרישה של נשים עשויה התוספת להשפיע לשלילה על נשים מבוגרות המבקשות להשתלב בשוק העבודה. כך, קובע החוק את הגדלת סכום מענק העבודה והרחבת טווח ההכנסה המזכה במענק, לנשים בנות 67-60 באופן מלא. בדיון הוצג כי סך העלות של הרחבת המענק כפי שאושרה בממשלה הייתה 130 מיליון שקל, וההסכמה עם חברות הכנסת הכפילה את התקצוב לצעד זה והעמידה אותו על 260 מיליון שקל - כאשר המבנה של מתן המענק יוסדר בהמשך. בנוסף הוצג כי סוכם על שינוי המנגנון, כאשר בניגוד למצב היום, בו מענק העבודה ניתן רטרואקטיבית, הכוונה היא להקדים את מענק העבודה ולדמות אותו לקצבה, כאשר אישה עובדת היא תקבל את המענק בתשלום רבעוני באופן אוטומטי, לאחר רישום חד-פעמי.
- הארכת דמי האבטלה - בנוסף להארכת תקופת הזכאות המרבית לקבלת דמי אבטלה לנשים מעל גיל 60 ב-125 ימים מ-175 ימים ל-300 ימים, שנמצאת בנוסח החוק המקורי, ונועדה לאפשר לנשים להקדים את תקופת הפרישה שלהן מבלי להיפגע כלכלית, הוצג כי בסיכום עם חברות הכנסת כי אישה שנפלטת משוק העבודה לפני גיל 60, מגיל 57 ומעלה - תקבל לצד 7 חודשי דמי אבטלה בדומה לכל אדם שנפלט משוק העבודה, מינימום 5 חודשי הכשרה עם דמי קיום ועד 8 חודשים אם ההכשרה ארוכה יותר, בסכום של 4,000 שקל לחודש. עוד סוכם כי אם אותה אישה צברה לאחר תקופת ההכשרה, שנת עבודה ונפלטה לאחר מכן שוק העבודה, היא תהייה זכאית לשנה דמי אבטלה. באשר לנשים שאחרי הכשרה לא הצליחו לצבור שנת עבודה, הוקצבו כספים לשיפויין, כאשר המנגנון יקבע בהמשך. עוד הוצג כי מתוכנן במסגרת החוק מענה לתקופת ביניים, עבור נשים שכבר נפלטו משוק העבודה לפני גיל 60 - מגיל 55, בטרם כניסת החוק לתוקף, כאשר המנגנון יפעל במשך 7 שנים.
- הגדלת הדיסריגארד לנשים שנותרות בתעסוקה - מסכום של 6,000 שקל כיום לסכום של כ-8,000 שקל בהקצבה של כ-300 מיליון שקל לשנתיים. - ההטבה חלה גם על גברים.
- סיוע למקבלות הבטחת הכנסה - בגובה של 700 שקל לחודש עבור נשים שיגיעו לגיל 62 בשנים הקרובות, נוכח כך שנדחה להם המעבר מהבטחת הכנסה להשלמת הכנסה, עקב כניסת החוק לתוקף.
- הנגשת הכלים השונים ב-4 שפות: אמהרית, עברית ערבית ורוסית.
באוצר העריכו כי עלות הכלים במסגרת החוק עומדת על כ-930 מיליון שקל. בפתח הדיון, ציין יו"ר, הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, כי "מדובר בדיון מורכב מאוד, התנהל מו"מ מאוד אינטנסיבי של מספר חברות כנסת והיו הסכמות לגבי המתווה, ואני מברך עליהן. אותן הסכמות זה מה שהולך להיכנס לנוסח החוק, לא יהיו שום נסיגות, ונקיים עוד דיונים רבים לעניין הנושא על-מנת שאף אישה לא תיפגע כתוצאה ממנו". ח"כ משה גפני: "ביקשו ממני חברות כנסת נכבדות מאוד שאני מעריך, שאחתום על מכתב מנומק באופן רציני, שזה לא יהיה בחוק ההסדרים, שזה נושא חברתי דרמטי. זו מהפכה חברתית, ואני לא הבנתי למה צריך להעלות את החוק במסגרת חוק ההסדרים. שביקשו ממני להעלות את זה לדיון בעבר, אמרתי שאעלה את זה לדיון כאשר נדון בפרטים מסוימים, ואמרתי שהמהפכה הזו צריכה לקרות בצורה מסוימת, החתמנו את כל חברי הוועדה על העניין הזה. עכשיו לא היו ימים טובים לאגף התקציבים כימים האלה, הם אומרים שהם יתנו את זה ואת זה, הם לא יתנו כלום". איתי טמקין, סגן הממונה על התקציבים באוצר: "תוחלת החיים בישראל הולכת ועולה, ברור לכולם שאי אפשר להחזיק תוחלת חיים הולכת ועולה מהגבוהות בעולם המערבי ומצד שני גיל פרישה לנשים מהנמוכים בעולם המערבי. שני הדברים האלה יחד לא מתכנסים. הדבר נידון בוועדות ציבוריות כאלה ואחרות והגיע לכאן לכנסת בכמה מקרים, וההמלצה להעלות את גיל הפרישה עלה כל פעם, על כך הייתה הסכמה ולא הייתה מחלוקת גם בוועדה, בעיקר היה דיון סביב הכלים המשלימים לאותו מהלך. לאחר הרבה שנים שר האוצר הזה החליט לטפל בבעיה הזו שאי אפשר לדחות אותה ולדחות אותה, והחקיקה בנושא מובאת בפניכם. עברנו תהליך להגיע להסכמות בתוך הממשלה, הגענו להסכמות עם השרות בממשלה לגבי הכלים המשלימים, כאשר כבר בשלב הזה הרחבנו משמעותית את סל הכלים, ובהמשך לפני קריאה ראשונה לבקשת מספר חברות כנסת, הגענו להסכמות שמרחיבות את אותם כלים משלימים. השלב הבא הוא לפרוט את אותן הסכמות לתוך סעיפי החוק".
"נתונים לא הגיוניים"
בנוסף הציגו במשרד האוצר כי על-פי תוחלת החיים בגיל 65 בישראל, תוחלת החיים לנשים ב-2020 מגיעה ל-86.8 שנים בממוצע, ואם בעבר היו לאישה 20 שנות פנסיה, היום יש לה 25 שנות פנסיה. עוד הוצג כי כיום רמת החיים של נשים בפרישה נמוכה מהרצוי, וכי בבחינה לרמת האפקטיביות של הפנסיה, במסגרתה משווים בין רמת השכר של אישה שנכנסת לשוק העבודה לקצבת הפרישה שלה - היחס המומלץ עומד על בין 70 ל-90 אחוז, ואילו כיום בישראל עומד היחס על 62 אחוז, וכי לאחר העלאת גיל הפרישה היחס יעמוד על 78 אחוזים, כאשר כנגד כל שנת עבודה נוספת, קצבה הפנסיונית של הנשים תעלה ב-8 אחוז, כאשר מצד האישה גם עובדת שנה יותר ומהצד השני היא מושכת שנה פחות קצבה פנסיונית. מספר חברי כנסת טענו כי הנתונים אינם הגיוניים. ח"כ בצלאל סמוטריץ': "זה נראה לי לא הגיוני, זה העלה באחוז דומה לגברים כאשר העלו את גיל הפרישה שלהם? יש פה קבוצת ביקורת, תבדקו את זה. יש פה הנחות שלא בטוח שהן מתיישבות עם המשק הישראלי. האם אצל גברים עלינו ב-16 אחוז בשנתיים?! זה לא הגיוני". עוד הציגו במשרד האוצר כי בקרב גילים שנשים יכולות כבר לפרוש בהם מבחינה חוקית, הפערים בין גברים לנשים בשיעורי התעסוקה משלש את עצמו. כאשר גם נתון זה ספג ביקורת. יו"ר הוועדה ציין כי "לא בטוח שהירידה שאנחנו רואים פה קשורה בגיל הפרישה". ח"כ נעמה לזימי: "מנסים לדמות שוויון ולא כך. צמצום פערים מתחיל מהגיל הרך או לפחות מגיל היציאה לשוק העבודה, אין פה שום עניין של צמצום פערים". ח"כ ג'ידא רינאוי-זועבי: "מבחינתי, מה שהוצג לעומת מה שהוצג בעבר הוא הישג שאפשר לקדם אותו עד לאישור בקריאה שנייה ושלישית. אני רוצה למקד בנשים במקצועות שוחקים ובנשים בעלות שכר נמוך. קבוצה אחת גדולה של נשים שלא קיבלה מענה שאני רוצה שתקבל, הן בנות 60 ומעלה שנפלטו משוק האבטלה ומיצו את זכויות האבטלה שלהם, הן אמורות לקבל דמי קיום מובטחים, אני חושבת על איך אפשר לקבל פיצוי. למשל 5 חודשים קצבת מחיה או פיצוי אחר". ח"כ אורלי לוי אבקסיס: "הדיון הוא דיון ראשון מתוך הסדרה של דיונים אם זה אמור להיות בחוק ההסדרים או מחוצה לו כפי שהחרגנו אותו במשך השנים. ביקשנו בעבר חברות הכנסת מכל המשק הפוליטי מהאוצר, להגדיר מה הם המקצועות השוחקים. שמדובר במכונות האוצר יודע מה הן אותן מכונות ומתי הן נשחקות, ונותנים הטבות מתי צריך להחליף אותם. בנשים עובדות הגוף שלהן הוא המכונה, הצענו הצעת חוק המגדירה מה הם אותם מקצועות שוחקים. מגיל 55 אנחנו מגלים שאותן נשים שהעבודה שלהן היא ניקיון, או עבודה סיעודית, שהגוף הזה לא עומד בזה כבר, ולעולם יעדיף אותו מעסיק את האישה הצעירה. לכן אתם זורים חול בעיניים שאתן אומרות שהנשים יקבלו הטבות בגילאים האלה, כשאיש לא רוצה להעסיק אותן בגילאים האלה במקצועות האלה. שאנחנו יודעים מה הם המקצועות השוחקים אנחנו יכולים להיערך לגיל הפנסיה, כדי שלא יישארו בלי השלמה הכנסה, בלי קצבת זקנה ובלי פנסיה. יש לי פה הצעת חוק שמציעה דיפרנציאציה - העלאת גיל הפרישה נכונה לנשים חזקות במקצועות מסוימים, מה שאתם עושים זה לזרוק נשים לעוני מכפיר בלי קצבת זקנה, בלי הכנסה מתעסוקה ובלי הפנסיה שלהן". |
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
ח"כ עופר כסיף: "המפתח הוא לעשות סוף-סוף כלכלה פרוגרסיבית, לעניין כלל האוכלוסיות החלשות הגיע הזמן שבמקום שהן ישלמו את המחיר, ישלמו מי שיכול. שיגדילו את ההכנסות דרך הגדלת מס על ההון, על מס עיזבון לדוגמה, לא על חשבון המוחלשים". ח"כ עאידה תומא סלימאן: "אני מגיעה לדיון הזה אחרי 2 דיונים שהיו בוועדה למעמד האישה בנושא. אני מבקשת - אל תשחיתו את המושג שוויון מגדרי בתעסוקה בחוק הזה. מה שאתם עושים זה עושק מגדרי, לא שוויון מגדרי. אם האוצר באמת רוצה להגדיל את הפנסיות של הנשים, תדאגו שיהיו שוויון בהכנסות של הנשים, ולא תהייה הכנסה של אישה, כולל בשירות המדינה, 70% ממה שמקבל גבר. רק שהאישה יוצאת לפנסיה נזכרים בשוויון החברתי. אני מבקשת שתשנו את השם של החוק. אם החוק היה מופרד והיה מובא לדיון אמיתי יכולנו להעלות את כל השאלות וכל הדקדוקים. אני מבקשת לקבל טבלה עם כל הפתרונות שבינתיים סיכמתם. אתם באים אחרי שנה וחצי של קורונה שנשים רבות נפלטו משוק התעסוקה, נמצאים באבטלה בגיל 55, אפילו 50, מה הפתרונות? את הנשים האלה איש לא ירצה לקבל לעבודה, את כל נושא הארכת זכאות לדמי אבטלה מוגדלים, צריך להוריד לגיל 57, ולהגדיל את תקופת הזכאות. לא בסדר שאנחנו דנים כאילו במתווה שקרו בו שינויים שלא קרו, יש פה מולנו נוסח אחר בלי השינויים".
לזימי: "הבאנו את המתווה שאפשר לראות בו שינויים משמעותיים לנשים עניות ועוד, והתפקיד שלנו לוודא שכל הנוסחים נכנסים בצורה מלאה. אם יש נקודה שאני לא שלמה איתה זו התלות בהכשרות. מפה בכוח הוועדה לשנות ולשפר עוד". סמוטריץ': "בסופו של דבר יש לנו בעיה עם נשים במקצועות שוחקים שלא יכולות לעבוד עוד שנים, יש מענה לנשים שעובדות וימשיכו לעבוד. באו נשים ומכרו לאוצר את קבוצת הנשים במקצועות חלשים תמורת הישגים פוליטיים. יש פה אלמנט של הערכת דמי האבטלה, זה חיובי, עוד חצי שנה, הארכת הדיסריגארד זה אחרי גיל פרישה, גם הסכומים מצחיקים, כל מה שיש פה, למעט ההכשרות אולי, כל קבוצת התעסוקה האלה ממשיכה לעבוד, הבעיה עם מי שאחרי כל המענקים ואחרי כל המס הכנסה שלילי, אחרי כל זה עדיין אין להן יכולת לעבוד או אם ימשיכו לעבוד זה יהיה פחות מהפנסיה שיקבלו, אז לא לתת להן כלום חוץ מעוד חצי שנה פנסיה נוספת למי שמעל גיל 60. שימו על השולחן את אותן קבוצות אוכלוסייה שיש בעיה ותסבירו מה להן אתם נותנים". רוזין: "זה המתווה של השרים. אתה מדבר ולא יודע מה ההישגים".
ח"כ גפני: "יש מקצועות שוחקים, יש נשים עניות, יש נשים שפרשו כבר קודם ומה שעלול להיות כתוצאה מהחוק. מספרים ששינו בממשלה ושינו בכנסת, תנו לנו להעביר את ההצעה הזו, נדבר סעיף-סעיף, הם רוצים להיות בעלי הבית כדי שלא יצטרכו לשלם, הם רוצים את קצבת הזקנה. לא מעניינת אותם זו שמנקה כאן את המדרגות, אלא קצבת הזקנה". קושניר: "יש פה חברות כנסת מספיק בקיאות וחכמות ולא רק חברות הכנסת האלה ניהלו את המו"מ מול האוצר, כולנו יחד, לא ניתן לפגוע בנשים חלשות". ח"כ ולדימיר בליאק: "חבל שזה לא נעשה לפני 5 שנים או 3 שנים, אבל עכשיו אנחנו חייבים לעשות את זה. אני מברך על העבודה האדירה שעשו חברות הכנסת לפני קריאה ראשונה, המתווה הזה נראה אחרת לגמרי מהגרסה הראשונה שלו. חסרים לי פתרונות לאותן נשים שממשיכות לעבוד בגיל 65 ו-67 כי אין להן פנסיות, רבות מהן עולות חדשות אבל לא רק. יש לנו את העלאת הדיסריגארד, שאשמח שנעלה עוד, יש את הנושא של מס הכנסה שלילי שאנחנו מכפילים אבל בעיני זה עדיין לא מספיק. אני חושב שהנושא של ההכשרות הוא הכי בעייתי, ויש לעקוב אחרי זרוע העבודה. במקביל יש לדבר גם על סעיף סיום העסקה מחמת גיל, פה עכשיו הוא 67, אפשר לעשות חשיבה מחודשת על העלאתו לגיל 60 או 62".
ח"כ שלמה קרעי: "יש פה ניסיון להראות מצב שהוא קשה יותר ממה שהוא באמת, לקחו טווח של שנים. קודם כל החוק הזה צריך להיות נידון באופן יסודי יותר, צריך להוציא אותו מחוק ההסדרים. הייתי מנסה להגדיר מה מקצוע לא שוחק וכך מתקדם, שהאוצר יבוא לרדוף אחרינו. בנוסף אני מבקש תחשיב של החוק. זה נראה שלא רואים בעיניים מאיפה רוצים לקצץ. אם נשים על הכף את מה שלוקחים מהאוכלוסייה המוחלשת ומה שנותנים להם, אני די בטוח שלא תהיה הלימה".
עיקרי המתווה
בהמשך הציגו במשרד האוצר את עיקרי המתווה, במסגרתו יועלה גיל הפרישה לנשים מגיל 62 לגיל 65, על פני 11 שנים, לצד ליווי בכלים משלימים וצעדים לעידוד תעסוקת מבוגרים ורשת ביטחון לנשים מוחלשות. ח"כ מיכל רוזין שהייתה שותפה לגיבוש המתווה הקדימה: "הצגה בפתח הדיון של המתווה הייתה חוסכת חלק גדול מהדברים שנאמרו פה לדעתי. אנחנו רחוקות מלחשוב שיש פה מתווה מושלם. חשבנו חברות הכנסת שנכון לפצל את הנושא מחוק ההסדרים על-מנת לקיים דיון מעמיק, מכיוון שיש פה קושי וכל כך הרבה היבטים וכל דבר משליך על דבר אחר והסיבה שלא הוגש עדיין נוסח, היא שגם אנחנו צריכות לשבת ולראות איפה כל כלי נכנס ואיך זה עומד, אבל הלכנו בגישה ברורה שאנחנו באות לפתור את החסך שקיים בהעלאת גיל פרישה עבור קבוצות מסוימות באוכלוסייה - הגדרנו שכר של עד 6,000 ש"ח שבעיננו מכיל את המקצועות השוחקים, כאשר קיבלנו את עמדת האוצר שיש בעייתיות בהגדרה של מקצועות שוחקים שזו רשימה שקשה לתחם אותה ושיש גם מקצועות שוחקים אצל גברים, ולכן אמרנו שנפתור את זה דרך סך של שכר שהוא 6,000 שקל.
"בנוסף אמרנו יש נשים שנפלטות משוק העבודה ולא בגלל שהן לא רוצות לעבוד אלא כי אין שוויון בשוק התעסוקה ולכן נשים נפלטות כבר מגיל 50 משוק העבודה, לכן אמרנו שנשים שיפלטו עוד לפני גיל 60 ניתן להם את הכלים או לחזור לשוק העבודה, או שכאשר יגיעו לגיל 62 נפצה על העדר קצבת זקנה. עשינו סימולציות כמעט על כל אישה, לילות כימים, כל סימולציה אפשרית, יכול להיות שיש נשים שנעלמו לנו מהרדאר, לכן היה חשוב לנו להביא את ההבנות לפני קריאה שנייה - שלישית. גם האוצר וגם שר האוצר הבינו שאלה האוכלוסיות שאנחנו רוצות לדאוג להן, לכן אנחנו פה במשימה משותפת להציל את אותן נשים, שלא יפלו בין הכסאות. כבר העלו טענות האחיות והמורות, יכול להיות שנגיד להן שזה משפר להן את הפנסיה, אבל חשוב שנשמע. אף אחד מאתנו לא קיבל מלמעלה את כל התורה כולה, המטרה שלנו לדאוג שאף אישה לא תפגע בצורה שלא יוכלו לכלכל את מחייתן, זה מטרה של כל יושבי החדר בעיני. עכשיו אפשר לדבר על הדברים ואז לנסח".
לזימי: "הבנו שאם לא נגיע עם בסיס איתן שניתן לדון במתווה זה לא יהיה הגון מצידנו לדון בו, להוסיף הבטחת הכנסה ב-700 ש"ח בחודש זה דבר דרמטי, להכפיל מענק עבודה, להפוך אותו למשהו אוטומטי זה דרמטי, גם אני תוך כדי ממשיכה ללמוד, לקרוא, לשמוע ולכוון, בוודאי שיש לוועדה את המקום החשוב שלה כעת להמשיך ולשפר אבל לא לחזור אחורה, אלא להמשיך מהמקום אליו הגענו. יש צדק בדברי האופוזיציה, יש עוד מה לשפר ולעשות".
הקיזוז
בהמשך הוצגו הצעדים השונים כאמור, ונציג הקרנות הוותיקות ציין כי העלאת גיל הפרישה בשלב זה, תצמצם את הקיצוץ הדרוש בקרנות הוותיקות מ-5 מיליארד שקל ל-2 מיליארד שקל. ובאוצר ציינו כי שר האוצר התחייב כי במסגרת החוק הוא יפעל ליתר את הקיזוז.
יו"ר הוועדה אלכס קושניר קרא להביא סיכום לעניין זה בהמשך הדיונים לעניין החוק וסיכם את הדיון: "הנושא מאוד מאוד מורכב ואנחנו חייבים לוודא שלא תהיינה נשים שתפגענה מהמהלך, יש הסכמות שהגיעו אליהם עוד לפני הקריאה הראשונה, ויש עוד דברים שהוסכמו ויש לפרוט לחוק, אני מציע שתגיעו לדיון הבא עם נוסחים כדי שנוכל להתקדם בנושא הזה. אני מבקש שתגדירו כל קבוצה שעלולה להיפגע במהלך ואיך ניתן לה פתרון, אני מקווה שכאשר נגיע לדיון הבא נהייה הרבה יותר מוכנים ובשלים".
|
|
| תאריך:
|
20/09/2021
|
|
|
עודכן:
|
20/09/2021
|
|
עידן יוסף
|
|
+"ההסתדרות מזמן לא הבייבי של השמאל"
|
|
12:23 20/09/21 | איציק וולף | לרשימה המלאה |
ח"כ מירי רגב, שהתפקדה להסתדרות הכללית, מצהירה כי היא לא עוזבת את המערכת הפוליטית אך מבהירה: "מה יהיה בעוד חמישה או עשרה חודשים? בעוד שנתיים או שלוש? אני לא יודעת להגיד לך, כרגע אני בתוך הליכוד" ▪ "אני בעד תחרות חופשית ואני בעד ועדי עובדים. אני לא חושבת שזה אחד שסותר את השני. עובדים צריכים לקבל את הזכויות שלהם, אבל זה לא אומר שצריך להיות חזיר" ([צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90])
|
|
|
|
+יש מי שאוהב, ויש מי שלא"
|
|
01:29 20/09/21 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
ועדת הכלכלה החלה את הדיונים בסעיפי התחבורה מתוך חוק ההסדרים - בהם תיקונים לחוק נתיבים מהירים ושינויים בהסדרי החניה ברשויות המקומיות ▪ מרכז השלטון המקומי תומך בביטול מחיר המקסימום לשעת חנייה, אך מתנגד לכבילת שיקול הדעת של הרשות המקומית באשר לקביעת אזורי חנייה והיכולת לתת פטור מתשלום רק באזור אחד
(מיכל פרנק ועדי חכמון [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
|
|
|
|
|
|
|
עלות הסיכומים בחוק להעלאת גיל הפרישה לנשים מוערכת ב-930 מיליון שקל
|
|
ראש האופוזיציה נתניהו העביר שידור בלייב פייסבוק שבו נראה כביכול מחקה את נשיא ארצות הברית ביידן. מן הליכוד נמסר כי "בניגוד לתמונה המעוותת ששודרה בתקשורת, ראש הממשלה לשעבר נתניהו לא מתח ביקורת על הנשיא ביידן שאותו הוא מכיר ומוקיר כידיד ישראל מזה 40 שנה. הביקורת שלו כוונה אך ורק לנפתלי בנט שבביקורו בבית הלבן דיבר באריכות על לא כלום".
|
|
|
|
|
מיד אחרי החגים, צפוי להתקיים בכנסת דיון ברפורמת הכשרות. לדיון צפוי להגיע השר לשירותי דת מתן כהנא. בישיבת הוועדה למיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים (יום א', 19.9.21), אמרה יושבת הראש ח"כ יוליה מלינובסקי שיש לה לחץ לו"ז מטורף בוועדה. ח"כ יעקב אשר הציע: "בואו נשים בצד את הרפורמה בכשרות, ככה יישאר לנו זמן לנושאים החשובים באמת".
|
|
|
|
|
ועדת הכספים החלה לדון (יום א', 19.9.21) בהגדלת סכומי תוספת השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים. יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר התייחס לחוק המוצע בפתח הדיון: "את הרפורמה הזו התחלנו לתכנן, ח"כ דאז עודד פורר ואני כמנכ"ל משרד העלייה והקליטה עוד במהלך הכנסת ה-20, במטרה שבמדינת ישראל לא יהיו קשישים תחת קו העוני. היום אנחנו באים ואומרים שהכנסת מינימום לקשיש תעמוד על 3,710 ש"ח ליחיד, כאשר קו העוני נקבע נכון ל-2019 על 3,593 ש"ח, זאת אומרת שנעמיד את כולם מעל הקו הזה, וזו בשורה גדולה שיוצאת מהדיון הזה".
|
|
|
|
|
הממשלה מבקשת, במסגרת הצ"ח התוכנית הכלכלית, להאריך את משך פעילות תחנת הכוח ברידינג, כדי לספק חשמל לגוש-דן, וזאת משום שהפעלת תחנת המיתוג שתוכננה לענות על צרכי גוש-דן מתעכבת. אולם, הארכת פעילות רידינג עומדת בסתירה לחוק נפגעי אסבסט מ-2011, שחייבה הסרת כל האסבסט עד אוגוסט 2021 - כך עלה(יום א', 19.9.21) בדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ ווןליד טאהא, שהחלה לדון בסעיפי הצ"ח התוכנית הכלכית.
|
|
|
|
|
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ גלעד קריב (העבודה), הודיע כי הוא מגבה את עמדת משרד הבריאות וקבינט הקורונה לחסן בחיסון שלישי את האוכלוסייה הבוגרת בישראל, כתנאי לקבלת התו הירוק. לצד זאת, קורא לדחות את מועד התיינת התו הירוק בחיסון שלישי לקבוצת הגיל 12 עד 16. זאת, בעקבות החלטת ה-FDA שלא לאשר מתן חיסון שלישי לבני 16 ומעלה באופן גורף, אלא רק לבני 65 ומעלה.
|
|
|
|
|
