המדינה מערערת לבית המשפט העליון על זיכויו של
יאיר ביטון, בעל השליטה בחברת הבנייה הבורסאית ב.יאיר, מכל ההאשמות שיוחסו לו בנוגע לקשריו עם העבריין יצחק אברג'יל. הפרקליטות מבקשת (יום ד', 29.9.21) מבית המשפט העליון לאפשר לה להגיש את נימוקי הערעור עד סוף חודש נובמבר, לאחר שייגזר דינם של מעורבים אחרים שהורשעו בצורה חלקית.
על-פי כתב האישום, בשנת 2007 קשרו אברג'יל וביטון קשר להעברת כספים לאברג'יל ולגורמים מטעמו בדרכי מרמה באמצעות ב.יאיר. לטענת המדינה, אברג'יל וביטון ביקשו לממש את הקשר באמצעות כריתת חוזים לבניית דירות באילת, והעברת חלק מהכספים שיועדו לבנייה אל אברג'יל ולמי מטעמו. ביטון דאז לכך שחברת ב.יאיר תחתום בשנים 2008-2007 על חוזים לבניית 86 הדירות עבור חברת גן רווה, שהוקמה לצורך מזימה זו, תמורת 41.6 מיליון שקל. בפועל היא שילמה 52 מיליון שקל, מתוכם הועברו 7 מיליון שקל לאברג'יל ומקורביו, ועוד 6 מיליון שקל נמשכו לצורך השקעה בקזינו ברומניה שהיה בבעלות אברג'יל.
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, טלי חיימוביץ, זיכתה בחודש שעבר את ביטון. היא קבעה: "הקשר הפלילי בין יאיר ביטון לאחרים, לא הוכח. טעם מרכזי למסקנתי (גם אם לא יחיד), היה הימנעות המאשימה מהגשת חוות דעת מומחים. סברתי כי נדרש מומחה מתחום הבנייה, על-מנת להוכיח כי תשלומי היתר עליהם הורה יאיר ביטון לטובת גן רווה, הם כה בלתי סבירים, עד שישמשו כשלעצמם ראיה נסיבתית למרמה הנטענת. זאת מן הטעם שתחום מיזמי הבנייה הוא תחום מקצועי מורכב, והוכח בפני כי פריצת תקציבי בנייה היא דבר שבשגרה. לכן, לא די בהוכחה כי תשלומי ב.יאיר לגן רווה חרגו מהמחיר החוזי. נדרש היה להוסיף ולהוכיח, כי התשלומים לא היו סבירים בנסיבות הבנייה בהן עסקינן".
עוד קבעה חיימוביץ, כי המדינה גם לא הוכיחה שביטון היה חייב כספים לאברג'יל (בשל חוב קודם לעבריין גבי בן-הרוש, איש ארגונו של אברג'יל, אשר הועבר לזכותו של אברג'יל). "בסופו של יום לא הוצגה ולו ראשית ראיה, להוכחת הקשר בין חובו הנטען של ביטון לבן-הרוש, לבין חובו הנטען של ביטון לאברג'יל... אכן, המאשימה אינה חייבת להוכיח מניע, אולם היא כן חייבת להוכיח עובדות להן טענה בכתב האישום. אם אין בידיה ראיות להוכיח עובדה זו או אחרת, עליה להימנע מאזכורה מלכתחילה... לא הוכח כל קשר בין עסקיו של יאיר ביטון עם גבי בן-הרוש, לבין חובו שלו לאברג'יל, שאף הוא לא הוכח".
בהודעת הערעור מבקשת המדינה להרשיע את ביטון ברוב העבירות שיוחסו לו: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מנהלים בתאגיד, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ו
הלבנת הון. לטענתה, בפסק דינה של חיימוביץ "נפלו טעויות מהותיות" אשר מחייבות את התערבותו של בית המשפט העליון.