העיתונאי והעסקן החרדי מנחם גשייד תובע 3 מיליון שקל מיעקב גלברד - מי שהיה מנכ"ל הריבוע הכחול, בזק, פרטנר ופלאפון - ומאביב מרכוס, שותפו בבעלות על קרקע באשדוד. גשייד טוען, כי השניים התחמקו מלשלם את העמלה המגיעה לו על הסכם למכירת הקרקע ב-118 מיליון שקל לצחי אבו, בעליה של קבוצת ארנה גרופ. התביעה הוגשה (4.10.21) לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
גשייד הוא עיתונאי ופובליציסט, הכותב הן בעיתון החרדי המודיע והן בתקשורת החילונית. הוא גם עוזרו של הרב אלימלך פירר, חתן פרס ישראל, ומוכר בציבור החרדי כמתווך בעסקות וביישוב סכסוכים; הוא מגדיר את עצמו כ"יועץ אסטרטגי מוביל ובעל מוניטין רב המעניק שירותים לחברות מובילות בארץ ובעולם". בחודש יוני השנה נעצר גשייד בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנוגע לסימון מוצרי מזון, שעל-פי החשד התרחשה בסביבתו של יעקב ליצמן כאשר הלה היה שר הבריאות.
על-פי התביעה, גלברד ומרכוס פנו לגשייד באמצעות אשת הנדל"ן זיוה כהן, שהייתה שותפה שלהם בקרקע באשדוד באמצעות חברת קדמת עדן שבבעלותה - חברה שהחלה את דרכה בהקמת כפר נופש ליד חדרה, אשר נקלע לקשיים, וכיום מעורבת בעסקות נדל"ן גדולות באזור ירושלים. צחי אבו הוא בנו של הקבלן האשדודי יחיאל אבו (שהודה בעבירות קלות בפרשת השחיתות בעירייה המקומית), וכאמור - שולט כיום בקבוצת הנדל"ן ארנה גרופ. כהן, גלברד ומרכוס היו הבעלים של 72% מחברת פנינת אשדוד, ויתרת המניות הייתה בבעלות קיבוץ שדה עוזיהו.
לדברי גשייד, הוא התבקש בנובמבר שעבר למצוא קונה למניותיהם של גלברד, מרכוס וכהן, והובטחה לו עמלה של 2 מיליון שקל אם מאמציו יעלו יפה. הוא יצר את הקשר עם אבו וליווה עד יוני השנה את המו"מ בין הצדדים, שידע עליות ומורדות רבות, עד שסוכם על מכירת הקרקע ב-118 מיליון שקל. לטענתו, לאחר ההגעה להסכם עם אבו, דרשו ממנו גלברד ומרכוס להפחית את עמלתו; הוא הסכים לבסוף לקבל 1.5 מיליון שקל מהחברה המשותפת ועוד 200,000 שקל מכהן.
לטענת גשייד, רק בשלב זה גילו לו גלברד ומרכוס, כי לשדה עוזיהו יש זכות סירוב ראשונה למכירת מניותיהן - מה שגרם לו לאי-נעימות מול אבו ולאובדן התשלום שהבטיח לו האחרון. אולם, הוא טוען, גם אם הקיבוץ היה נכנס לנעליו של אבו - היה על המוכרים לשלם לו את שכרו, שכן הוא אשר הוביל לעסקה בה נקבע המחיר שישלם הקיבוץ.
עוד טוען גשייד, כי גלברד ומרכוס ניצלו את מעצרו ואת העובדה שהיה עשרה ימים במעצר בית ונחקר כמעט מדי יום, בכך ששלחו אליו באותם ימים הסכם לחתימתו - אליו שרבבו כמה משפטים שלא נכללו בנוסח עליו הסכימו לפני כן. הללו קבעו, כי אם העסקה עם אבו לא תצא לפועל מכל סיבה שהיא - הוא לא יהיה זכאי לתשלום כלשהו. ואכן, כאשר הודיע שדה עוזיהו על מימוש זכות הסירוב - סירבו גלברד ומרכוס לשלם לו סכום כלשהו. לטענתו, הם ידעו שהמושב אינו יכול לשלם תמורת הקרקע ומכך שהוא סחר בזכות הסירוב והעביר אותה ליזם ניסים ברכה, אך העניקו לו אותה כדי שלא לממש את העסקה עם אבו. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד טל שפירא ורועי שפירא, וטרם הוגשו כתבי הגנה.
