המהנדס רמי שמש התריע כבר בשנת 2012, כי לא ניתן כלל לקיים את אירועי ל"ג בעומר במירון בשל העדר יציאות מילוט מספיקות. ההתרעה נותרה ללא התייחסות, ושמש מדגיש, כי בכל מקרה - אין כל אפשרות לקיים באתר אירועים ובהם רבבות משתתפים. שמש העיד (יום א', 10.10.21) בפני ועדת נאור לחקר אסון מירון. לדבריו, אם יתווספו יציאות המילוט הדרושות - יכולים להיכנס למתחם הקבר לכל היותר 15-12 אלף בני אדם, ואת ההדלקות הגדולות יש לבצע מחוץ למתחם. עוד ציין שמש, כי רק לאחר האסון החל משרד הכלכלה להסדיר את ההגדרות בתקן הבטיחות משנת 2006 אשר יאפשרו להפוך אותו למחייב.

שמש אמר: "כשהגעתי למירון ב-2012 לא היו תוכניות של האתר, לא הייתה תוכנית בטיחות, לא היה כמעט כלום. הצלחנו לקבל מהמשטרה תוכנית מדידה כלשהי ששימשה אותה. ביקשתי להשתתף בהילולה כדי להתרשם איך זה עובד. שאלתי כמה אנשים נקבעים. תפוסת קהל נקבעת לפי השטח ומספר היציאות, והמגביל שבהם הוא שמגביל את כמות הקהל. חוות הדעת שהוצאתי ב-2012 הייתה שחייבים להגדיל את מספר יציאות המילוט. זה היה הדבר הכי אקוטי. היציאות היו ל-7,000 איש, 10,000 איש. לא הייתה יציאה מהאתר". בהמשך הסביר שמש, כי התקן מחייב שני פתחי מילוט ברוחב 2.20 מטרים ל-1,000 המשתתפים הראשונים ועוד פתח לכל 1,000 נוספים.

שמש חזר לתיאור התרשמותו ב-2012: "הייתי בהלם מהמחזה. יצאתי מהאירוע מזועזע. בכזה דבר לא נתקלתי. היכולת לקבל החלטה שתקבל תוקף בשטח, היא אפס. אין מפיק לאירוע, שאפשר להגיד לו בזמן אמת מה צריך לעשות. לא היה מבט מלמעלה איך האתר מתנהל. התחושה הייתה שהאירוע כאילו מתנהל מעצמו. ראייה מערכתית כוללת - לא ממש הייתה. כשמתחילים מאבן הנגף של יציאות המילוט, לא צריך להמשיך הלאה. אי-אפשר להכניס כזאת כמות של אנשים. ב-2015 היו 150-180 אלף איש בבת אחת". הוא הוסיף, כי מזה חמש-שבע שנים קיימת טכנולוגיה מאפשרת להעלות רחפן ולדעת כמה אנשים מצויים בשטח מסוים. "להלין אנשים במקום כזה - זה חוסר אחריות", הדגיש.

שישה חודשים להכשיר את האתר

לדברי שמש, אפשר לתקן חלק מהליקויים באתר ויש צורך בשלושה חודשים כדי לעשות זאת. עוד הוא מעריך, כי דרושים שישה חודשים להביא את האתר למצב בו ניתן לפתוח אותו, אך גם אז - הוא יוכל להכיל לכל היותר 15-12 אלף בני אדם. "האתר מאוד בעייתי, אין מספיק יציאות מילוט, היציאה מן האתר עצמו היא מאוד צרה ומאוד בעייתית. את ההדלקות צריך להעביר אל מחוץ למתחם קבר רשב"י. המקום מתאים לתפילה בלבד, לא לאירועים הגדולים האלה.

"גם התב"ע הנוכחית [הממתינה לאישור ועדת הפנים של הכנסת] לא מאפשרת למשל מדרגות זמניות. זה כמו אירוע על חוף הים: בונים טריבונות זמניות ומפרקים אותן מיד אחריו. תוכניות לאירוע חד-פעמי הן דרך מחלקת רישוי עסקים [של הרשות המקומית]. אפשר לפרק את המדרגות והטריבונות, לאחסן אותן ולהשתמש בהן שוב. את הטריבונות שהיו שם פסלנו, כי הן לא ענו לדרישות החוק. מבחינת חוזק, הן היו מאוד חזקות, הרבה יותר ממה שצריך לפי התקן. התקן הוא 500 ק"ג למטר רבוע, הן היו חזקות פי שלושה. אבל הן נבנו שלא על-פי חוק. 13, 14, 15 קומות - אם חלילה אדם נפל, הוא מפיל את כל מי שלפניו. לא היו מדרגות גישה לטריבונה. החוק לא מאפשר לעשות את הדבר הזה".

לדעת שמש, "אפשר לפנות את החניונים, להחנות את האוטובוסים בתחתית ההר ומשם להפעיל שאטלים, ולעשות הדלקות בחניונים הנוכחיים. יש חמש חסידויות גדולות שמגיעות לאלפי אנשים, אפשר לבנות כל אחת במה ענקית כמו של מדונה, ושטח עם תאורה ויציאות. מגיעים לשם אברכים ממושקפים, ומספיק שהמשקפיים שלו יפלו - והוא לא יוכל לצאת משם. האתר הזה לא מתאים לאירועים של עשרות אלפי אנשים. בלי יציאות המילוט שהצעתי ב-2012, אין סיכוי לקיים את האירוע".

אין תקן, המשטרה קבעה בעצמה

עוד אמר שמש, כי גשר דב אינו עומד בהוראות חוק התכנון והבנייה, המדבר על שיפוע מירבי של שמונה אחוזים - בעוד גשר דב מגיע ל-18%-17%. לדבריו, גם המדרגות בהן אירע האסון אינן תקינות. הוא גם העיר, כי סירב ליטול חלק בוועדת הבדיקה של המשטרה בעקבות האסון, משום ש"היא תמיד תמצא את הדרך להאשים אחרים". עוד עמד שמש על הפרה רוחבית של תקני הבטיחות, באומרו ש"נכון להיום - כל אחד יכול לחתום על אירועים המוניים" בשטח הפתוח. רק כעת, לאחר אסון מירון, מטפל משרד הכלכלה בהסדרת החלק הראשון של התקן שנקבע ב-2006, ולכן התקן אינו מחייב. בתשובה לשאלות חברי הוועדה אמר שמש, כי התוכנה לספירת משתתפים (וגם להערכת נפחים וגדלים) נמצאת כבר כיום בשימוש המשטרה, כמו גם בשימוש של המגזר העסקי.

עוד נשאל שמש מהו מספר האנשים המירבי בשטח. הוא השיב, כי הקביעה של אדם אחד למטר רבוע, היא קביעה שרירותית של המשטרה - למרות שאין לה כל סמכות וידע בנושא. "אני לא מבין מאיפה באה העזות הזאת", העיר. המשטרה עשתה זאת בשל החלל הריק בתקן הבטיחות, אשר כאמור לא נקבע בה מיהו בעל הסמכות לבדוק את העמידה בו. "אני עושה את התוכנית, הולך לשוטר שאין לו מושג בנושא, והוא קובע אם זה בסדר או לא", אמר בכעס. שמש הסביר, כי חוק התכנון והבנייה חל רק על מבנה הקבר, ואילו על האירוע חל תקן אירועים המוניים - שכאמור, עדיין אינו מחייב משום ש-15 שנה אחרי התקנתו הוא טרם הושלם. חוק רישוי עסקים חל רק על אירועים בתוך מבנה, ולא על אירוע במקום פתוח כמו ההילולה. עוד ציין שמש, כי אירועים דתיים הוחרגו מחוק רישוי עסקים, ולכן הוא אינו חל על התכנסויות בכותל המערבי ובהר-הבית ("שם יש בעיה הרבה יותר גדולה").