בית המשפט העליון דחה (11.10.21) עתירות שביקשו למנוע קידום תוכנית מתאר ארצית שתאפשר חציבה במחצבות טורעאן שבגליל ושדה בריר סמוך לערד שבדרום. זאת, לנוכח הודעת משרדי הממשלה כי עדיין נדרשת תוכנית מפורטת ובמסגרתה תתקיים בחינה של היבטי הבריאות והסביבה. לא נפסקו הוצאות. הודעה בנושא נמסרה לבורסה מטעם קבוצת החברה לישראל.

העותרים נגד המחצבה בטורעאן טענו כי המחצבה המתוכננת בתמ"א 14ב היא במרחק של 500 מטרים מבתי מגורים כאשר המרחק הראוי הוא כפול וכי התוכנית אינה מחייבת לערוך תסקיר השפעה על הסביבה בשלב התכנון המפורט.

העותרים נגד החציבה בשדה בריר טענו כי היה מקום לבחון את היבטי הבריאות כבר בהכנת תוכנית המתאר הארצית וכי היה נעשה כן, לא הייתה מותרת כרייה בשדה בריר. בהקשר זה נטען שהמועצה הארצית לא בחנה כראוי חלופות שמסכנות את החיים ואת הבריאות במידה פחותה והסתמכה על הוראות חוק אוויר נקי, אולם פירשה אותו פרשנות שגויה.

המדינה טענה מנגד כי תמ"א 14ב אינה משמשת במישרין להוצאת היתרי בנייה או לביצוע פעולה מכוחה, אלא נדרשת תוכנית מפורטת לשם כך. לטענת נציגי המדינה, בהתחשב בכך נבחנה רשימת האתרים בתוכנית בחינת "מאקרו" בהליך תכנון מקצועי ומעמיק כנהוג בתוכניות אלו, ורק בתכנון המפורט יהיה אפשר לבחון לעומק את היבטי הסביבה והבריאות בנוגע לכל אתר, לרבות האפשרות שלא תיפתח באתר מחצבה בסופו של דבר. משיבי הממשלה אף טענו שבנסיבות אלו "טרם נאמרה המילה האחרונה".

השופט עוזי פוגלמן קבע בפסק הדין כי בעתירות עלו סוגיות חשובות בתחום השמירה על בריאות הציבור בהליכי התכנון. "אף שהתוצאה היא דחיית העתירות, חלק מטענות הצדדים שמורות להם להליכים עתידיים בהתאם להתקדמות הליכי התכנון וההחלטות שיינתנו בהם", ציין.

לדבריו, אין יסוד לשלול את טיעוני משיבי הממשלה כי בנסיבות העניין אם ההשפעה של אתר כרייה או חציבה על הבריאות תיבחן בשלב התכנון המפורט, תצמח תועלת הן בהיבט התכנון, הן בהיבט הבריאות. "בחינה עתידית זו תהיה מקצועית יותר, תאפשר בחינת נתונים מפורטים וקונקרטיים, ותוצאתה תועיל יותר להשגת תכלית השמירה על בריאות הציבור. כל זאת בהינתן נקודת המוצא כי על ייעוד האתר ומגבלות השימוש בו יוחלט רק בשלב התכנון המפורט, כאשר כל נתוני ההשפעה על הסביבה ועל הבריאות פרוסים במלואם לפני מוסד התכנון", ציין.

בית המשפט דחה את טענת העותרים שלפיה דחיית בחינת סוגיות הבריאות לשלב התכנון המפורט לא תועיל משום שקביעת אתר חציבה בתמ"א 14ב תבטל למעשה את בדיקת האפשרות לא להקים בו מחצבה כלל, והתוצאה היא שבתהליך בחינת ההשפעה על הבריאות יתעלמו מהיבט חשוב שיש לבחון. "לא ראינו לקבל טענה זו. בשלב התכנון המפורט תיבחן בנוגע לכל אתר בראש ובראשונה השאלה האם להקים בו כלל אתר כרייה או חציבה, על-רקע מכלול נתוני הסביבה והבריאות. רק אם התשובה לכך תהיה בחיוב, יהיה אפשר לקבוע את התנאים להקמת אתר כאמור כך שיינתן ביטוי מתאים לשיקולי הסביבה והבריאות", קבע.