בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
אמיר רשף ויניב עשור [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
צבא ההגנה לפנסיה: הקרב על גמלאות הקבע
|
אי ההסכמות בין משרדי הביטחון והאוצר על נתוני גמלאות הקבע המשיכו גם היום בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון ● ראש אכ"א: "ביקורת עניינית רצויה, אני חושש שהיא חצתה את הרף והיא מסוכנת" ● האוצר: הקצבה הממוצעת לקצינים כיום עומדת על 19.4 אלף שקל - רחוק מאוד מהגעה ליעד ב-2025
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, בראשות ח"כ אלכס קושניר, דנה (יום ג', 12.10.21) בנושא גמלאות צבא קבע. הדיון היה חלק מדיון חסוי בנושאי שכר וכוח אדם, אותו ניהל ח"כ רם בן ברק, במסגרת הדיונים על תקציב הביטחון, אשר הוחלט לקיימו באופן פתוח לציבור בשל חשיבות הדברים. בן ברק אמר בפתח הדיון: "הדיון פתוח משום שהסוגיה היא תקשורתית וחשובה לציבור. הרבה דיסאינפורמציה התקבלה ופורסמה בתקופה האחרונה בנוגע לסוגיה ויש חשיבות עליונה לשקיפות הדיון". אלוף יניב עשור, ראש אגף כוח האדם בצה"ל: "הסוגיה פה אינה רק כלכלית או על גובה הפנסיה, השיח פה הוא על מקומו של צה״ל בחברה הישראלית ויחס העם למגניו. לא מדובר פה בעבודה קשה, מדובר בשירות תובעני תוך סיכון חיים. אצטט מג״ד שמדבר על הקולות שנשמעים בתקשורת 'אני מעדיף לקבל שקל אחד בחודש כל חיי ושעם ישראל לא יערער או יהרהר על טוהר המידות של משרתי צה״ל'. "בסוגיית הגדלת תקופות השירות יש הרבה דיסאינפורמציה. לא הוספנו 1.1 מיליארד אלא הסדרנו בחוק מצב קיים . יתרה מכך, הקטנו את הגמלה הממוצעת משמעותית, מודל הקבע שסוכם עם האוצר מקטין את כמות הפורשים, מקבלי הפנסיה, בכ-30%. השאלה שעומדת לפתחנו היא מי אנחנו רוצים שיהיו מפקדים בצה״ל ושיחזיקו בהגה הביטחון של מדינת ישראל וזאת למול אתגרים ואיומים ביטחוניים הולכים וגוברים. גם בעידן הטכנולוגי האמירה ״האדם שבטנק ינצח״ נכונה. האנשים המשרתים בצה״ל הם מקור העוצמה שלנו. אמון הציבור בצה״ל, אהבת העם למגניו הם מזינים את הבערה הפנימית והרצון להישאר בשירות קבע, ובעיני היא מרכיב חיוני בביטחון הלאומי. ביקורת עניינית רצויה, אני חושש שהיא חצתה את הרף והיא מסוכנת".
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
אמיר רשף, סגן הממונה על התקציבים באוצר: "אנחנו באוצר לא חושבים שאנשי הקבע בטלנים, שודדי הקופה, ועוד אי-אילו אמירות שנשמעו בתקשורת. יש הערכה מאוד גדולה באוצר לאנשי הקבע ולצבא. עם זאת, כחלק מתפקידנו ותפיסתנו של ניהול תקציב ועולמות השכר, אנחנו חושבים שעולם השכר והגמלאות בצה"ל צריך לעבור תהליך של חשיבה - מה נכון לצה"ל ויסייע לו להתמודד עם אתגרי שימור כוח אדם, ומול זה כמה כסף מתקציב צה"ל יוצא על שכר וגמלאות והאם זה מביא לתוצאה הרצויה. זה שיח שיסתכל קדימה, ולא אחורה, ויכלול גם דיפרנציאליות בשכר, וראוי שייעשה בין צה"ל לאוצר. מקווה שבעתיד השיח יהיה יותר קונסטרוקטיבי, ומתוך הבנה של ככל האתגרים העומדים מול המשק הישראלי. לגבי הגדלות הרמטכ"ל - עמדת שר האוצר והממשלה היא לתמוך בהצעת החוק שמשרד הביטחון מקדם ומתישהו תגיע לכנסת. יש חוות דעת מקצועית ופומבית של הממונים על השכר והתקציבים באוצר לגבי הצעת החוק והשלכות הרוחב שלה". תא"ל ד"ר גיל פנחס, היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון: "כשמסתכלים על תקציב הביטחון, צריך לדבר על אנשים, והדיון עוסק במשרתים של העם הזה, שבאים מתוך שליחות, לפני הכל. האמל"ח שלנו היום זה האנשים, הרי מי עושה את הסייבר, למשל, על כל ממדיו? וכשאתה מסתכל על עולם השכר והפנסיה יש בסוף איזון, והמודל הזה מאזן בין השכר והפנסיה בראייה כוללת. "סך ההוצאה שלנו על גמלאות ב-2021-2022 היא 8.6-8.5 מיליארד שקל. היא עולה עם הזמן אבל מתייצבת, בשל העלייה בתוחלת החיים, וגם כי אנחנו במודל חדש. בסוף, מה עשה עיצוב המודל הזה? הוריד את גיל הפרישה ל-43 לקצינים ולנגדים העלה, ודרך זה ואמצעים נוספים, מורידים את הקצבה הממוצעת של אדם. כפי שסוכם עם האוצר, החתירה שלנו להגיע בשנת 2025 לפנסיה ממוצעת של 12 אלף שקל, צמוד למדד שכר הממשלה, שזה 13 אלף ש"ח במחירי היום. היום אנו עומדים על קצבה ממוצעת של 17 אלף ש"ח, אבל המגמה היא של ירידה ונתכנס לזה. "חשוב להתייחס לאותם 1.1 מיליארד שקל מדוברים, שהם קיימים כבר מאז 1961, ומיועדים ל-40 אלף גמלאים ו-6000 אלמנות צה"ל ושארים שמקבלים קצבה ממוצעת של 2500 שקל. גם לאוצר לא הייתה כוונה שנפגע בהם. העלאת אחוזי הזכאות לתוספת תקופת השירות ללוחמים והורדה לאוכלוסיות האחרות, מורידה את העלות השנתית של הפנסיות החדשות מ-20 מיליון ש"ח ל-17 מיליון שקל, זה החיסכון שיהיה כאשר החקיקה המסדירה את זה תגיע לכנסת. נוי סופר, מאגף הממונה על השכר והסכמי עבודה באוצר, העירה: "היעד של קצבה ממוצעת של 12 אלף שקל הוא לקצינים בלבד, ונתון הקצבה הממוצעת שהוצג פה של 17 אלף שקל הוא של כלל האוכלוסיות. הקצבה הממוצעת של קצינים כיום עומדת על 19.4 אלף שקל וזה רחוק מאוד מהגעה ליעד ב-2025".
|
|
|
ח"כ נירה שפק: "צה"ל חייב להיות חזק ולעמוד במשימותיו, אבל גם להיות חלק מהחברה הישראלית ולהיות קשוב לצרכיה. מה שמטריד אותי זה אמירות שמוציאות היום את משרתי הקבע מהקונצנזוס, וזה משפיע על מי שעתיד לשרת בצה"ל. אנחנו נסתכל כאן, ונבחן כל שורה, ונעשה בקרה, ונשאל על כל סעיף, אבל נילחם בכל תופעה שצה"ל לא ירגיש מוגן אצלנו. וגם על שכר חילי החובה אנחנו נקיים דיונים ונרד לעומק הדברים, ונסכם את זה בצורה מסודרת כדי שנוכל להסתכל לחיילים ולהוריהם בעיניים". ח"כ צבי האוזר: האתגרים הביטחוניים מול מדינת ישראל בעשור הבא יהיו גדולים משמעותית מהעשור הקודם. זה מחייב, וזה לא פופולרי ולא נעים לומר, צבא חזק, מתוחכם וקטלני יותר. כדי שהצבא יעמוד באותן משימות עתידיות של עשור הבא, אין לנו את הלוקסוס להתפשר על איכות כוח האדם בצה"ל. שמירת היתרון איכותי של צה"ל אינה נגזרת רק מהדיונים שלנו מול ארה"ב או ידידות אחרות לאספקת אמל"ח וכלי נשק, והשקעות באמצעים ומערכות, אלא גם להשקיע בכוח אדם, וכנראה שזה יעלה לנו יותר ממה שאנו מתכננים. אסור לעצום עיניים ולאפשר לצבא לעשות מה שהוא רוצה, אבל גם אסור להתייחס לצה"ל כאויב המערכת האזרית, אלא ההפך. צה"ל הוא מגש הכסף, שעליו כל המערכת האזרחית הישראלית צומחת וגואה, בהתבסס על ודאות אחת - שננצח במערכות הבאות בצורה המהירה ביותר, עם היקף נפגעים ופגיעות קטנה ביותר ועם כמה שפחות פגיעה במערכת הכלכלית". יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק, סיכם את הדיון: היכולת של מדינת ישראל לקיים שגרת חיים נורמליים ושגשוגה הכלכלי והחברתי זה לא פחות מפלא בהתחשב ברמת האיומים היומיומיים המוטלים עליה אבל זה פלא שלא קורה סתם אלא משום שיש לנו מערכות ביטחון וצה״ל כמרכיב מרכזי אשר יודעות לשמור על כך. אנחנו חייבים את היכולת לגייס את האנשים הטובים ביותר שלנו לצה״ל. רוב האנשים כיום מעדיפים ללכת לחיים אזרחיים, נוחים, עם יותר כסף וללא הקפצות בלילה, ולכן אנו מחויבים לייצר אצל המתגייסים תחושת שליחות ואידיאולוגיה אך גם להעניק להם תחושת ביטחון כלכלית ויכולת לפרוש ללא דאגה. אין לנו צבא אחר ותפקידנו כוועדה לוודא שהוא ימשיך להיות איכותי וימלא את תפקידו.
|
|
תאריך:
|
12/10/2021
|
|
|
עודכן:
|
12/10/2021
|
|
עידן יוסף
|
+ועדת הכלכלה קיימה דיון בדרישות נצילות אנרגטית
|
01:40 13/10/21 | עידן יוסף |
ועדת הכלכלה המשיכה להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק הייבוא מתוך הצעת חוק ההסדרים, ועסקה בסעיפים שנועדו להתאים את הרגולציה בישראל של נצילות אנרגטית של מוצרי חשמל לרגולציה אירופית. לאחר שבדיון הקודם שקיימה הוועדה בנושא נמתחה ביקורת על הממשלה, בין היתר על כך שהוועדה אישרה לפני פחות משנה רפורמה מקיפה בעניין אך משרד האנרגיה לא התקין את התקנות ליישומה, היום נרשמה התקדמות לקראת אישור ההצעה. נציגת אגף התקציבים באוצר, נועם דן, הציגה היום תיקונים להצעה שהוסכמו בממשלה, והתייחסה לדרישה שעלתה בדיון הקודם כי מוצר שמיובא לישראל במסלול הצהרה צריך להיות גם משווק באירופה. דן אמרה כי הוחלט להסיר את הדרישה הזו של שיווק באחת ממדינות האיחוד האירופי, בכדי להקל על היבואנים. זאת על-רקע בקשה שעלתה בדיון הקודם מצד יבואנים ויצרנים, לפיה ישנם מוצרים שעומדים בדרישות האיחוד האירופי מבחינת נצילות אנרגטית אך לא משווקים באירופה. נציג איגוד לשכות המסחר, רז הילמן, ביקש לדעת מה הסנקציות שיש בהצעה לטיפול ביבואנים שיפרו את החוק. ח"כ רון כץ, שמילא את מקומו של היו"ר, התייחס לכך ואמר כי צריך שהסנקציה תהפוך את ההפרה ללא כדאית כלכלית. לדבריו, מי שיפר אמון לא צריך לקבל את הרישיון שלו פעם נוספת וזו תהייה הסנקציה היעילה ביותר. נציגות האוצר ציינו כי ישנה עבודה על מערכת מחשובית שתאפשר לייעל את האכיפה, אך יש פערים שצריך לסגור בין משרדי האנרגיה והכלכלה. ח"כ כץ ביקש לדעת מתי המערכת תחל לפעול, ותשובת האוצר הייתה כי הדבר תלוי במשרד הכלכלה וכי מיפוי הפערים ימשך בין חודשיים לשלושה חודשים. ח"כ כץ אמר כי חשוב לוודא שהרפורמה לא תתעכב בגלל אי-התאמה של מערכות המחשוב.
|
|
+מנכ"ל פייבוקס מזהיר: יהיה מחיר גבוה לטעות
|
23:46 12/10/21 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
יצא בוועדת הכלכלה נגד הדרת שחקנים כמו החברה שלו מרפורמת הבנקאות הפתוחה ▪ האוצר בתגובה: הסדר ניגוד העניינים בהצעת החוק הכרחי – בלעדיו לא תתפתח תחרות על שוק ייעוץ אובייקטיבי ▪ עו"ד שטרום: "להפוך את מי שהוא 50% בנק או 100% בנק למשווים זה פשוט לבלבל אותנו ולהסיח את דעתנו מהמטרה העיקרית של הצעת החוק"
|
|
מנכ"ל פייבוקס, אריק פרישמן [צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
+פריסת סיבים אופטיים בבנייני מגורים תואץ
|
23:19 12/10/21 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
יו"ר ועדת הכלכלה: נעקוב אחר האצת הפריסה גם בפריפריה ▪ לבקשת ביטון וח"כ רון כץ: בבניין שבו כבר נפרסת תשתית סיבים תהיה הקלה נוספת על פריסת תשתית של חברה אחרת ([צילום: הדס פרוש/פלאש 90])
|
|
+מוטיבציית יתר במשטרה למעצר מתנחלים
|
22:28 12/10/21 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
במהלך שנת 2020 עצרה המשטרה 189 פלשתינים ו-22 ישראלים בגין הפרות סדר ביו"ש ▪ שיעור הישראלים שנעצרו גבוה משמעותית בחלקם באוכלוסייה
|
|
חברות הכנסת מיכל רוזין ואבתיסאם מראענה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
+ישראל הידרדרה למקום 94 במהירות הגלישה
|
21:36 12/10/21 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
ועדת הפנים דנה בפרק התקשורת בהצעת חוק התוכנית הכלכלית ▪ מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ איתן גינזבורג: זהו חוק שיוריד את אחד החסמים בהתפתחות שוק התקשורת. ישראל היום אינה במקום שהיינו רוצים להיות בו ▪ משרד התקשורת: החוק יהיה אלמנט חשוב בהורדת החשיפה לקרינה (לירן אבישר בן-חורין [צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת])
|
|
+"לא יהיו פריימריז אלא אם הכנסת תתפזר"
|
18:09 12/10/21 | איציק וולף | לרשימה המלאה |
ח"כ חיים כץ טוען כי על-אף הכרזתו של ח"כ אדלשטיין על כוונתו להתמודד מול בנימין נתניהו על הנהגת הליכוד - לא תהיה לו הזדמנות קרובה לעשות זאת ▪ "לא נעשה פריימריז לכל חבר כנסת, קודם ליולי אדלשטיין, אח"כ לכ"ץ, ואז לארדן. זה לא עובד ככה" ([צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90])
|
|
צבא ההגנה לפנסיה: הקרב על גמלאות הקבע
|
|
במסגרת חוק ההסדרים, ועדת הכלכלה פועלת בימים אלו לחוקק מתן אפשרות להפעלת שירותי תחבורה ציבורית מסובסדים, במסלול גמיש ועל-פי ביקוש. שירותים אלו יינתנו על-ידי מפעילי תחבורה ציבורית באוטובוסים, באמצעות אוטובוס ציבורי זעיר או על-ידי מפעילי מוניות שירות.
|
|
|
יו"ר מרכז הליכוד, ח"כ חיים כץ, מצהיר כי בחירות מקדימות במפלגה יתקיימו אך ורק אם הכנסת הנוכחית תתפזר.
|
|
|
השר אלעזר שטרן (יש עתיד) הודיע על הסרת מועמדותו לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית. ההודעה נמסרה (יום ג', 12.10.21) בפוסט שפרסם בדף הפייסבוק שלו לאחר שבימים האחרונים נטען כי התעלם מתלונות על הטרדות מיניות של חיילות כשהיה קצין בצה"ל.
|
|
|
עדת הכספים אישרה (יום ה', 12.10.21) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק המאריכה את הוראת השעה לעניין השכר הממוצע במשק גם לשנת 2022, כך שהשכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי בשנה זו יישאר זהה לזה שבשנים 2020 ו-2021. זאת במסגרת פרק י' בחוק ההסדרים.
|
|
|
ועדת הבריאות בראשות ח"כ עידית סילמן דנה (יום ג', 12.10.21) בפרק ב' (התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021. הדיון עוסק בסעיף 9 להצעת החוק, שמעגן את המודל התיקצובי החודשי החדש לבתי החולים.
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|