מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב קובי שבתאי, קבע באפריל השנה, כי הר מירון יהיה סגור לחלוטין בל"ג בעומר – או שיהיה פתוח ללא מגבלות. כך מעיד (יום ה', 14.10.21) ניצב
אמנון אלקלעי, שהיה ראש אגף המבצעים במשטרה עד מאי האחרון, בפני ועדת נאור. לדבריו, שבתאי דחה את ההמלצה שלו ושל מפקד מחוז צפון, ניצב
שמעון לביא, להגביל את ההשתתפות בהדלקות ל-9,000 איש. לדברי אלקלעי, המשמעות הייתה ברורה - פתיחת ההר ללא מגבלות - וכלל לא נדונו אפשרויות ביניים.
אלקלעי אמר כי במירון קיימים סיכונים רבים, והמרכזי שבהם הוא הצפיפות – התאמה בין כמות הקהל לתשתיות. בסוף מארס הייתה הבנה שבל"ג בעומר תהיה נוכחות של קהל, בניגוד לסגירה הכמעט-מוחלטת של האתר בשנת 2020. אלקלעי העדיף להגביל את כמות הקהל באמצעות תקנות הקורונה, אשר היו נותנות מענה גם לצורך הבטיחותי, משום שהן מעניקות יותר לגיטימציה ציבורית ומערבות בטיפול גופים נוספים. אלקלעי הדגיש: "אני ראיתי בעיות בהדלקות ובכניסה לקבר; בהר בכללותו לא ראיתי בעיה.
"בהתייעצויות עם לביא הוחלט שנציע למשרד הבריאות את מתווה אצטדיונים, שמאפשר אירוע שלא בדיוק בישיבה ושכולל אכילה, עם אחוז מוגבל מן התפוסה. לביא ביקש ממני לסייע לו בתיאום עם משרד הבריאות. התקשרתי ב-13 באפריל לנחמן אש [אז פרויקטור הקורונה וכיום מנכ"ל המשרד] והסברתי לו את העניין יחד עם לביא. תשובתו הייתה שהוא לא יכול להחליט כעת, שלביא יקיים דיון בין-משרדי, יעלה את העניין עם נציגיו והם ימשיכו בטיפול.
"הדיון התקיים בהמשך היום. בסיומו דיווח לי הנציג שלי, שלביא החליט שהמשטרה תמליץ [בנוגע להדלקות] על מתווה אצטדיונים – 3,000, 3,000, 3,000. בתום הדיון ראינו מסמך של המשרד לענייני דת, לפיו המשטרה ממליצה שהאירוע יהיה פתוח; זה לא היה נכון. אנחנו יכולים לחסום ולמנוע הגעה של יותר אנשים להדלקות. חיפשתי דרכים להגביל בתוך ההר, וראיתי שאין סיכוי לכך. לכן הדרך המרכזית לשלוט על מספר המגיעים היא באמצעות ההסעות".
לצמצם את הכמות באמצעות ההסעות
יו"ר הוועדה,
מרים נאור: "האם היה לכם יעד שבהתקרב למספר X, לא מאפשרים להיכנס?". אלקלעי: "אני רציתי שתהיה הגבלה, באמצעות תקנות הקורונה שקובעות מספרים ומגבלות. ברגע שנפלה הדרך של התקנות, צריך לצמצם את כמות הקהל באמצעות ההסעות".
אלקלעי המשיך: "ב-19 באפריל המפכ"ל שלל לחלוטין את מתווה האצטדיונים. הוא אמר: או שחור או לבן – או שההר פתוח במלואו או שההר סגור לגמרי. הוא נימק שההיתכנות המבצעית והסיכונים גדולים מדי. ברור שזה היה שונה מדעתי. היה שיח מסביב לעניין הזה. אני חשבתי שזה שגוי. אמרתי שהבעיה המרכזית היא הצפיפות, ואם כך הדברים – צריך להפעיל את התוכנית של התנועה ולצמצם את הקהל. אמרתי למפכ"ל: אני אעביר את ההנחיה שלך, אבל רציתי לגרום להם לחשיבה נוספת ואמרתי שהכללים של הקורונה נותנים מענה גם לנושא הבטיחות". לדבריו, הוא אף התריע שיש להתכונן לאירוע רב-נפגעים אם זו ההנחיה.
אלקלעי ציין, כי פרש מן המשטרה בשל מחלוקות עמוקות עם שבתאי. "תחושתי הייתה שדרך קבלת ההחלטות שגויה ושההסתמכות על הדרג המקצועי לא מתנהלת נכון בדברים מבצעיים משמעותיים מאוד. אמרתי למפכ"ל שסמכותו גוברת ושאני לא יכול לממש את סמכותי בצורה הקיימת".
שבתאי: אני לא הגבלתי את הקהל
בשובו לאסון מירון ובתשובה לשאלותיה של נאור, אמר אלקלעי: "אני לא רוצה לתלות בו את האחריות, חלילה, אבל ההחלטה של 19 באפריל השפיעה על אופי האירוע. אם המשטרה הייתה נחושה, אם היו תקנות – המצב היה שונה. צריך לראות את האירוע גם לאורך השנים". הוא ציין, כי אם תקנות הקורונה הכלליות היו חלות – ניתן היה להכניס למירון רק 750 איש. "היה ברור שזו עצימת עיניים, שאין שום יכולת לעמוד בזה", הדגיש.
ב-19 באפריל בערב התקשר שבתאי לאלקלעי ואמר לו, כי בעקבות שיחה עם השר
אמיר אוחנה ואש – הוחלט להוציא תקנות. למחרת בבוקר פנה אלקלעי ל-אש, אשר השיב שיש להתייעץ לגבי תקנות מיוחדות וביקש מסמך של עמדת המשטרה. אלקלעי הנחה את לביא להכין מסמך שכזה. ב-21 בחודש שוב אמר שבתאי לאלקלעי לעבוד על מתווה התקנות.
אש הודיע ב-26 או ב-27 באפריל שאין תקנות בשל חוסר הסכמה בין משרדי הממשלה והמשטרה. אלקלעי השיב שהסמכות היא בידי משרד הבריאות, גם אם המשטרה אינה מסכימה. הוא אומר שהתריע, כי השארת המצב הקיים היא עצימת עיניים. משרד המשפטים קיים דיון בין-משרדי, לפיו אין לאף גוף סמכות להגביל את הגישה להר מירון, המשטרה תפעל לשלום הציבור ומשרד הבריאות יפיץ לציבור שמירון איננו עומד בתו ירוק ושהציבור יביא זאת בחשבון.
"המסמך של אש איננו משקף"
ב-28 באפריל זומן אלקלעי בידי לשכתו של השר דאז לביטחון פנים, אמיר אוחנה, לוויעוד עם שרים בדקות הקרובות. הוא עדכן את שבתאי, אשר השיב שהוא ייצג את המשטרה בדיון; בדרך כלל אלקלעי הוא שייצג את המשטרה בדיונים על הקורונה. אלקלעי נכח בשיחה, אך לא התבטא. בשיחה זו חזר שבתאי בצורה ברורה על עמדותיו ב-19 בחודש, ציטט אלקלעי: "המשטרה לא יכולה להגביל את הקהל; אם תהיה ועדת חקירה – תבואו אלי, שאני לא הגבלתי את כמות הקהל". לדברי אלקלעי, ניתן היה להוציא תקנות גם באותו שלב, למרות שהיה זה יום אחד בלבד לפני ההילולה. "המפכ"ל רצה את המתווה של 2019, אני חשבתי שזה שגוי והזהרתי את מי שצריך להזהיר", הוסיף.
לטענת אלקלעי, הסיכום של הדיון שאותו כתב אש, אינו משקף את מה שאירע בדיון. ב-29 באפריל – ערב האירוע – הוא הוציא הודעה ל-אש לפיה המשטרה מופתעת מן המתווה, אותה ניסחה היועצת המשפטית דאז של המשטרה, תת-ניצב איילת אלישר. היה זה אחרי שהמתווה כבר הופץ לציבור.
בתארו את ויעוד השרים, אמר אלקלעי: "שבתאי לא נתן המלצה בדיון, אלא אמר שהמשטרה אינה יכולה להגביל את הכניסה להר. בסיכום אמור היה להיכתב, כי נעשו מאמצים מקדימים מול החסידויות לקיים את הכללים, להקל על הכללים. הכללים סוכמו עם המשרד לענייני דת והחסידויות, עשו השתדלות וינסו להמשיך לעשות השתדלות". חבר הוועדה
שלמה ינאי: "ההנחיה של השרים הייתה השתדלות?". אלקלעי: "כן. איש לא אמר למפכ"ל: למרות שאתה אומר – תבצע".
ברקע עמדו היחסים עם החרדים
ינאי: "כלומר, השאירו אתכם בלי החלטה". אלקלעי: "תכל'ס. ההחלטה הייתה שהקהל יבוא והמשטרה לא תגביל מבחינת הקורונה. המפכ"ל אמר: תהיה ועדת חקירה, אל תבואו ותגידו שאני נדרשתי לעמוד בזה". ינאי: "על האמירה שהכל פתוח". אלקלעי: "על האמירה שתהיה הגבלה של הקהל". ינאי: "הוא התנגד למתווה של המגבלות. אלקלעי: הוא התנגד שהמשטרה תעשה [תכפה את המגבלות]. חד-משמעית נאמר שהמשטרה לא תוכל לקיים את המגבלות [הרגילות של הקורונה]. המסמך לא משקף את מה שנאמר. ההנחיה הסופית הייתה שמסתפקים בכלים האלה, והיה ברור לכולם שהמפכ"ל מודיע שהוא מוגבל ביכולת שלו להגביל באמצעות כוחות המשטרה".
אלקלעי מעריך, כי ברקע הטיפול במירון עמדה ההתמודדות הקשה של המשטרה עם המגזר החרדי בתקופת הקורונה, ובמיוחד ההפרות החרדיות הניכרות בירושלים בשושן פורים אשתקד. המשטרה ביקשה להגביל הגעה לחגיגות בירושלים, "חסמנו, היה זעם לא קטן כלפי נבחרים, והוא בוטא גם כלפי המשטרה, כולל בהיבטים פוליטיים". הוא מדגיש, כי מדובר בסברה בלבד ובחשש שהדברים היו ברקע מבחינה פוליטית ומבצעית.
אלקלעי היה במירון בליל ל"ג בעומר, יצא לאחר ההדלקה של חסידות בויאן ושמע את לביא מורה להפעיל את המנגנון להגבלת הכניסה באמצעות הגבלת האוטובוסים. הוא ציין, כי המשטרה הקצתה 5,000 שוטרים למירון, מתוכם תגבור של 2,500 שוטרים ממחוזות אחרים – למרות שאין לה עתודות בקנה מידה כזה. בתשובה לשאלות חברי הוועדה ציין אלקלעי, כי זכותם של פוליטיקאים להביע את דעתם בצורה ראויה על עבודת המשטרה, ועל מפקדיה לדעת לעמוד בלחצים אלו; הוא ציין, כי לא היה עד ללחצים פוליטיים בנושא מירון.