באחד הימים באמצע חודש יולי אני מקבל מייל שבו כתוב: שמי רותי דורון ואני תושבת גוש-עציון ביישוב "תקוע". קיבלתי את המייל שלך מיהודית ענבר. לפני מספר שנים הקמתי ארגון סיוע הומניטרי שסייע למשפחות, נשים וילדים בסוריה, בימים הקשים של מלחמת האזרחים. הסיוע היה חשוב ומשמעותי, אבל הווה רק טיפה בים הגדול של המצוקה האנושית הקיומית היומיומית. ימים רבים לאחר מכן, ועדיין אני מתהלכת עם רצון והבנה שכבני אדם בכלל וכעם יהודי בפרט עלינו לפעול עמוק יותר ורחב יותר בהקשרי רציחות עמים, לאומים, קבוצות אתניות וכיו"ב.
