|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
רשות ההון תושווה לתאגיד ציבורי
|
החוק לא יכלול קטגוריה נפרדת למאסדרים פיננסיים, והגדרתם תוסר בנוסח החוק; במקום הגדרה נפרדת של תאגידים פיננסיים הם ייכללו בהחרגות החלות על תאגידים ציבוריים; לרשות שוק ההון תהיה הוראת שעה שתשווה את היחס אליה כמו תאגיד ציבורי ● בסעיפים הנוגעים למליאת הרשות ויו"ר הרשות, הציע יו"ר ועדת החוקה להוסיף נציגים מהמשרדים המאסדרים וח"כ שמחה רוטמן התנגד לקביעת תקופה קשיחה לכהונת היו"ר ואף הציע כי תפקיד היו"ר ייקבע כמשרת אמון של הממשלה
|
חברי הכנסת לסקי ורוטמן [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
ועדת החוקה קיימה (יום ה', 15.10.21) דיון מרתוני בפרק י"ט בחוק ההסדרים הכולל חוק מוצע חדש - חוק יסודות האסדרה (האסדרה). בהתאם להסכמות הקואליציוניות פוצלו מן הפרק סעיפי "סמכויות הקצה" (סעיפים 21, 28 ו-30). הצעת החוק נועדה להסדיר את התהליך הפנים-ממשלתי הנוגע לתהליכי גיבוש וקביעת אסדרה. בהצעת החוק מוצע להקים רשות בקרה מרכזית לאסדרה שתהווה גורם מקצועי ממשלתי בתחום, תייעץ למאסדרים ביחס לתהליכי הבחינה של אסדרה חדשה, תמליץ ביחס לטיוב אסדרה קיימת, תקדם תהליכי תכנון ותיאום בין מאסדרים, תסייע בהכשרה ובפיתוח מיומנויות בתחום האסדרה, ותייעץ לממשלה בענייני מדיניות אסדרה. על-פי הצעת החוק הממשלתית מאסדר פיננסי הוא אחד מארבעה גורמים: בנק ישראל, בהפעלת סמכויותיו על-פי דין בכל הנוגע לאסדרת תחומי הבנקאות, הסליקה ושיתוף בנתוני אשראי, בלבד; רשות ניירות ערך; רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המפקח על נותני שירותים פיננסיים כהגדרתו בחוק. כמו-כן, מאסדר, לעניין אסדרה שעיקרה בתחום פעילותם של הגופים הללו. בהצעת החוק הממשלתית הוחרגו המאסדרים הפיננסיים מההסדר העיקרי המוצע בחוק וקביעת הסדר חלופי לגביהם. על-פי ההסדר הייחודי המוצע, תאגידים ציבוריים ומאסדרים פיננסיים לא יהיו כפופים לבקרה ולמתודולוגיה של רשות האסדרה, וזאת כדי להימנע ממעורבות ממשלתית בעצמאות המוקנית להם. במקום זאת, הם יהיו מחויבים לפרסם עד למועד קביעתה של אסדרה, דוח שישקף את התהליך שביצעו לעניין בחינת השפעותיה הצפויות של האסדרה, אשר יבוצע בהתאם להנחיות שקבע המאסדר עצמו, וייבחן על-ידי מנגנון בקרה פנימי אצל אותו תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי שישמש כתחליף להתייעצות עם הרשות. כמו-כן, מוצע כי התאגיד הציבורי או המאסדר הפיננסי יכינו תוכנית אסדרה שנתית ויפרסמו אותה ישירות לציבור.
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
היו"ר ח"כ גלעד קריב: "האם הגיוני שאסדרה שמשפיעה על כל החיים שלנו לא תעבור שום עין בוחנת? שום גורם חוץ ממבקר המדינה? ואם יש פה קפיצת מדרגה, לא נכון לעשות את ההסדר כהוראת שעה ולבדוק כעבור שנתיים אם הפטור מ-ROB נכון? דווקא בחוק הזה אתם חרדים לעצמאות שוק ההון? משהו פה לא מסתדר. זה לא קוהרנטי". עוד אמר: "החרגת התאגידים הפיננסיים מעבירה מסר לא נכון. יש הסדר מיוחד לתאגידים הציבוריים של דחייה בזמן ואפשר יהיה להכניס את המאסדרים הפיננסיים לשם. הנוסח שאביא לא יכלול את המאסדר הפיננסי ונמצא פתרון נקודתי לרשות שוק ההון. אם לא תתקדמו בלהפוך את רשות שוק ההון לתאגיד סטטוטורי בעוד שנתיים שלוש נשוב ונבחן את הנושא".
|
|
|
עו"ד ברוך לוברט, יועמ"ש רשות שוק ההון: "מברכים על הצעת החוק, והיינו שותפים לגיבוש ההצעה. האם מאסדר הוא סטטוטורי או לא זה רק היבט אחד ואולי אף שולי. יש לקדם את רשות שוק ההון כרשות מאסדרית נוספת ולא להחלישה. המאסדרים הפיננסיים לא באמת הוחרגו. קיימים להם היבטים משמעותיים של יציבות שאנחנו מפקחים עליהם וטעות תהיה להפחית מהאחריות המאסדרית ולא נכון יהיה לחלוק את האחריות הזו עם רשות נוספת, רשות האסדרה. לשאלת היו"ר ח"כ קריב האם לפי אותו היגיון בתחום הגנת הסביבה או התקשורת, לא נכון שתהיה רשות מאסדרית אחת במקום שתיים, השיב כי אין באמת החרגה של המאסדרים הפיננסיים שיעשו RIA קצת שונה, אנחנו כבר עושים RIA ויש לנו ועדה מייעצת חיצונית, ביקורת פרלמנטרית ובקרה של בית המשפט. גם אם רוצים ליישם את הצעת החוק הנוכחית אנחנו בחוסר משאבים קיצוני. מה שנותר בהחרגה הוא אי-הכפפה של המאסדרים הפיננסיים לרשות האסדרה. גם אם אתם לא מקבלים את עמדתנו, נכון יהיה לשנות את המצב הקיים באופן הדרגתי". עו"ד ענת פילצר סומך, יועמ"ש איגוד החברות הציבוריות: "החרגת הפיננסים היא לא פחות משערורייה, כל מאסדר יכול לכתוב "חיבור" שהוא רוצה ולכלול רק מה שרוצה ופשוט להגיש את זה, זה מס שפתיים. מה שיש פה זה דיל פוליטי שכל מי שכפוף למשרד האוצר מוחרג בטענה שלא תהיה כפיפות פוליטית. רוצים לייצר עצמאות? תעגנו אותה אבל לא דרך הפטור".
|
|
יום טוב חי כלפון [נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
חלקו השני של הדיון עסק בסעיפים המסדירים את מליאת הרשות ויו"ר הרשות. הסעיפים קובעים את מספר חברי המליאה, כשירותם, אופן מינויים ותקופת כהונתם, וכן את מעמדו של יו"ר מליאת הרשות, שמוצע כי יכהן גם כמנהל הרשות. בהצעת החוק מוצע בנוסף לקבוע כי מליאת הרשות רשאית לאצול את כל סמכויותיה ליו"ר מליאת הרשות ומנהל הרשות, למעט שתי "סמכויות קצה" אשר פוצלו מהצעת החוק, וכן הסמכות הקבועה שעניינה בפרסום לציבור של יעדי הרשות ומידת הגשמתם וכן הגשת דוח לממשלה בעניין זה. קריב: "יש פה מעין גוף מטה העוסק בשאלה איך הממשלה עושה אסדרה. אני מתכוון להציע מודל של שלושה נציגים נוספים מהגופים המאסדרים. הממשלה תקבע בהחלטת ממשלה שלושה משרדים בעלי אופי מאסדר. משרד אחד ישלח את מנכ"לו או מי שהוא מינה ובשני משרדים נוספים השרים ימנו נציגי ציבור עם תואר אקדמי מתאים ומומחיות בתחום האסדרה. יש שישה חברים של משרד רה"מ שמתוכם שני נציגי ציבור. אני לא מנסה לייצר שוויון בין משרדי המטה למאסדרים, אך זה שומר על איזון". ח"כ יום טוב כלפון (ימינה): "מרגיז שמרוקנים כל סעיף מהדברים החיוביים שלו. יש מליאה שנקבעה לפי היגיון מסוים, אז נוסיף פה משרדים לפי אידאולוגיה פוליטית? לפי סיעות ומפלגות? יש היגיון במליאה מצומצמת עם אנשי מקצוע. למשרד האוצר ומשרד המשפטים יש ראייה כוללנית, יש להם מומחיות יותר רחבה וכוללת ויש איזון שנשמר שהוא מקצועי ולא אידאולוגי".
|
|
|
|
איתן גינזבורג [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
ח"כ גבי לסקי (מרצ): "יש בעיה שהמשרדים החזקים הם אלה שבעיקר מרכיבים את המליאה. כאשר אין נציגים מהמשרדים היותר מאסדרים. המשמעות היא שאין פה עצמאות והרחבת דעת. בנוסף, אין הגבלת קדנציות, כך שעלול להיווצר מצה ושכל ענייני האסדרה וההסדרה יהיו בידיים של אותם אנשים. בעיה נוספת היא סעיף האצלת הסמכויות שמליאת הרשות רשאית לאצול ליו"ר מליאת הרשות את סמכויותיה לפי החוק מלבד מספר סעיפים בלבד. לא רק שמצמצמים מי יכול להיות חלק מהמליאה, אתם אומרים גם את אלה שאני מביא ואני ממנה אני צריך אותם רק כדי שיעבירו את הסמכויות לראש המליאה והוא בעצם יהיה זה שיכלול על כל האסדרה וכל ההסדרה בישראל בלי כמעט שום פיקוח. זה הסעיף שמבטא את מה שעומד מאחורי החקיקה הזאת שהוא לצמצם את מי שקובע מה חשוב ומה לא ואילו נושאים צריכים ייצוג. זה לא יכול לעבוד". ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "רוב השאלות לרשות האסדרה הן שאלות מקצועיות ופתאום אני שומע איזה ערכים מייצג משרד המשפטים או משרד האוצר ואני חוטף חום. הערכים שלכם לא מעניינים אותי ולא מוניתם לתפקיד בגלל הערכים. אנחנו פותחים פה כנסת קטנה? אם זה עניין מקצועי תעשו את זה מקצועי, אם זו חקיקה תביאו אותה לכנסת. המליאה צריכה להיות פה בכנסת. לא הצלחתי להבין איזה סוג נושאים יגיעו למליאה ואילו לרשות? אנחנו דנים בהרכב המליאה, ואיש לא יודע מה תפקידי המליאה בכלל. מה המנכ"ל עושה ומה הצוות המקצועי עושה. אנחנו בונים גוף לפני שאנחנו יודעים מה הסמכויות שלו. אם המליאה נפגשת פעם בשנה או פעם בחודש ההרכב צריך להשתנות בהתאם". עוד אמר כי "יו"ר הרשות צריך להיות משרת אמון של הממשלה ובוודאי לא לייצר תקופה קשיחה של 5 שנים, כי זו מדיניות ממשלתית ברמה הכי גבוהה. זה נכון לאפשר לממשלה הנכנסת שמי שייעץ לה יהיה במשרת אמון, או שלפחות לא יהיה מינוי קשיח". ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן): "המליאה אמורה להיות הגוף המפקח על פעילות הרשות. היא צריכה לקבוע את מסגרת המדיניות של כל סוגיית האסדרה והרשות מבצעת וקובעת את הכללים והחוקים. אני מבין את הרעיון המסדר שרצתה הממשלה לעשות. לי קשה עם זה שבסוף לקחו רק שלושה משרדי מטה והביאו שניים מכל נציג, מה גם שוועדת השרים שאמורה אחרי זה לדון בערעורים על החלטת המליאה הם אותם שרים שמינו את המועצה ונציגיהם. צריכה להיות מליאה ומשרדי המטה צריכים להיות נוכחים שם, אך יש לחשוב האם המשרדים שעליהם המליאה אמורה לפקח יכולים להיות חלק ממנה".
|
|
תאריך:
|
15/10/2021
|
|
|
עודכן:
|
15/10/2021
|
|
עידן יוסף
|
+תקן הדבש הישראלי יישאר בתוקף
|
10:55 15/10/21 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
בתום דיון לילי הושגו הסכמות שיאפשרו אישור פרק המזון מתוך רפורמת הייבוא - תקן הסוכר בדבש יישמר מחשש לסיכון הענף ▪ יו"ר ועדת הכלכלה: עשינו דבר גדול - נאפשר תחרות בייבוא ונקל על הייצור תוך שמירה על אינטרס לאומי של בריאות הציבור ועל האינטרס האקולוגי
|
|
[צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
+מכירה תתאפשר רק לאחר 15 שנות השכרה
|
01:20 15/10/21 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
ועדת הכספים הגיעה לסיכומים במטרה לאפשר כדאיות למשקיעים לצד הבטחת שכירות לטווח ארוך ▪ ב-5 השנים הראשונות תזכה החברה המשכירה למס מופחת בן 11% אחוזי מס, לאחר 10-5 שנים ל-9%, אחרי 10 שנים ועד 15 שנים ל-7% מס, ולאחר 20-15 שנה ל-6.5% ( אלכס קושניר [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
|
|
+נפתחה הדרך לתשתית תקשורת שמתאימה למאה ה-21
|
00:47 15/10/21 | עידן יוסף |
ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה (יום ה', 14.10.21) לקריאה שנייה ושלישית את פרק התקשורת שבהצעת חוק התוכנית הכלכלית. כיום נדרשים מרבית המתקנים לקבל היתר בנייה. מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה ולקבוע הסדרים של פטור מהיתר בנייה: פטור להקמת מתקן בגובה עד 6 מטר, פטור להקמת מתקן תקשורת בנפח עד 65,000 סמ"ק על קיר חיצוני, פטור מהיתר בנייה לתוספת אנטנה למתקן קיים ופטור להחלפת מתקן קיים. להחלפה או חיזוק תורן קיים יהיה הסדר בהוראת שעה.
|
|
+הנגיד: המאסדרים הפיננסיים צריכים להיות מחוץ למשחק
|
23:29 14/10/21 | עידן יוסף |
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בדיון המרתוני בוועדת החוקה על רפורמת האסדרה: "קיימת בעיית עודף אסדרה וחוסר יעילות בישראל. טיוב הליכי האסדרה יכול להביא לתועלת משקית גדולה, הפחתת הנטל תביא להעלאת רמת הפריון והגדלת הפעילות המשקית. המפתח לייעול האסדרה טמון קודם כל בגופים המאסדרים עצמם. חייב להיות בהם ידע מקצועי לכך. מודל ה-RIA הוא כלי אפקטיבי להפחתה וייעול האסדרה ובנק ישראל תומך ופועל כבר לפי עקרונותיו והוא הדרך לטייב את האסדרה שלא תהפוך לאסדרה מיותרת. בשונה מה-RIA, אנחנו לא רואים עדויות מובהקות בספרות לגבי מידת האפקטיביות של ה-ROB. קשה להסיק מהניסיון של המדינות האחרות את האפקטיביות שלו. ברור שהאפקטיביות מושפעת ממבנה המינהל הציבורי והתרבות הארגונית שמשתנים ממדינה למדינה. מודל ה-ROB הרווח במדינות רבות הוא מודל ייעוץ". עוד אמר: "המאסדרים הפיננסיים צריכים להיות מחוץ למשחק הזה, זה סיגנל מאוד חשוב לשווקים. השווקים אינם משהו שעובר תהליכים איטיים ומאוד חשוב שלא יהיה אפילו בדל מחשבה שיש נגיעה פוליטית בהם. כשחושבים על עולמות האסדרה צריך לחשוב על האזרח הקטן ובעיקר העסק הקטן. יש ללכת בכיוון של תמרוץ מאסדרים, ולצד זאת יש לצמצם את האחריות האישית החלה על המאסדרים. אם הולכים למתווה הקמת גוף פיקוח על המאסדרים צריכה להיות הירארכיה. ככל שמאסדר משפיע על ציבור רחב ופגיע יותר כמו עסקים קטנים יש לוודא שאין עליו נטל ציות כבד מדי. הלוגיקה הזו משמעותה שיש לעבוד בשלבים, בניסויים, אם וכאשר הולכים לאסדרה כזו".
|
|
[צילום: דוברות הכנסת]
|
|
|
רשות ההון תושווה לתאגיד ציבורי
|
|
נמצא התמהיל למשך ההשכרה המקסימלי תוך שמירה על הכדאיות ליזמים. בתום הדיון ולאחר הפסקה ודין ודברים, ועדת הכספים הגיעה (יום ה', 15.10.21) למספר סיכומים נוספים במסגרת סעיף עידוד השקעות הון, שבפרק השכירות המוסדית שבחוק ההסדרים, במטרה לאפשר כדאיות למשקיעים לצד הבטחת שכירות לטווח ארוך.
|
|
|
ועדת העבודה והרווחה אישרה (יום ה', 14.10.21) את סעיפים: 23-21 (ניכוי מוגדל להורה עצמאי הבטחת הכנסה ותשלום מזונות) בפרק ט' (ביטוח לאומי) -מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, המאריכים את הוראת שעה שנועדה
|
|
|
יו"ר ועדת ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים, ח"כ יוליה מלינובסקי, אמרה בפתח הדיון (יום ה', 14.10.21) בפרק מימון ופיתוח מיזם המטרו: "אנחנו במספר ישיבות מעמיקות לחוק. הבאנו עכשיו נוסח שכלל תיקונים רבים. החוק עבר טרנספורמציה והכנסנו בו בלמים ואיזונים שיבטיחו את התקדמות הפרויקט ללא כל בעיות שונות יחד עם הסדרים הוגנים ונכונים לרשויות המקומיות. מכיוון שחוק זה איננו רק תחבורתי אלא חברתי וכלכלי מהמעלה הראשונה, הוועדה חשבה שזה קריטי לאזרחי ישראל שבחוק יינתן מענה בפתרונות דיור לאזרחי ישראל".
|
|
|
ועדת הכספים דנה (יום ה', 14.10.21) במשך כ-7 שעות בחוק מס הגודש בגוש-דן, שבמסגרת חוק ההסדרים. במהלך הדיון עלו מספר נקודות מהותיות:
|
|
|
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ גלעד קריב: "הגוף קיים ופועל בממשלה ומנסים להגדיר בצורה טובה יותר את סמכויותיו. הדיון הוא לא אם צריך את הגוף או לא, אלא האם אפשר להתעלם מאמירתו של הנגיד לגבי המאסדרים הקיימים. אם הממשלה רוצה לטייב את האסדרה היא לא יכולה לפסוח על חיזוק המשרדים הקיימים. המחשבה כאילו ניתן להוסיף משימות ולומר שמה שקיים היום מספק היא אולי תמימה.
|
|
|
|
|
|
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
|
|
|
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
|
|
|
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|